דמוקרטיה גזעית

דמוקרטיה גזעית היא מונח המתייחס ליחסים הבין-גזעיים בברזיל. החל משנות ה-50 של המאה ה-20 נמצא המונח תחת מתקפה חריפה ויש הטוענים כי הרעיונות המגולמים במושג הם מיתוס אשר מהווה את מקור הגזענות בברזיל.

שלא כמו במקומות רבים אחרים, כבארצות הברית למשל, תהליך ביטול העבדות בברזיל היה ממושך והדרגתי, ולא היה מלווה בשפיכות דמים. מכיוון שכך לא נוצרה בברזיל מערכת חוקית של אפליה על בסיס גזעי מיד עם סיום העבדות. לחלופין נוצרה בברזיל מערכת חברתית בה בין בני הגזעים השונים קיימים יחסים ייחודיים המתבססים על שני עקרונות מרכזיים:

1. ה"הלבנה" - אידיאל להגשמה אישית ולאומית שיושג באמצעות הגירה אירופאית ונישואי תערובת.
2. ההרמוניה הגזעית והעדר האפליה הגזעית - רעיון שפותח בידי פוליטיקאים ואינטלקטואלים ברזילאים.

רעיון ה"הלבנה" טמן בחובו את ההנחה כי הגזע הלבן עליון על פני גזעים אחרים וכי באמצעות נישואי תערובת יועברו תכונותיו החיוביות, התרבותיות והפיזיות כאחת, לשאר האוכלוסייה. המטרה בהלבנה לא הייתה לשיפור המעמד החברתי של צאצאי העבדים האפריקאים, אלא להפך, הומוגניזציה של האוכלוסייה ליצירת גזע דומיננטי.

רעיונות אלו קיבלו חיזוק משמעותי עם פרסומו בשנת 1933 של ספרו רב ההשפעה של הסוציולוג ז'ילברטו פריירה הבית הגדול ומגורי העבדים. בספר תואר התהליך ההיסטורי אשר אמור להביא את החברה הברזילאית להגשמת האידיאל של דמוקרטיה גזעית. פריירה תיאר את משטר העבדות בברזיל כמורכב מאדונים טובים ומעבדים כנועים, תיאור המאפשר לפריירה לתאר את יחסי הניצול והשיעבוד שבעבדות כיחסי הרמוניה. תיאור מעוות זה של המציאות ההיסטורית הוא הבסיס לאחת הביקורות על המושג "דמוקרטיה גזעית", המתמקדת באופן הוולונטרי בו אמורים היו להתקיים נישואי התערובת. לטענת המבקרים לא כך היו הדברים בברזיל מעולם, וכי העירוב הגזעי בברזיל נוצר כתוצאה של ניצול מיני של השפחות האפריקאיות ובניגוד לרצונן. כיצד, אם כך, יכולה אלימות מינית וגזעית שכזו ליצור דמוקרטיה גזעית?

לאחר מלחמת העולם השנייה שיגרו האומות המאוחדות משלחת מיוחדת לברזיל על מנת ללמוד על היחסים הבין-גזעיים במדינה זו, לאור האמונה בנכונותו של המיתוס. החוקרים שבאו זיהו את הפער בין המעמדות של השחורים והלבנים אבל הם הגיעו ממדינות שבהן התופעה כלפי חוץ הייתה אלימה ולעומת זאת בברזיל השחורים קיבלו את העובדה שהם היו במעמד חברתי ירוד ורצו לדמות ללבנים. לכן, הם הסבירו את הבדלי המעמדות הללו לא כגזענות אלא כתולדה של הבדלים כלכליים גדולים במשך דורות רבים. בשנות ה-60 האנתרופולוג מרווין הריס טען שבהיעדר הסכמות לגבי הגזעים בברזיל, אי אפשר היה לקטלג לפי הגזע. קביעה זו שמשה כסיבה רשמית לכך שמרשמי אוכלוסין בברזיל היו נערכים ללא קטגוריה של גזע. הסכמה על הגדרות ברורות לגזעים בברזיל נמנעה בעיקר על ידי שלטון הגנרלים שרצה לדכא כל מושג או הגדרה שמהווים תפיסה מנוגדת לזו של"הדמוקרטיה הגזעית". לטענת המצדדים בדמוקרטיה הגזעית כל ההבדלים בין בני גזעים שונים, כלומר הגזענות לכאורה, היו תלויים במצבם הכלכלי הירוד של הלא לבנים וגזענות לא הייתה סיבה בפני עצמה להבדלים אלה. נראה שחוסר העניין של השלטונות בהגדרות כאלה נבע מכך שאפילו הדיון היה לתועלת האפרו-ברזיליים באופן ישיר.

בשנות ה-80 במרשם אוכלוסין שנערך בברזיל משתתפי המרשם נדרשו לראשונה לציין את צבעם. נראה שתושבים לא לבנים רבים התחמקו מהתשובות שחורים ומעורבים, ובמרשם התקבלו בסעיף הצבע 136 תשובות שונות. ניתוח המרשם הצביע על דפוס גזעני ברור נגד האפרו-ברזילאים. פרסומים אלה ושל מחקרים רבים שהפריכו את אמיתותו של מיתוס הדמוקרטיה הגזעית הצביעו על האופנים השונים בהם קיימת גזענות בברזיל. אף על פי כן המיתוס אודות קיומה של דמוקרטיה גזעית בברזיל עדיין נפוץ למדי בשיח העממי.