דניאל הבבלי
לידה | 1170 |
---|---|
פטירה | 1220 (בגיל 50 בערך) |
שם מלא | דניאל בן סעדיה |
כינוי | דניאל הבבלי |
מקום פעילות | בגדד |
תקופת הפעילות | ?–1220 |
רבותיו | שמואל בן עלי |
בני דורו | אברהם בן הרמב"ם |
דניאל הבבלי (מכונה גם דניאל בן סעדיה; 1170–1220) היה תלמיד חכם ופוסק הלכה שחי במאה ה-13. הוא נודע בעיקר בזכות מחלוקתו עם הרמב"ם.
חייו ופועלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי דניאל בן סעדיה היה תלמידו של רבי שמואל בן עלי גאון, ראש ישיבת בגדאד, מרכז תורני חשוב באותה תקופה. הוא התגורר בדמשק והיה מעורב בפעילות התורנית בעירו, והשפיע על חיי הרוח וההלכה של הקהילה המקומית[1].
מחלוקתו עם הרמב"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחלוקת בין רבי דניאל לרמב"ם התמקדה בשאלות יסודיות של אמונה, פילוסופיה והלכה. רבי דניאל, בדומה לרבים מבני דורו, התנגד לחלק מהשקפות הרמב"ם שנחשבו כחדשניות ונוגדות את המסורת הרבנית. הוא טען כי הרמב"ם חרג מהמסורת והתאים את דבריו לפילוסופיה האריסטוטלית[2].
ספר השגותיו על ספר המצוות לרמב"ם נכתב בערבית, בדומה לספר המצוות עצמו. ארבעים ושבע ההשגות על הספר משנה תורה נכתבו בעברית. לאחר כתיבת הדברים, שלח רבי דניאל את הספר לרבי אברהם בן הרמב"ם שענה לו בהתכתבות ארוכה בין השניים[3]. ההשגות על ספר המצוות ותשובות רבי אברהם נדפסו תחת השם "מעשה נסים", ואילו ההשגות על ספר משנה תורה בשו"ת "ברכת אברהם".
בסוף ימיו, לאחר שננזף על ידי ראש הגולה רבי דוד ממוסול, חזר רבי דניאל בו מעמדתו והביע חרטה על מחלוקתו עם הרמב"ם. הסיבות לחזרתו אינן ברורות לחלוטין, אך ייתכן כי הן נבעו מלחץ חברתי או מרצון לשמר את אחדות העם.
השפעתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שסיים את חייו בפשרה, המחלוקת בין רבי דניאל לרמב"ם השפיעה רבות על העולם התורני. היא העלתה שאלות יסודיות על היחס בין המסורת לפילוסופיה, ועל גבולות הפרשנות התורנית. המחלוקת עוררה דיון עיוני עמוק בנושאים אלו והשפיעה על דורות רבים של תלמידי חכמים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רבי דניאל הבבלי, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל"
- ^ Early evaluation of Maimonides’s enumeration of the Commandments against the background of the Eastern Maimonidean controversy, National Library of Israel
- ^ אלי שטרן, רבנו אברהם בן הרמב"ם – תולדות חייו וחיבוריו, באתר עיתון משפחה, 31 בינואר 2021