דמוקרטיה ג'פרסונית

דמוקרטיה ג'פרסונית (באנגלית: Jeffersonian democracy), המכונה על שם ההוגה המרכזי שלה, הנשיא השלישי של ארצות הברית, תומאס ג'פרסון, הייתה אחת משתי הגישות הפוליטיות היריבות שליוו את ארצות הברית בשנות הקמתה, וחלקים משמעותיים שלה נטמעו בתודעה האמריקנית והדמוקרטית עד לימינו אנו. שנות פעילותה העיקריות היו בתקופה שבין שנות ה-90 במאה ה-18 ועד שנות ה-20 במאה ה-19 - השנים בהן כיהן ג'פרסון כמזכיר המדינה, כסגן הנשיא וכנשיא. למעשה, דמוקרטיה ג'פרסונית מאגדת תחתיה מכלול של רעיונות, שחלקם אינם תלויים זה בזה, ובין תומכי הגישה היו קואליציות שונות שחלקן הזדהו רק עם חלק ממכלול הרעיונות.

כדי להבין את המחלוקת, צריך לחזור לימי האבות המייסדים של ארצות הברית, שהתפצלו לשתי קבוצות מרכזיות: הפדרליסטים והאנטי-פדרליסטים. הראשונים תמכו בממשל מרכזי חזק והאחרונים חששו שממשל כזה יפגע באדם הפשוט ובמעמדן של המדינות החברות. כבר בוועידת החוקה התגלעו חילוקי הדעות, ולבסוף היא נחתמה ואושררה רק לאחר שהיה ברור כי תצורף אליה מגילת הזכויות של ארצות הברית שתבטיח את חירותו של האזרח מעריצות הממשל. בעוד שני הנשיאים הראשונים ג'ורג' וושינגטון וג'ון אדמס השתייכו למפלגה הפדרליסטית, ג'פרסון הקים את המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית (שכונתה במקור המפלגה הרפובליקנית, ורק מאוחר יותר שונה שמה כדי להבדיל אותה מהמפלגה הרפובליקנית של אברהם לינקולן).

תומכי המפלגה כונו גם ג'פרסוניאנים, הם התנגדו למה שנתפס בעיניהם כאצולה מלאכותית, וכמו גם לשחיתות ציבורית ולאליטיזם, ותמכו באדם הפשוט שהשתקף בעיניהם בעיקר בדמותו של החקלאי. הם נאבקו עבור הגדלת זכות הבחירה וביטול דרישות הרכוש שנהגו באותם ימים כתנאי להשתתפות בבחירות, ותמכו גם בקיומה של מערכת מפלגתית מסודרת ובקיומן של מפלגות יריבות בפוליטיקה.

בתחילת העידן הג'פרסוני, רק שתי מדינות, ורמונט וקנטקי, העניקו זכות בחירה אוניברסלית לגברים לבנים וביטלו את דרישות הרכוש. אבל עד סוף התקופה הג'פרסונית, יותר ממחצית מהמדינות הלכו בעקבותיהן. לפני שנת 1790, ניהול מסע בחירות נחשב להתערבות בזכותו של האזרח לחשוב ולהצביע באופן עצמאי. ללא תחרות על משרות ציבוריות, אחוזי ההצבעה היו נמוכים, ולעיתים היו פחות מ-5%. לאחר מכן, אחוזי ההצבעה עלו ל-20%. כששתי המפלגות החלו להתחרות אחת בשנייה, כ-80% מהגברים הלבנים יצאו להצביע.

עמדות

תומאס ג'פרסון זכה לכינוי "הדמוקרטי ביותר מבין המייסדים". הג'פרסוניאנים דגלו בפרשנות מצמצמת של ההוראות בחוקה שהעניקו סמכויות לממשל הפדרלי. הם התנגדו בתוקף למפלגה הפדרליסטית, בהובלתו שר האוצר אלכסנדר המילטון, שדגל בממשלה לאומית ובכלכלה חזקה ומנוהלת.

בחירתו של ג'פרסון לנשיאות בשנת 1800, הובילה ליישום של עקרונות רבים מתוך השיטה הג'פרסונית, למעט בית המשפט העליון, שנשלט על ידי ג'ון מרשל, שעל אף היותו בן דוד של ג'פרסון, היה פדרליסט מובהק.

היסטוריונים מאפיינים את הדמוקרטיה הג'פרסונית ככוללת את האידיאלים המרכזיים הבאים:

• הערך הפוליטי המרכזי של אמריקה הוא רפובליקניות - לאזרחים יש חובה אזרחית לסייע למדינה ולהתנגד לשחיתות, במיוחד למונרכיזם ולאצולה.
• ערכים ג'פרסוניים באים לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר באמצעות מפלגה פוליטית מאורגנת.
• ישנה חובה אזרחית להצביע, הג'פרסוניאנים המציאו טכניקות קמפיין מודרניות רבות שנועדו להגדיל את אחוזי ההצבעה.
• המפלגה הפדרליסטית, ובמיוחד מנהיגה אלכסנדר המילטון, היא הארכי-אויב משום שהיא קיבלה את הרעיונות של קיומה של אצולה ואימצה שיטות ממשל בריטיות.
• הממשלה הלאומית היא הכרח מסוכן שאמנם יש להנהיג לטובת הכלל, ההגנה והביטחון של העם, האומה או הקהילה, אבל יש צורך תמידי לעקוב אחריה מקרוב ולהגביל אותה בסמכויות. בגלל גישה זו, רוב האנטי-פדרליסטים הצטרפו לג'פרסוניאנים.
• הפרדת דת ומדינה היא השיטה הטובה ביותר לשמור על הממשלה נקייה ממחלוקות דתיות ולשמור על הדת נקייה משחיתות ממשלתית.
• אסור לממשלה הפדרלית להפר את זכויותיהם של יחידים. לפיכך, מגילת הזכויות הכרחית במסגרת החוקה.
• אסור לממשלה הפדרלית להפר את זכויות המדינות. החלטות קנטקי ווירג'יניה משנת 1798 (שנכתבו בחשאי על ידי ג'פרסון ושותפו ויורשו ג'יימס מדיסון והתנגדו לחקיקה פדרלית) מכריזות על העקרונות הללו.
• חופש הביטוי והעיתונות הם הכלים הטובים ביותר למנוע עריצות. הניסיון לפגוע בחופש הזה באמצעות חוקי הזרים וההמרדה היה נושא מרכזי אצל הג'פרסוניאנים.
• החקלאי הוא הדוגמה הטובה ביותר לסגולה אזרחית והוא נהנה מעצמאות מההשפעות העירוניות המשחיתות. לפיכך, מדיניות הממשלה צריכה להיות לטובתו. מנגד, אנשי כספים, בנקאים ותעשיינים הופכים את הערים למרכז של שחיתות.
• חוקת ארצות הברית נכתבה על מנת להבטיח את החופש לעם. עם זאת, כפי שכתב ג'פרסון לג'יימס מדיסון ב-1789, "אף חברה לא יכולה ליצור חוקה תמידית או אפילו חוק תמידי. כדור הארץ שייך תמיד לדור החי".
• לכל גבר יש את הזכות לקבל מידע ולהביע דעה בממשלה. ההגנה על זכויות והרחבת חירות האדם הייתה אחת המטרות העיקריות של הג'פרסוניאנים. הם גם שיפרו את מערכות החינוך הממלכתיות והאמינו שלאזרחים יש זכות לקבל חינוך, ללא קשר לנסיבות חייהם או למעמדם.
• מערכת המשפט צריכה להיות כפופה לרשות הנבחרת, ולבית המשפט העליון לא צריכה להיות סמכות לבטל חוקים שהתקבלו בקונגרס. הג'פרסוניאנים הפסידו בקרב הזה לג'ון מרשל.

עקרונות נוספים

מדיניות חוץ

לג'פרסוניאנים הייתה גם מדיניות חוץ מובהקת:

• לאמריקאים יש חובה להפיץ את מה שג'פרסון כינה "אימפריית החירות" לעולם, אך עליהם להימנע מ"סבך בריתות" מדיניות.
• בריטניה היא האיום הגדול ביותר, במיוחד המלוכה, האריסטוקרטיה, השחיתות והשיטות העסקיות שלה.
• מסירותה של המהפכה הצרפתית לעקרונות של רפובליקניות, חירות, שוויון ואחווה הפכה את צרפת לאומה האירופית האידיאלית.
• זכויות הניווט בנהר המיסיסיסיפי הן קריטיות לאינטרסים הלאומיים האמריקאיים. רכישת טריטוריית לואיזיאנה הייתה הזדמנות בלתי צפויה להבטיח את הזכויות הללו.
• צבא קבע מסוכן לחירות ויש להימנע ממנו. עדיף להשתמש בכפייה כלכלית כמו באמצעות אמברגו, למשל חוק האמברגו (1807).
• רוב הג'פרסוניאנים טענו שצי יקר בים הפתוח הוא מיותר, שכן סירות תותחים זולות, סוללות צפות, סוללות חוף ניידות וביצורי חוף יכולים להגן על הנמלים ללא הפיתוי לעסוק במלחמות רחוקות שנוצר על ידי צי. ג'פרסון עצמו, לעומת זאת, רצה כמה פריגטות כדי להגן על הספנות האמריקנית מפני פיראטים ברבריים בים התיכון.
• המיליציות הלא מקצועיות בשליטה מקומית מספיקות כדי להגן על האומה מפני פלישה. לאחר שהמיליציה התבררה כבלתי מספקת במלחמת 1812, הנשיא מדיסון הרחיב את הצבא הלאומי באופן קבוע.

התרחבות מערבה

הג'פרסוניאנים האמינו בהתרחבות טריטוריאלית של ארצות הברית, מכיוון שהיא מייצרת אדמות חקלאיות חדשות עבור חקלאים. הג'פרסוניאנים רצו לשלב את האינדיאנים בחברה האמריקאית או לסלק מערבה את השבטים שסירבו להשתלב. במסגרת גישת ההתרחבות, בוצעה גם העסקה לרכישת טריטוריית לואיזיאנה מידי צרפת, בניגוד לדעתם של רוב הפדרליסטים. עם זאת, חזונן של הג'פרסוניאנים לא התגשם, וההתרחבות מערבה הפכה להיות תעשייתית ומסחרית הרבה יותר משהייתה חקלאית.

כלכלה

ג'פרסון התנגד להרחבת התעשייה והמסחר ודגל במודל מצומצם של תעשייה וייצור לצריכה בסיסית בלבד. החשש הגדול שלו היה שהרחבת התעשייה תוביל ליצירת מעמד של עובדים שכירים שיישענו על אחרים לפרנסתם ויהיו תלויים בהם, וממילא חירותם תיפגע וגם ההצבעה שלהם תוכוון באמצעות האינטרס של המעסיק.

הפתרונות של ג'פרסון כדי לצמצם את התופעה הזו היו, כפי שציין החוקר קליי ג'נקינסון, "מס הכנסה מדורג שיהווה גורם מונע הצטברות עצומה של עושר ויהפוך כספים לזמינים עבור איזושהי חלוקה מחדש מיטיבה כלפי מטה", כמו גם הטלת מכס על חפצים מיובאים, שנרכשו בעיקר על ידי העשירים.

בנוסף, ג'פרסון האמין בכוחן של הכלכלה ושל אמברגו כלכלי להוות תחליף יעיל לניהול מלחמות עם מדינות עוינות.

ממשלה מוגבלת

בעוד שהפדרליסטים דגלו בממשל מרכזי חזק, ג'פרסוניאנים העדיפו ממשלות מדינתיות ומקומיות חזקות וממשל פדרלי חלש. תפיסת העולם הג'פרסוניאנית סברה כי עצמאות, שלטון עצמי ואחריות אינדיבידואלית הם בין האידיאלים החשובים ביותר שהיוו את הבסיס למהפכה האמריקאית. לדעתו של ג'פרסון, הממשל הפדרלי לא צריך להשיג שום דבר שאזרחים ברמה המקומית יכולים להשיג, ואילו תפקידה של הממשלה הפדרלית להתרכז אך ורק בפרויקטים לאומיים ובינלאומיים.

התמיכה של ג'פרסון בממשל מוגבל הובילה לחילוקי דעות חריפים עם דמויות פדרליסטיות מובהקות כמו אלכסנדר המילטון. ג'פרסון הרגיש שהמילטון בעד פלוטוקרטיה ומוביל ליצירתה של אצולה רבת עוצמה בארצות הברית, שתצבור עוד ועוד כוח עד שהסדר הפוליטי והחברתי של ארצות הברית יהיה כמו זה ששרר ב'עולם הישן'.

ג'פרסון התלבט לפני שתמך באשרור חוקת ארצות הברית ודרש לשים דגש על יצירת איזונים ובלמים. כאמור, אשרור מגילת הזכויות ובמיוחד התיקון הראשון לחוקה, חיזק את אמונו בחוקה כולה.

התפתחות ושקיעה

בין השנים 1800–1824 שלטה בפוליטיקה האמריקנית הרוח הג'פרסונית שחיזקה את הקמתן של מפלגות. חסידי ג'פרסון הקימו סניפים וארגונים תומכים בכל המדינות ושורה ארוכה של הוגים ופוליטיקאים בולטים נחשבו ג'פרסוניאנים מובהקים, ובהם דמויות כמו ג'יימס מדיסון, ג'יימס מונרו, ג'ון קווינסי אדמס והנרי קליי.

עם הזמן התפצלו תומכי המפלגה וחלקם הקימו את המפלגה הוויגית. ג'פרסון עצמו הואשם לאורך השנים על ידי מבקריו ועל ידי היסטוריונים בחוסר עקביות ובשינוי של דעותיו ועמדותיו, אף כי נטען להגנתו כי בחלק מהמקרים הוא נאלץ להיות פרקטי ולוותר על עקרונות אידאולוגיים.

ראו גם

• המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
• תומאס ג'פרסון
• אנטי-פדרליסטים
• דמוקרטיה ג'קסונית