דניס לברטוב
 | |
| לידה |
24 באוקטובר 1923 אילפורד, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
20 בדצמבר 1997 (בגיל 74) סיאטל, ארצות הברית |
| שם לידה |
Priscilla Denise Levertoff |
| מדינה |
ארצות הברית, הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
חינוך ביתי |
| מעסיק |
אוניברסיטת סטנפורד |
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית |
| בן או בת זוג |
Mitchell Goodman (דצמבר 1947–1975) |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
פריסילה דניס לברטוב (באנגלית: Denise Levertov, 24 באוקטובר 1923 – 20 בדצמבר 1997) הייתה משוררת אמריקאית, ילידת בריטניה. היא הושפעה מאוד ממשוררי דור הביט. הייתה פעילה פוליטית ופמיניסטית ופרסמה, בין השאר, שירי מחאה נגד מלחמת וייטנאם. זכתה בפרסים ספרותיים רבים.
חיים מוקדמים והשפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לברטוב נולדה וגדלה באילפורד, אסקס. שם לידתה היה פריסילה דניס לברטוף[1]. אמה, ביאטריס אדלייד לברטוף (לבית ספונר-ג'ונס), הגיעה מכפר קטן בצפון ויילס. אביה, פאול פיליפ לברטוב, היה יהודי מחסידות חב"ד שהמיר את דתו לנצרות פרוטסטנטית, ומאוחר יותר נמנה עם מייסדי תנועת היהדות המשיחית. לימים כתבה דניס לברטוב: "מוצאו החסידי של אבי, היותו ספוג למדנות ומיסטיקה יהודית ונוצרית, להטו ורהיטותו כדרשן, היו גורמים מובנים בתאיי". דניס לברטוב ואחותה אולגה קיבלו חינוך ביתי, ומגיל צעיר למדו בלט, אמנות, נגינה בפסנתר וצרפתית, בנוסף למקצועות הלימוד הרגילים. היא כתבה על המוזרות שחשה כשהיא מצד אחד בעלת שורשים יהודים, גרמנים, וולשים ואנגליים, ומצד שני איננה מרגישה שייכת לאף אחת מהזהויות הללו. בני משפחתה היו מעורבים בפעילות הומניטרית ופוליטית מגוונת, ובין השאר השתתפו במחאה נגד המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה, קראו לבריטניה לתמוך ברפובליקנים במלחמת האזרחים בספרד, ופעלו למען פליטים יהודים מגרמניה ואוסטריה בשנות ה-30 של המאה ה-20. לברטוב נהגה למכור את העיתון הסוציאליסטי Daily Worker באילפורד.
מגיל צעיר נמשכה לשירה, והעריצה את ריינר מריה רילקה. בגיל 12 שלחה כמה שירים שכתבה לת"ס אליוט, שהשיב לה במכתב עידוד. בגיל 17 פרסמה לברטוב את שירה הראשון[2].
בתקופת הבליץ התנדבה לברטוב כאחות בלונדון.
תחילת הקריירה כמשוררת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרה הראשון "התמונה הכפולה" ראה אור בשנת 1946. ב-1947 נישאה לסופר היהודי-אמריקאי מיטשל גודמן, והם עברו להתגורר בארצות הברית. הם גרו בניו יורק, שם נולד בנם ניקולאי ב-1949. ב-1955 הפכה לאזרחית ארצות הברית. בשנות ה-60 הפכה למשוררת, מרצה ואשת ספרות פופולרית, והוזמנה לשאת דברים בפורומים ספרותיים ופוליטיים רבים, למורת רוחו של בעלה, שהקריירה שלו לא הצליחה כפי שציפה. ב-1966 החלה ללמד ספרות במכללת ואסר, ולאחר מכן לימדה באוניברסיטאות נוספות, בהן MIT, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ואוניברסיטת טאפטס. בשנים אלו התדרדרו יחסיה עם בעלה, והיא ניהלה מספר פרשיות אהבים עם סטודנטים צעירים. לברטוב וגודמן התגרשו בשנת 1975, והיא לא נישאה שוב. באותה עת הסתכסכה גם עם בנה, ניקולאי, והוא ניתק איתה קשר למשך שנים רבות[1].
שני ספריה הראשונים של לברטוב, שראו אור בבריטניה, כללו שירים שנכתבו בצורה ובשפה מסורתית, המזכירה את סגנונו של דילן תומאס. הם פורסמו בשמה, דניס לברטוף. לאחר שעברה לארצות הברית החלה להשתמש בשם המשפחה לברטוב. היא הושפעה ממשוררי דור הביט, ובמיוחד משיריו של ויליאם קרלוס ויליאמס, איתו התכתבה ממושכות עוד כשגרה בבריטניה. השפעות אלה ניכרות בספר השירה האמריקאי הראשון שלה, "כאן ועכשיו". היא התפרסמה במיוחד בשיר "עם עיניים בעורף".
קריירה מאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-50 של המאה ה-20 התבסס מעמדה של לברטוב כמשוררת, ובין השאר התיידדה עם משוררים אמריקאים רבים, בהם אדריאן ריץ'.
במהלך שנות ה-60 וה-70 גברה פעילותה הפוליטית של לברטוב. היא מונתה לעורכת שירה בעיתון The Nation, ופרסמה שירים רבים של משוררות פמיניסטיות ופעילות שמאל. הייתה פעילה במחאה נגד מלחמת וייטנאם, וגם כתבה שירים בנושא זה. בשנת 1972 נסעה להאנוי כדי לחוות באופן אישי את אירועי מלחמת וייטנאם ולהביע תמיכה בעם הווייטנאמי. עם שובה, לברטוב ובעלה מיטשל גודמן היו בין המייסדים של ארגון המחאה RESIST בו פעלו גם נועם חומסקי ודווייט מקדונלד[3].
לברטוב הייתה פעילה גם בתנועה לפירוק נשק גרעיני ובתנועות למען איכות הסביבה.
בסוף שנות ה-70 עברה למסצ'וסטס ולימדה ספרות אנגלית באוניברסיטת ברנדייס, MIT, אוניברסיטת טאפטס ואוניברסיטת סטנפורד. בשנת 1989 עברה לגור בסיאטל, ולימדה ספרות אנגלית באוניברסיטת וושינגטון עד לפרישתה. בשנת 1990 הייתה פעילה במחאה נגד מלחמת עיראק.
בשנת 1994 החלה לסבול לברטוב מבעיות רפואיות, ואובחנה כלוקה בלימפומה. בנה ניקולאי חידש את יחסיו עימה ותמך בה. בפברואר 1997 נפטר בעלה לשעבר מיטשל גודמן. דניס לברטוב נפטרה בדצמבר 1997, בגיל 74, עקב סיבוכים מלימפומה. נקברה בבית קברות בסיאטל.
פוליטיקה בשירתה של לברטוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
לברטוב הושפעה מסגנון השירה של משוררי דור הביט, במיוחד מקבוצה בשם Black Mountain Poets מקרוליינה הצפונית. מבחינה סגנונית הושפעה בעיקר משיריו של ויליאם קרלוס ויליאמס. רבים משיריה נושאים מסר פוליטי אנטי-מלחמתי, ושיריה נגד מלחמת וייטנאם זכו לפרסום רב.
בנוסף למחאה פוליטית הביעה לברטוב בשיריה את המתח של הפרט מול החברה (או הממשלה) ואת הרצון לפתח קול אישי ייחודי בתרבות ההמונים. בשירתה היא מבטאת שאיפה לצדק ולרפורמה חברתית.
סבל ואי-צדק הם נושאים מרכזיים נוספים בשירתה האנטי-מלחמתית של לברטוב. לדוגמה, השיר "להישאר בחיים" מתאר את המחיר הכבד של המלחמה מצד חיילי ארצות הברית, לצד חיי הסבל של הוייטנאמים. השיר "איך הם היו?" נפתח ומסתיים בשורות הבאות:
"האם אנשי וייטנאם
השתמשו בפנסים מאבן?
האם הם ערכו טקסים
לכבוד פתיחת הניצנים?
האם הם נטו לצחוק בשקט?
האם הם השתמשו בעצם, שנהב,
ירקן וכסף לקישוט?
האם היה להם שיר אפי?
האם הבחינו בין דיבור לשירה?
...
דווח כי שירתם הזכירה
את מעוף העש לאור הירח.
מי יכול לדעת? הכל שקט עכשיו."— מקור: [1]
לאחר שנים שבהן כתבה לברטוב שירים פוליטיים, הגיעה לדבריה למסקנה שאין אפשרות לשלב פוליטיקה עם שירה ואמנות יפה. החל משנות השמונים כתבה בעיקר שירה דתית.
דת בשירתה של לברטוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגיל צעיר הושפעה לברטוב מנושאי דת, ואלו מופיעים ברבים משיריה. אביה חשף אותה הן ליהדות והן לנצרות. לברטוב תמיד האמינה ששורשיה המשפחתיים מקנים ערך לעצמה ולכתיבתה, ומצאה בשירתם של משוררי דור הביט לא רק כלי ביטוי פוליטי אלא גם רוחני.
בשנת 1984 התנצרה, ופנתה לכתוב בעיקר שירים הקשורים לדת הנוצרית. לברטוב דגלה בתאולוגיית שחרור, ראתה בנצרות גשר בין היחיד לחברה, וסברה שניתן לגרום לשינויים חברתיים חיוביים על ידי אימוץ ערכים נוצריים. בשנת 1989 עברה לגור בסיאטל והפכה לקתולית. בשנת 1997 הוציאה אוסף משיריה בשם "הנחל והספיר", ובהקדמה לאוסף הסבירה שהוא נועד "לעקוב אחר התנועה האיטית שלי מאגנוסטיות לאמונה נוצרית, תנועה המשלבת הרבה ספקות ושאלות, וגם אישור עצמי".
שיריה בנושאי דת כוללים דימויים דתיים ומטאפורות מרומזות לדת. חוקרים זיהו בשירתה התפתחות הדרגתית, מעין מסע רוחני שבמהלכו היא מתעמקת באמונתה הדתית. כמו כן, חלק ניכר משירתה הדתית של לברטוב עוסק בכבוד לטבע ולחיים.
מורשתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לברטוב פרסמה 24 ספרי שירה, וכן ספרי ביקורת ותרגומים רבים, וערכה מספר אנתולוגיות. היא קיבלה פרסים ספרותיים רבים, בהם פרס על שם פרסי ביש שלי מטעם אגודת המשוררים האמריקאית, פרס לנור מרשל לשירה, מלגת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולספרות ומלגת גוגנהיים.
פורסמו שני ספרי ביוגרפיה אודותיה, שני ספרי ראיונות, וספרי מחקר רבים בנושאי שירתה.
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרי שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Double Image (London: The Cresset Press, 1946)
- Here and Now (San Francisco, Calif.: City Lights Pocket Book Shop, The Pocket Poets Series: Number Six, 1956)
- Overland to the Islands (Highlands, N.C.: Jonathan Williams, Publisher, 1958)
- With Eyes at the Back of Our Heads (New York: New Directions Publishing, 1959)
- The Jacob's Ladder (New York: New Directions Publishing, 1961)
- O Taste and See: New Poems (New York: New Directions Publishing, 1964)
- The Sorrow Dance (New York: New Directions Publishing, 1967)
- Relearning the Alphabet (New York: New Directions Publishing, 1970)
- To Stay Alive (New York: New Directions Publishing, 1971) ISBN 0811200876
- Footprints (New York: New Directions Publishing, 1972) ISBN 0811204553
- The Freeing of the Dust (New York: New Directions Publishing, 1975) ISBN 978-0811205818
- Life in the Forest (New York: New Directions Publishing, 1978) ISBN 978-0811206921
- Collected Earlier Poems 1940–1960 (New York: New Directions Publishing, 1979) ISBN 978-0811207171
- Pig Dreams: Scenes from the Life of Sylvia (Woodstock, Vt.: The Countryman Press, 1981), Pastels by Liebe Coolidge ISBN 978-0914378822
- Candles in Babylon (New York: New Directions Publishing, 1982) ISBN 978-0811208307
- Poems 1960–1967 (New York: New Directions Publishing, 1983) ISBN 0-8112-0859-1
- Oblique Prayers: New Poems (New York: New Directions Publishing, 1984) ISBN 0-8112-0909-1
- Poems 1968–1972 (New York: New Directions Publishing, 1987) ISBN 978-0811210041
- Breathing the Water (New York: New Directions Publishing, 1987) ISBN 978-0-8112-1027-0
- A Door in the Hive (New York: New Directions Publishing, 1989) ISBN 0-8112-1119-3
- Evening Train (New York: New Directions Publishing, 1992) ISBN 978-0-8112-1220-5
- A Door in the Hive / Evening Train (1993) ISBN 1-85224-159-4
- Sands of the Well (New York: New Directions Publishing, 1996) ISBN 0-8112-1361-7
- This Great Unknowing: Last Poems (New York: New Directions Publishing, 2000), With a Note on the Text by Paul A. Lacey ISBN 978-0-8112-1458-2
- Poems 1972–1982 (New York: New Directions Publishing, New Directions Paperbook NDP913, 2001) ISBN 0-8112-1469-9
ספרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לספרי השירה לעיל פרסמה לברטוב אוספי שירה, ספרי פרוזה, אסופות מכתבים, תרגומים וספרים שערכה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שירים מאת דניס לברטוב, בתרגום עודד פלד [2]
- * "הצהרה פואטית", מאת דניס לברטוב [3], [4]
- השיר "שבלול", מאת דניס לברטוב [5]
- שירים של דניס לברטוב [6] (באנגלית)
- משה דור, נשות חיל, באתר ynet, 2 בדצמבר 2009
- השיר "הסוד", מאת דניס לברטוב [7]
- שיר של דניס לברטוב במסלול השירה של ברקלי [8]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Denise Levertov, Jewish Women's Archive, 23 ביוני 2021 (באנגלית)
- ^ Denise Levertov, Poets.org (באנגלית)
- ^ Noam Chomsky, A Life of Dissent, 1997 (באנגלית)