דספלטוזאורוס

דספלטוזאורוס
	שלד של דספלוטוזאורוס
תקופה
	קרטיקון עליון, 77–74 מיליון שנה לפני זמננו PreЄ Є O S D C P T J K Pg N
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	בעלי אגן דמוי לטאה
תת־סדרה:	תרופודה
משפחה:	טירנוזאוריים
סוג:	דספלטורוזאורוס
מינים
	Daspletosaurus torosus; Daspletosaurus horneri; Daspletosaurus wilsoni;
שם מדעי
	Daspletosaurus; ‏ראסל, 1970

דספלטוזאורוס (שם מדעי: Daspletosaurus) הוא סוג של דינוזאור ממשפחת טירנוזאוריים. פירוש שמו הוא "לטאה מפחידה". הוא חי בצפון אמריקה, בתור הקרטיקון, כ-77 עד 74 מיליון שנה לפני זמננו.

מאפיינים

הדספלטוזאורוס דומה במראהו לטירנוזאורוס אולם קטן ממנו: אורכו נע בין 9 ל-10 מטרים ומשקלו בין 3 ל-4 טונות. הוא הלך על שתי רגליים, בנות 4 אצבעות כל אחת (שאחת מהן לא נגעה בקרקע) ונעזר בזנבו הקשיח כדי לאזן את ראשו החזק והכבד, שנתמך על ידי צוואר עבה בצורת S. זרועותיו הקדמיות היו קטנות מאוד ובעלות 2 אצבעות כל אחת, אך עדיין גדולות יחסית לשאר חברי משפחת הטירנוזאוריים. כמו אחרים במשפחתו (טירנוזאורים) סביר שהיה צד בלהקות שהיו לדעת מומחים בנויות ממשפחה שבה הפרטים הצעירים מספקים את המהירות והבוגרים את העוצמה שמגיעה מגודלם, בכך הופכים ללהקה יעילה עוד יותר, הצעירים צדים את החיות הקטנות שהיו בדרך כלל מהירות מדי לפרטים הבוגרים, והמבוגרים שבלהקה צדים את הטרף הגדול יותר או מגנים מפני איומים שונים.

הדספלטוזאורוס היה טורף שניזון מבשר דינוזאורים אחרים: הן צד אותם ואז הרג והן פגרים שהיה מוצא או "גונב" מטורפים אחרים שהיו קטנים או חלשים ממנו. בין החיות שתקף היו צרטופסיים דוגמת צנטרוזאורוס והדרוזאוריים שונים כמו המיאזאורוס. מלתעותיו היו חזקות מאוד ונועדו לריסוק כמו האחרים במשפחתו: שיניו המעוקלות דמויות הפגיון היו ארוכות ביותר, אורך החלק החשוף שלהן היה כ-20 ס"מ. לפי מאובני חיות וצמחים אחרים שנמצאו עם מאובניו משערים הפלאונטולוגים שהוא חי באזורי ביצה. הדספלטוזאור חי לצד הגורגוזאורוס והשניים כנראה התחרו על מזון אולם לפי דעת מומחים הדספלטוזאורוס היה כבד יותר מהגורגוזאורוס ובכך שמר על שליטה באזור מחיתו.

כמו האלברטוזאורוס והגורגוזאורוס, גם מאובניו של הדספלטוזאורוס נתגלו באלברטה שבקנדה. המאובנים נתגלו לראשונה ב-1921 על ידי צ'ארלס מורטרם שטרנברג אך זוהו כמין של גורגוזאורוס, ורק ב-1970, אחרי מחקר ממושך של הפלאונטולוג האמריקאי דייל ראסל, הם סווגו מחדש כסוג נפרד ובו המין Daspletosaurus torosus. ב-2017 נתגלה מין שני של דספלטוזאורוס - Daspletosaurus horneri, שנקרא על שם הפלאונטולוג ג'ון ר. הורנר.^[1] ב-2022 נתגלה מין שלישי של דספלטוזאורוס - Daspletosaurus wilsoni שנקרא על שם מגלה המאובן.^[2]

בתרבות

הדספלטוזאור מוצג בסדרה כוכב הדינוזאורים- dinosaur planet מבית BBC בפרק 3 (הצייד של ״דס״ הקטן-little das’s hunt) בתחילה כשמנסה להכריע מיאזאורים צעירים אך נכשל, בהמשך הם חוזרים ללהקה שהתחברה עם להקת אייניוזאורים, ומשפחת הדספלטאוזאוריים עוקבים אחריהם. בהמשך כל חברי הלהקה מצליחים להכניע את מיאסאורה.

בסוף הפרק מוצגים אירוע אסון של התפרצות הר געשית ענקית שקרתה באותה תקופה שמוחקת טריטוריה רחבה ביותר.

כמו כן מוצג גם בסדרת הטלוויזיה מלך הדינוזאורים ובמשחקי הקלפים והקונסולות של הסדרה, שם הוא מוצג כחלק מדינוזאורי האש.

הדספלטוזאורוס מופיע גם בסדרה הכוכב דינוזאור שם להקת דספלטוזאורים טורפת כסמוזאורוס.

גלריה

דספלטוזאורוס שטרף צנטרוזאורוס
שלד
גולגולת
איור
בהשוואה לאדם

לקריאה נוספת

סטיב פארקר, The Complete Book of Dinosaurs, אפל, 2004 - עמ' 184.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דספלטוזאורוס בוויקישיתוף

דספלטוזאורוס, באתר GBIF (באנגלית)
Daspletosaurus במדריך הדינוזאורים The Dino Directory של המוזיאון להיסטוריה של הטבע (לונדון)
יוגב ישראלי, מין חדש של טירנוזאור מרמז על האב הקדמון של טי-רקס, באתר ynet, 1 בדצמבר 2022

הערות שוליים

^ Carr, Thomas D.; Varricchio, David J.; Sedlmayr, Jayc C.; Roberts, Eric M.; Moore, Jason R. (2017). "A new tyrannosaur with evidence for anagenesis and crocodile-like facial sensory system". Scientific Reports. 7: 44942. doi:10.1038/srep44942.
^ יוגב ישראלי, מין חדש של טירנוזאור מרמז על האב הקדמון של טי-רקס, באתר ynet, 1 בדצמבר 2022.

[Horneri-1] Carr, Thomas D.; Varricchio, David J.; Sedlmayr, Jayc C.; Roberts, Eric M.; Moore, Jason R. (2017). "A new tyrannosaur with evidence for anagenesis and crocodile-like facial sensory system". Scientific Reports. 7: 44942. doi:10.1038/srep44942.

[2] יוגב ישראלי, מין חדש של טירנוזאור מרמז על האב הקדמון של טי-רקס, באתר ynet, 1 בדצמבר 2022.

[1]

[2]