לדלג לתוכן

דניס טיטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניס טיטו
Dennis Tito
לידה 8 באוגוסט 1940 (בן 84)
קווינס, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דניס אנתוני טיטו (בשם מלא באנגלית: Dennis Anthony Tito; נולד ב-8 באוגוסט 1940) הוא מהנדס ויזם אמריקאי, שהתפרסם כתייר החלל הראשון, שממן בעצמו את נסיעתו לחלל. באפריל 2001, בילה כמעט שמונה ימים בתחנת החלל הבינלאומית. משימה זו שוגרה על ידי החללית סויוז TM-32, וחזרה בסויוז TM-31[1].

טיטו נולד בקווינס, ניו יורק, בנם של מהגרים איטלקים. הוא למד בבית הספר התיכון "פורסט הילס" בניו יורק, והחל להתעניין בתחום החלל עוד כשהיה בן 17. כשעמד לסיים את התיכון, שיגרה ברית המועצות את הלווין הראשון לחלל, "ספוטניק 1"[2].

הוא סיים תואר ראשון במדעי האסטרונאוטיקה והאווירונאוטיקה מאוניברסיטת ניו יורק בשנת 1962. ותואר שני בהנדסת פיזיקה במכון הפוליטכני של רנסלייר בהרטפורד, קונטיקט. הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהמכון הפוליטכני של רנסלייר ב-18 במאי 2002. הוא החל את הקריירה המקצועית שלו כמהנדס אווירונאוטיקה במעבדה להנעה סילונית של נאס"א בקליפורניה. אבל מהר מאוד הוא התאכזב מהתפקיד, כשהבין שבמקצוע הזה תסתכם תרומתו אך ורק בעבודת תכנון פקידותית על כדור הארץ. לאחר שעזב את תחום האווירונאוטיקה השתלב טיטו בעולם העסקים[2].

בשנת 1972 הקים את חברת Wilshire Associates, חברה לניהול שירותי השקעות, ייעוץ וטכנולוגיה בסנטה מוניקה, קליפורניה. החברה משרת קהל לקוחות בינלאומי, ונכון לשנת 2021 מנהלת נכסים בסך 220 מיליארד דולר. החברה מסתמכת על תחום האנליטיקה הכמותית, המשתמשת בכלים מתמטיים לניתוח סיכוני שוק - מתודולוגיה שטיטו סייע בפיתוחה, על ידי יישום אותן טכניקות בהן השתמש לקביעת מסלולן של חלליות במעבדה להנעה סילונית. למרות שינוי הקריירה מהנדסת חלל לניהול השקעות, טיטו המשיך להתעניין בחלל[3].

הטיסה לחלל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיטו ניהל במשך כעשור משא ומתן ארוך עם סוכנות החלל הרוסית. סמוך לפירוקה של ברית המועצות הוא פנה לראשונה לרשויות במוסקבה בהצעה לשלם מיליוני דולרים בתמורה לכרטיס טיסה לחלל. הוא פנה לרוסים מאחר שסבר שהאמריקאים לא זקוקים לכסף, ונאס"א הייתה מסרבת להצעה[2].

רק לפני כחודש וחצי לפני השיגור נחתם לבסוף ההסכם הסופי בינו לממשלת רוסיה[4]. עוד קודם טיטו התקבל על ידי סוכנות החלל הפדרלית הרוסית כמועמד למסע חלל מסחרי, פרויקט שניהלה חברת "מירקורפ". חברה מסחרית שהקימו הרוסים לצורך מסחור תוכנית החלל שלהם והשגת מקורות מימון נוספים לתוכנית[5][6]. טיטו ספג ביקורת מצד נאס"א לפני ההשקה, בעיקר מצד דניאל גולדין, באותה תקופה מנהל נאס"א, אשר טען שאין זה ראוי לתת לתייר לקחת "טרמפ" לחלל. מירקורפ, גולדין וטיטו מתוארים בסרט התיעודי "יתומים מאפולו". כאשר טיטו הגיע למרכז החלל ג'ונסון, להכשרה נוספת על החלק האמריקני של התחנת החלל הבינלאומית, שלח רוברט קבאנה, מנהל נאס"א, את טיטו ושני חבריו הקוסמונאוטים הביתה, באומרו, "... לא נוכל להתחיל להתאמן, כי אנחנו לא מוכנים להתאמן עם דניס טיטו"[7].

מאוחר יותר, באמצעות הסדר עם חברת תיירות החלל Space Adventures, Ltd[8]. הצטרף טיטו למשימת Soyuz TM-32, שהושקה ב־28 באפריל 2001[9]. החללית עגנה בתחנת החלל הבינלאומית. טיטו וחבריו הקוסמונאוטים בילו בחלל 7 ימים, 22 שעות, 4 דקות והקיפו את כדור הארץ 128 פעמים. טיטו ביצע כמה ניסויים מדעיים במסלול שלדבריו יועילו עבור החברה והעסק שלו. טיטו שילם, על פי הדיווחים בתקשורת, 20 מיליון דולר עבור נסיעתו[10].

מאז שחזר מהחלל הוא העיד בוועדת הסנאט לענייני מסחר, מדע ותחבורה, ועדת המשנה למדע, טכנולוגיה וחלל ובוועדת הבית למדע, ועדת המשנה לשימוע משותף לחלל ואווירונאוטיקה בנושא "טיסת חלל אנושית מסחרית".

קרן "השראת מאדים"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2013, הודיע טיטו על כוונתו לשלוח טיסת חלל למאדים במימון פרטי, עד שנת 2018[11]. הוא טען כי הטכנולוגיה כבר קיימת וכי הנושאים שיש להתגבר עליהם הם רק הדרישות של המסע בן 501 הימים ברמה הפסיכולוגית והפיזית עבור אנשי הצוות. לצורך כך הקים את קרן "השראת מאדים" (Inspiration Mars Foundation)[12]. עם זאת, בנובמבר 2013 הודו טיטו וחברי צוותו, כי תוכניתם בלתי אפשרית ללא רמות משמעותיות של סיוע ומימון מטעם נאס"א.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דניס טיטו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ המיליונר טיטו חזר לכדור הארץ, באתר הארץ, 7 במאי 2001
  2. ^ 1 2 3 ליאור קודנר, התייר הראשון בחלל, באתר הארץ, 27 במרץ 2001
  3. ^ בתיה פלדמן, ‏פירמת ההשקעות ווילשייר בוחנת השקעה בקרנות הון סיכון ישראליות, באתר גלובס, 9 במרץ 2004
  4. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏טיסה מסחרית לחלל באפריל: דניס טיטו, אמריקני בן 60, ישתתף במסע של "סויוז", באתר גלובס, 12 בפברואר 2001
  5. ^ ירון פרידמן, ‏מפעילת מיר מתכננת הנפקה ראשונית בתקווה לגייס 117 מיליון דולר, באתר גלובס, 12 באוקטובר 2000
  6. ^ ליאור קודנר, סוכנות החלל הרוסית מקווה: תיירות חלל תממן את בסיסי שיגור הלוויינים, באתר הארץ, 20 במרץ 2004
  7. ^ Julie Mayeda (18 בינואר 2004). "The forgotten frontier". SFGate. נבדק ב-27 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ ליאור קודנר, המיליונר טיטו ישהה שבוע בתחנת החלל, באתר הארץ, 29 באפריל 2001
  9. ^ תמרה טראובמן, תייר החלל הראשון ימריא מחר מאתר שיגור בקזחסטאן, באתר הארץ, 27 באפריל 2001
  10. ^ ניו יורק טיימס, 20 מיליון דולר תמורת שיגור לחלל, באתר הארץ, 30 באפריל 2002
  11. ^ אתר למנויים בלבד סוכנויות הידיעות, איש העסקים שהיה תייר החלל הראשון: "טיסה למאדים תוך 5 שנים", באתר TheMarker‏, 22 בפברואר 2013
  12. ^ איאן סמפל, גרדיאן, המשימה הבאה של התייר הראשון בחלל: מסע למאדים, באתר הארץ, 27 בפברואר 2013