לדלג לתוכן

דניאל קארול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניאל קארול
Daniel Carroll
לידה 22 ביולי 1730
אפר מרלבורו, פרובינציית מרילנד, אמריקה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במאי 1796 (בגיל 65)
פורסט גלן, מרילנד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Forest Glen עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • קולג' סטוניהרסט
  • קולאז' דה סן-אומר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Eleanor Carroll Carroll עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית
4 במרץ 1789 – 3 במרץ 1791
(שנתיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דניאל קארולאנגלית: Daniel Carroll‏; 22 ביולי 1730 – 7 במאי 1796) היה פוליטיקאי אמריקאי ובעל מטעים ממרילנד ואחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית. הוא תמך במהפכה האמריקנית, שירת בקונגרס הקונפדרציה, היה ציר בוועידת פילדלפיה משנת 1787, שכתבה את חוקת ארצות הברית, והיה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית בקונגרס הראשון.[1] קארול היה אחד מחמישה אנשים שחתמו הן על תקנון הקונפדרציה והן על החוקה. הוא היה אחד הקתולים הבודדים בין המייסדים.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמו של קארול אלינור דרנל קרול בילדותה, מאת Justus Engelhardt Kühn, בערך 1710

קארול נולד בעיר מרלבורו בפרובינציית מרילנד ב-22 ביולי 1730. הוא היה בנם של האדינטים העשירים דניאל קארול (בערך 1696 - 1751) ואלינור דרנאל קארול (1703 - 1796). בית הוריו היה Darnall's Chance, מטע של 27,000 דונם שאמו ירשה מסבה. קארול נשלח לחו"ל לצורך השכלתו. בין השנים 17421748 למד אצל הישועים בקולג' של סן אומר בצרפת, שהוקם למען חינוך קתולים אנגלים. אחר כך, לאחר סיור באירופה, הפליג הביתה ועד מהרה נישא לאלינור קארול, ככל הנראה בת דודה ראשונה, שסבא וסבתא שלה היו דניאל אוקרול ודורותי קנדי מאירלנד.

אחיו הצעיר ג'ון היה הבישוף הקתולי הראשון בארצות הברית (כבישוף בולטימור, 1790) ומייסד אוניברסיטת ג'ורג'טאון; בן דודו צ'ארלס קארול מקרולטון חתם על הכרזת העצמאות.

בשנות ה-70 של המאה ה-18, קארול הצטרף בהדרגה לעניין הפטריוטי. כבעל עבדים וכבעל אדמות גדול, הוא חשש בתחילה שהמהפכה עלולה להיכשל כלכלית ולהביא להרס הפיננסי של משפחתו.[1]

באותה תקופה,מרילנד, על אף שנוסדה כקתולית, הוציאה (כמו שאר שלוש עשרה המושבות) חוקים המוציאים את הקתולים מלמלא תפקידים ציבוריים. כאשר מרילנד הכריזה על עצמאותה מהכתר וחוקקה את החוקה הראשונה שלה, החוקים הללו בוטלו. קארול נבחר לסנאט של מרילנד, וכיהן בשנים 17771781. כסנאטור המדינה, הוא עזר לגייס חיילים וכסף למען המטרה האמריקאית. מעורבותו במלחמת העצמאות, כמו זו של פטריוטים אחרים במשפחתו המורחבת, נוצרה בהשראת המוטו של המשפחה: "חזק באמונה ובמלחמה".[1]

הוא הוביל את המאמץ לחסום את אספת המדינה מלאשרר את תקנון הקונפדרציה עד שהמדינות שהיו להן תביעות קרקע מערביות (שמרילנד לא עשתה זאת) ויתרו על התביעות הללו לקונגרס.[2] קארול הפסיק את התנגדותו רק לאחר שווירג'יניה ויתרה על תביעותיה על קרקע מצפון לנהר אוהיו לקונגרס, וב-2 בפברואר 1781 הפכה מרילנד למדינה השלוש-עשרה והאחרונה שאשררה את הסעיפים.

ועידת החוקה משנת 1787

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלטו של דניאל קארול

בשנת 1787, קארול מונה לנציג מרילנד לוועידת פילדלפיה, שהתכנסה כדי לשנות את הסעיפים, וחיברה את החוקה. כמו חברו הטוב ג'יימס מדיסון מווירג'יניה, קארול היה משוכנע שצריך ממשל מרכזי חזק כדי להסדיר את המסחר בין המדינות ועם מדינות אחרות. הוא גם התבטא שוב ושוב בהתנגדות לתשלום שכר חברי הקונגרס של ארצות הברית על ידי המדינות, בנימוק שפיצוי כזה יחבל בחוזקה של הממשלה החדשה מכיוון ש"התלות של שני הבתים בבתי המחוקקים של המדינה תהיה מוחלטת... הממשלה החדשה בצורה זו היא לא יותר מאשר מהדורה שנייה של הקונגרס [הקונטיננטלי] בשני כרכים, במקום אחד, ואולי עם מעט מאוד תיקונים".[1]

כאשר הוצע שהנשיא (הרשות המבצעת) ייבחר על ידי הקונגרס (הרשות המחוקקת), קארול, בהנחיית ג'יימס וילסון, ביקש להחליף את המילים "על ידי הרשות המחוקקת" ב"על ידי העם". הוא ותומס פיצסיימונס היו הקתולים היחידים שחתמו על החוקה, אך נוכחותם הייתה סימן להמשך הקידום של חופש הדת באמריקה. לקארול היה תפקיד חיוני בגיבוש הגבלת סמכויות הממשל הפדרלי או המרכזי. הוא היה מחבר ההנחה - המעוגנת בחוקה כסעיף סיום - לפיה סמכויות שלא הואצלו במיוחד לממשלה הפדרלית נשמרו למדינות או לעם.[3] קארול דיבר כ-20 פעמים במהלך הקיץ של דיונים בוועידת החוקה וכיהן בוועדה לעניינים דחויים. בשובו למרילנד לאחר הכינוס, הוא פעל לאשרור החוקה אך לא היה נציג לוועידת מדינת מרילנד לצורך אשרור.[4]

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הכינוס, קארול המשיך להיות מעורב בענייני המדינה ובעניינים הלאומיים. הוא היה שותף מרכזי במאבק האשרור של מרילנד בשנים 1787–1788.[5] הוא הגן על החוקה ב"מרילנד ג'ורנל", בעיקר בתגובתו לטיעונים שהעלה הנציג האנטי-פדרליסט והפטריוטי הידוע סמואל צ'ייס. לאחר שהושג אשרור במרילנד, קארול נבחר כנציג ("חבר קונגרס") במחוז הקונגרס השישי של מרילנד לקונגרס הראשון של 1789, שהתכנס בעיר ניו יורק. בהתחשב בדאגתו ליציבות כלכלית ופיסקלית, הוא הצביע בעד נטילת חובות המדינה שנצברו במהלך המלחמה על ידי הממשלה הפדרלית כדי לבסס רמה חדשה של אמון פיננסי של חובות ציבוריים אמינים כפי שהוצע על ידי שר האוצר אלכסנדר המילטון כחלק מ"עסקה גדולה" עם מזכיר המדינה תומאס ג'פרסון, לתושבי הצפון כדי לתמוך באיתור הבירה הלאומית החדשה בדרום העליון, לאורך נהר הפוטומק.

כאחד משלושת הנציבים שמונו לסקר את מחוז קולומביה שהוגדר לאחרונה ולרכוש קרקע עבור הבירה הפדרלית החדשה במחוז, קארול היה קשור לשני בעלי קרקעות גדולים שאדמותיהם נרכשו על ידי הממשלה, גיסו נוטלי יאנג ואחיינו דניאל קארול מדדינגטון. הקפיטול של ארצות הברית נבנה על גבעה מיוערת בבעלות אחיינו. [6] כאחד מתפקידיו הרשמיים הראשונים כנציב, ב-15 באפריל 1791, הוא יחד עם חבר הנציב דייוויד סטיוארט מווירג'יניה הניחו את אבן הפינה לתחילת סקר קו הגבול של המחוז בג'ונס פוינט, בגדה הדרומית של הפוטומק ליד אלכסנדריה, בעבר בווירג'יניה.[5] הוא כיהן כנציב עד 1795, אז פרש בגלל בריאות לקויה.

מאוחר יותר הוא נבחר שוב לסנאט של מרילנד. היו לו אינטרסים רבים במדינתו ובאזורו, כולל "חברת פטומאק", שביקשה לבנות את תעלת פטומאק למערב. זה היה פרויקט ותיק של ג'ורג' וושינגטון מאז חיפושיו במערב ומסעותיו הצבאיים נגד הצרפתים. זה קדם לסקר ולבנייה שלושים שנה מאוחר יותר של תעלת צ'ספיק ואוהיו.[4]

קארול מת ב-7 במאי 1796, בגיל 65, בביתו ליד רוק קריק באזור פורסט גלן, מרילנד. גופתו של קארול נקברה שם בבית הקברות של הכנסייה הקתולית סנט ג'ון האוונגליסט. [7]

רחוב קארול במדיסון, ויסקונסין, נקרא על שמו. [8]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דניאל קארול בוויקישיתוף

דניאל קארול, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 Robert K. Wright Jr.; Morris J. MacGregor Jr. (1987). "Daniel Carroll". Soldier-Statesmen of the Constitution. Washington D.C.: United States Army Center of Military History. CMH Pub 71-25. אורכב מ-המקור ב-9 באוקטובר 2019. נבדק ב-2 באוקטובר 2007. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ "Maryland finally ratifies Articles of Confederation". history.com. A&E Television Networks. נבדק ב-28 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Carter, Charles Carroll. "The Carroll Family", Catholic Education Resource Center". אורכב מ-המקור ב-30 באוקטובר 2018. נבדק ב-5 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 "Delegates to the Constitutional Convention" United States National Archives and Records Administration
  5. ^ 1 2 Daniel Carroll
  6. ^ Daniel Carroll, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
  7. ^ "Signers of the Constitution" (אורכב 06.04.2014 בארכיון Wayback Machine), National Park Service
  8. ^ "Wisconsin Historical Society". אורכב מ-המקור ב-23 באפריל 2006. נבדק ב-24 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)