דלק מטוסים
דלק מטוסים או דלק תעופתי הוא דלק מבוסס על נפט המיועד לשימוש מנועים תעופתיים. דלק תעופתי ניחן ברמת זיקוק גבוהה יותר ומספק מתקף סגולי גדול וטמפרטורת הצתה גבוהה, יחסית לסוגי דלק לשימושים פחות קריטיים, כגון דלקי רכבים וגנרטורים. דלק תעופתי כולל לרוב תוספים המקטינים סיכונים להתקרחות והתלקחות ספונטנית, בנוסף לתכונות נוספות. מרבית דלקי המטוסים המזוקקים לצרכים תעופתיים הם מסוג דלק סילוני (בראשי תיבות: דס"ל) המבוססים על קרוסין נטול עופרת שמשמשים את מנועי הסילון והדיזל. דלק למטוסי בוכנה סטנדרטיים המשתמשים במצתים נקרא אווגס (באנגלית: AvGas) הם לרוב מסוג בנזין.
דלק סילוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרבית הדלק בשימוש תעופתי הוא מסוג דלק סילוני בשני סוגים עיקריים: Jet A-1 (שמכונה לרוב: Jet A) שהוא תערובת קרוסין נטולת עופרת, ו-Jet B שהוא תערובת קרוסין ונפטא. ה-Jet A הוא הנפוץ כיום ומשמש את מרבית מטוסי הנוסעים הסילוניים והמטוסים הכוללים מנועי דיזל.
דלק צבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]צבא ארצות הברית פיתח שורה של סוגי דלק סילוניים לצרכיו דוגמת הJP-4, JP-7 וה-JP-8. ה-JP-8 הוא הסטנדרטי להיום ומשמש כדלק המרכזי במרבית הצבאות המערביים, למטוסים וכן לכלי רכב קרקעיים מונעי דיזל.
דלקי בנזין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דלקי בנזין משמשים למנועי בוכנה המשתמשים במצתים. דלק הבנזין הנפוץ בתעופה הוא ה-100LL (Low-Lead -מופחת עופרת) ומכונה גם 100-כחול (בשל צבע הדלק שנצבע בשביל להבדילו מדלק רגיל). דלק זה נבדל מדלקי כלי רכב רגילים לא רק בשיעור האוקטן הגבוה - 100, אלא גם בתוספים המשפרים יכולת אחסנה בטוחה בתנאים קיצוניים.
סוגי דלק נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ענף התעופה מייצר זיהום סביבתי מפליטות מנועי מטוסים, בעיקר פחמן דו-חמצני, שמשוחרר לאוויר בגובה רב.
משרד המדען הראשי בישראל הוציא קול קורא להקמת מרכז ידע בתחומי דלק תעופה בר קיימא, שיעסוק בטכנולוגיות מתקדמות[1].
דלק ביולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דלק ביולוגי
סוגי דלק ביולוגיים משתמשים בשיטת המרת ביומסה לנוזל ליצירת דלק הזהה בתכונותיו לדלק תעופתי רגיל ויתרונם הוא בזה שהם לא מזהמים ואין צורך בהתאמת מטוסים קיימים לשימושם. סוגי דלק אלה לא נפוצים בתעופה בגלל סיבות כלכליות ופוליטיות אך גם מפני שסוגי דלק אלה יקרים ליצור מדלק תעופתי סטנדרטי.
דלק גזי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטוסי טורבו-מניפה מסוימים יכולים להיות מוסבים לשימוש בדלקי גז טבעי דחוס ונוזלי, אך המתקף הסגולי הנמוך יחסית שלהם מונע מהם שימוש נרחב.
דלק ירוק לתעופה – (SAF (Sustainable Aviation Fuel
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחת החלופות לדלק סילוני הוא דלק ירוק, דלק בר קיימא. זהו דלק ללא פליטות פחמן דו-חמצני, דלק שאינו מייצר זיהום, או מיצר זיהום קטן ביותר, וכמו הדלק הביולוגי, גם לגביו אין צורך בהתאמת מטוסים קיימים לשימוש בו. הדלק מיוצר משמנים ממוחזרים, בכלל זה שמן ושומן ששימשו לבישול.
עד עתה הותר השימוש ב-SAF כאחוז מסוים מתערובת הכוללת גם דלק סילוני רגיל (30[2]– 50[3]אחוז). חברות נוספות, המשתמשות בתערובות כאלו הן: אל על, חברת התעופה האמירטית, איתיחאד איירווייז, איירבוס, בריסל איירליינס, אמזון אייר.
טיסה טרנס-אטלנטית ראשונה, על טהרת הדלק הירוק (SAF) צפויה בסוף שנת 2023, מלונדון לניו יורק במטוס בואינג 787 של חברת וירג'ין אטלנטיק. לדברי מנכ"ל החברה (שי וייס) זהו ניסוי, שתוצאותיו יאיצו את השימוש בדלק SAF בענף התעופה, כשהשאיפה היא להגיע לאפס מזהמים עד שנת 2050.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דניאל סלאמה, וירג'ין אטלנטיק תבצע טיסה טרנס-אטלנטית ראשונה עם "דלק ירוק" בלבד, באתר ynet, 18 בדצמבר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ https://www.gov.il/he/departments/publications/Call_for_bids/rfp20230706
- ^ משה כהן, שומרים על האוויר נקי: אל על קיימה טיסה ראשונה עם דלק בר-קיימא, באתר מעריב אונליין, 31 ביולי 2023
- ^ WAM, https://wam.ae/he/details/1395302993717 (בעברית)