דירות איסוקון
דירות איסוקון (באנגלית: Isokon Flats) הוא בניין של דירות שנבנו מבטון וממוקמות ברחוב לון (Lawn Road), בהמפסטד שבלונדון. סה"כ ישנן 36 דירות (במקור 32), שתוכננו על ידי האדריכל ולס קוטס (Wells Coates) עבור מולי וג'ק פריצ׳רד.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבניין שוכן ברחוב מאחורי תחנת הרכבת התחתית "בלסייז פארק", בקו הרכבת הצפוני, בשכונה שבה הבניינים האופיינים הם ג'ורג'יאניים ובנויים מבלוקי חימר או מצופים בטיח לבן. בתי השכונה עם גגות רעפים, כניסות מוגבהות במדרגות מהכביש, כשמתחתן ישנן כניסות לדירות הגן. לצידם מתרוממים בנייני דירות גבוהים, שיכון ציבורי זול, שעיקרו מהתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה.
בתוך המרקם השכונתי האנגלי הקלסי הזה בולט בייחודו בניין הדירות של איסוקון בצבעו הלבן, גג שטוח, הבנוי מבטון עם מרפסות ארוכות וגרם מדרגות חיצוני, שמוליך לדירות. הבניין מזכיר בניינים שנבנו בישראל בעיצוב דומה בצבעיו וברעיונות התכנון שלו. זהו אחד מהניסיונות הארכיטקטוניים של תקופת הבאוהאוס להתנחל בלב לונדון.
הבניין נחנך ב-9 ביולי 1934 כניסוי בחיים עירוניים מינימליסטיים. ברוב הדירות היו מטבחים קטנים מאוד, כי בבניין היה מטבח משותף גדול להכנת ארוחות שהובאו אל דירות המגורים באמצעות מלצר. שירותים אחרים, כולל כביסה וצחצוח נעליים, ניתנו באתר.[2]
הבניין כלל במקור 24 דירות סטודיו, שמונה דירות עם חדר שינה אחד, מגורי עובדים, מטבח ומוסך גדול. משפחת פריצ'רד התגוררה בדירת פנטהאוז עם חדר שינה אחד ושני בניהם ג'רמי וג'ונתן בדירת סטודיו סמוכה. לוחות עץ (דיקט) שימשו להרחבה בדירות. ג'ק פריצ'רד היה מנהל השיווק של חברת העץ האסטונית ונסטה בין השנים 1926–1936.
דיירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תושבים מפורסמים שהתגוררו בבניין כללו: את האדריכל הבאוהאוס ולטר גרופיוס, מרסל ברויאר, אדריכלים אגון ריס וארתור קורן; אגאתה כריסטי (1941-47) ואדריאן סטוקס. המטבח הקהילתי הוסב למסעדה ובר ב-1937, בעיצוב של מרסל ברויאר ופ. יורק. הדירות ובמיוחד הבר הפכו למרכז לחיים אינטלקטואליים בצפון לונדון. מבקרים בקביעות במסעדה היו הנרי מור, ברברה הפוורת' ובן ניקולסון.[3]
באמצע שנות השלושים דירה מספר שבע הושכרה על ידי ד"ר ארנולד דויטש, סוכן רוסי שגייס את חמשת המרגלים בקיימברידג' ואת המרגל יורגן קוצ'ינסקי שהתגורר בבניין איסוקון תוך כדי לימוד כלכלה באוניברסיטת לונדון. האדריכל הבריטי סר ג'יימס פרייזר סטירלינג היה תושב בשנות השישים המוקדמות.[4]
חברת איסיקון חדלה להשכיר דירות עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, אבל חזרה להשכיר מחדש בשנת 1963. בשנת 1969 הבניין נמכר למגזין "ניו סטייטסמן" (New Statesman) ואת המסעדה הסבו לדירות. בשנת 1972 הבניין נמכר לעיריית קמדן והוא הידרדר בהדרגה עד 1990, כאשר הוא ננטש ונשאר במצב זה במשך כמה שנים. בשנת 2003 שופץ הבניין על ידי חברת אדריכלים, שהתמחתה בשיפוץ מבנים מודרניים, כמו עבור אגודה הדיור בנוטינג היל. בהווה מתגוררים בבניין בעיקר חוכרים בתוכנית של בעלות משותפת המחזיקה את הבניין והדירות.
בזמן השיפוץ האחרון בנו גלריה ציבורית באזור המוסך לשעבר, והגלריה מספרת את סיפור הבניין, התושבים הבולטים שגרו בו וכן תצוגות של הריהוט המודרני שהותאם לדירות.[5]
הבניין קיבל מעמד של בניין רשום לשימור בדרגה ראשונה, והוא נכנס לרשימת המבנים ההיסטוריים המשמעותיים ביותר מבחינה אדריכלית בבריטניה.[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Buckley, Cheryl (1981). Isokon: Architecture, Furniture and Graphic Design, 1931-1939. University of Newcastle upon Tyne. Retrieved 9 March 2019
- ^ Burke, David (2014). The Lawn Road Flats: Spies, Writers and Artists. Boydell & Brewer Ltd
- ^ Daybelge, Leyla; Englund, Magnus (2019). Isokon and the Bauhaus in Britain. Pavilion Books.
- ^ Julie Wheelwright (May 2014) [2014-05-05]. "The Lawn Road Flats". History Toda
- ^ [Isokon Gallery אתר גלריה איסיקון]
- ^ אתר בנייני השימור במועצת קמדן, אתר בנייני השימור במועצת קמדן