דן גבע
לידה | 1964 (בן 60 בערך) |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה |
פרופיל ב-IMDb | |
דן גבע (נולד ב-1964) הוא במאי וצלם קולנוע תיעודי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דן גבע נולד בחיפה. בוגר בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בהצטיינות יתרה. לאחר לימודו בסם שפיגל למד גבע במסלול הבינתחומי באוניברסיטאות תל אביב והוא בעל תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטאות ת"א. גבע ביים, צילם, כתב והפיק בשיתוף אשתו נואית גבע, סרטי תעודה שזכו בפרסים והוקרנו בעשרות פסטיבלים ברחבי העולם. סרטו "תחשוב פופקורן" (2004), עיבוד מודרני לסרט "האיש עם מצלמת הקולנוע" של הבמאי הרוסי דג'יגה ורטוב היה מועמד לפרס אופיר בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. סרטו "צד רביעי למטבע" (2006) היה מחווה לסרט "צד שלישי למטבע" (מסה קולנועית פילוסופית על מדינת ישראל בת ה-12) של הבמאי הצרפתי כריס מרקר. בנוסף ביים גבע פרקים בסדרה "תקומה" עבור הטלוויזיה הישראלית, ואת הסדרה התיעודית "23 דברים שצריכים לעבור" עבור רשת, ערוץ 2. בשנת 2005 נערכה רטרוספקטיבה של סרטיו בחמישה סינמטקים ברחבי הארץ[1].
גבע מלמד קולנוע תיעודי בית הספר לקולנוע שבמדרשה לאומנות בבית ברל ובעבר לימד בקולג' מרילנד לאמנויות ואוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארצות הברית.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורושלים (1993), השתתף גם בסרט עקבות בירושלים - מחווה לדוד פרלוב (2013)[2]
- קח נא את בנך (1994) 10 דקות
- כלי אחד-16 מיתרים (1997)
- איך אתה קורא למקום הזה? (1999)
- מה שראיתי בחברון (1999)
- שי/גרה (2000)
- הורה 2000 (2001)
- המפתח (2001)
- שלכת - דבורה ברטונוב (2003)
- תחשוב פופקורן (2004)
- צד רביעי למטבע (2006)
- הנשיא (2011)
- רעש (2012)
- אני קהלת (2019)[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דן גבע, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אביבה לורי, הבמאי שלא יפסיק להרעיש עד שיהיה פה שקט, באתר הארץ, 21 ביולי 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גואל פינטו, מחווה לסרטיהם של דן ונואית גבע בסינמטקים, באתר הארץ, 1 בפברואר 2005
- ^ שני ליטמן, עכשיו העולם מסתכל בחזרה על דוד פרלוב, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2013
- ^ עכבר העיר, קולו של אחמד, באתר הארץ