לדלג לתוכן

דניאל עוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניאל עוז
לידה 25 בינואר 1978 (בן 46)
קיבוץ חולדה
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר
מוזיקאי
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דניאל עוז (נולד ב-25 בינואר 1978) הוא משורר, עורך ספרותי ומוזיקאי ישראלי.

דניאל עוז נולד בקיבוץ חולדה והוא בנם של נילי והסופר עמוס עוז, ואחיהן הצעיר של ההיסטוריונית פניה עוז-זלצברגר וסופרת הילדים והדוקומנטריסטית גליה עוז. עוז גדל בערד והוא בעל תואר ראשון בהצטיינות בפילוסופיה מאוניברסיטת בן-גוריון, וכן למד לתואר שני באוניברסיטת תל אביב.

עוז החל לפרסם שירים בגיל 20, בסוף שנות התשעים. קובץ שיריו "חיי החול" ראה אור בהוצאת כתר בשנת 2010. אחריו הופיעו הפואמה "שיירי אהבה" (אבן חושן, 2013) וספר המשלים הקצרצרים "מדוע לא תראוני בדרכים" (כתר, 2015).

שיריו ומשליו הקצרים תורגמו וראו אור בכתבי-עת חשובים, ביניהם "World Literature Today" האמריקאי[1], "Poesia" האיטלקי[2] ו-"Fraza" הפולני[3].

כחבר בקבוצת המשוררים גרילה תרבות השתתף בפעילויות חברתיות רבות של הקבוצה, ובין השנים 2012 ל-2014 שימש כעורך מדור השירה של אתר 'יקום תרבות'[4].

בשנת 2016 הקים ביחד עם ערן הדס את הוצאת הספרים העצמאית "ברחש"[5].

בשנת 2022 הוציא לאור בהוצאת 'ידיעות ספרים' את הספר "אוסף צדפים" המתאר את זיכרונותיו מאביו, הסופר עמוס עוז. הספר נכתב כתגובה לספרה של אחותו גליה, שפרסמה ב-2021 את ספר הזכרונות שלה מאביה עמוס "דבר המתחפש לאהבה", בו האשימה את עוז באלימות פיזית והתעללות רגשית בה ובשאר בני משפחתה.
דניאל עוז, אחותו פניה ואמם נילי שללו בתקיפות את טענותיה של גליה, שהפכו במהרה לסנסציה בחדשות וברשתות החברתיות. עוז ביקש בסמוך לפרסום ספרה של גליה שלא יבטלו אותה רק משום שהוא לא מסכים איתה, ככל שהביקורת הציבורית והעניין בסיפור נמשך, החליט לכתוב ספר שיתן מענה לטענות של גליה.
דניאל עוז הצהיר במספר הזדמנויות בפייסבוק ובראיונות, שהספר "אוסף צדפים" לא פורסם בשביל רווח, ושכל הכנסותיו ייתרמו לעמותת "אור שלום" שפועלת להשיג משפחות אומנה עבור ילדים ונוער בסיכון.

בשנת 2001 עבר לתל אביב והקים את החמישייה הכֵּלית "המפתחות לצוללת"[6] שביצעה ג'אז מפרי הלחנתו, ובה ניגן כבסיסט. ב-2005 הקליטה החמישייה את האלבום "ברצינות רגע", שבו התארחו המוזיקאי אלברט בגר והמשוררת מאיה בז'רנו, וב-2007 יצא הדיסק בהוצאה עצמית. נעימת הכותרת מהאלבום זיכתה את עוז בפרס מרכז עינב לעידוד האמן הצעיר[7]. ב-2008 הקליט ההרכב אלבום נוסף אשר לא ראה אור, ולאחר מכן הפסיק את פעילותו.

ב-2009 הלחין עוז את פסקול הסרט הדוקומנטרי "קולף הסברס" בבימויה של אחותו גליה עוז[8].

  • "חיתוך ההבלים", מאת ואן נויין (ברחש, 2018)
  • "Half Reading" (באנגלית), מאת ערן הדס (ברחש, 2019)
  • "הדב הגדול", מאת אלה נובק, (ברחש, 2020)
  • "מין אין", מאת סביון (ברחש, 2021).
  • "פירֶה", מאת לריסה מילר (ברחש, 2022).
  • "היסטוריה קצרה של המחשבה הפוליטית המערבית", מאת חיים מרנץ (ברחש, 2023).
  • "אַת אוהב", מאת תמי אסולין (עם ערן הדס. ברחש, 2024).
  • "הלחי הפנימית", מאת זהר איתן (עם שי שניידר-אילת. ברחש, 2024).
  • "הכלה של המדינה", מאת לריסה מילר (ברחש, 2024).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]