לדלג לתוכן

דירוג כתבי העת SCImago

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דירוג כתבי העת SCImago (באנגלית SCImago Journal Rank או SJR) הוא מדד לדירוג כתבי עת (אנ') מתחום מדידת המדע (אנ'). המדד מתפרסם בפורטל Scimago Journal & Country Rank הכולל גם דירוגים מדעיים של מדינות וכלים ביבליומטריים ויזואליים. ה־SJR נועד להעריך את יוקרתם של כתבי עת אקדמיים. המדד מבוסס על מספר הציטוטים שקיבלו מאמרים שהתפרסמו בתוך כתב עת מסוים, וכן על היוקרה של כתבי העת שמהם הגיעו הציטוטים. הדירוגים מחושבים על בסיס מסד הנתונים של Scopus (אנ') הכולל מידע על יותר מ־34,000 כתבי עת ו־5,000 הוצאות לאור בינלאומיות. כתבי העת מקובצים לפי 27 נושאים כלליים ובתוכם 313 קטגוריות ספציפיות.[1][2]

ה־SJR דומה למדד ותיק יותר, האימפקט פקטור (JIF), אך יש לו מספר יתרונות. בין השאר, הוא מתפרסם בגישה פתוחה ומדרג את כתבי העת באופן יחסי זה לזה ברבעונים. שיטה זו מאפשרת להשוות בין רמת היוקרה של כתבי עת מדיסציפלינות שונות.[3]

מדדים מבוססי ציטוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכת מקורות מידע אקדמיים היא מרכיב מרכזי באוריינות מידע (אנ'). מכיוון שרוב הידע האקדמי מתפרסם בכתבי עת, נוצרו מספר מדדים להערכת איכות כתבי העת הללו.[3] רוב המדדים מתבססים על כמות הפעמים שהמאמרים המתפרסמים בתוך כתב עת מצוטטים על־ידי מאמרים אחרים. מסדי הנתונים המוכרים ביותר המכילים את המידע הזה הם Scopus (אנ') ו־Web of Science (אנ').[4]

אימפקט פקטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אימפקט פקטור

המדד הוותיק והמרכזי להערכת כתבי עת הוא האימפקט פקטור (JIF).[3] מדד זה מנתח נתונים מתוך מסד הנתונים Web of Science של חברת Clarivate (אנ'). למרות הפופולריות שלו, האימפקט פקטור קיבל ביקורות על כך שהוא לא בוחן את איכות הציטוטים וסופר גם ציטוטים עצמיים (אנ') (מאמרים בתוך כתב העת המצטטים מאמרים אחרים מאותו כתב העת).[3] ביקורת נוספת עסקה בכך שהאימפקט פקטור בוחן מספר מצומצם של כתבי עת, שמרביתם דוברי אנגלית.[3] הביקורת האחרונה מתייחסת לכך שקשה להשוות את האימפקט פקטור של שני כתבי עת מתחומים שונים,[3] זאת משום שישנם תחומים בהם מספר הציטוטים הממוצע למאמר גבוה מאוד (למשל רפואה), בעוד שבתחומים אחרים מספר הציטוטים הממוצע למאמר הוא נמוך (למשל מדעי הרוח).

SJR[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה־SJR החל לפעול בשנת 2008,[5] ופורסם רשמית בשנת 2010.[6] המדד מתפרסם בפורטל Scimago Journal & Country Rank על־ידי חוקרים מכמה מרכזי מחקר בספרד.[1] המדד כולל דירוגים לרשימה ארוכה של כתבי עת. הדירוגים מבוססים על מידע מתוך מסד הנתונים Scopus של חברת Elsevier. המסד כולל נתונים ממעל 34,000 כתבי עת ו־5,000 הוצאות לאור בינלאומיות. כתבי העת מקובצים לפי 27 נושאים כלליים ו־313 נושאים ספציפיים.[2] המידע בפורטל מתעדכן אחת לשנה, סביב חודש יוני.[2]

למרות הדמיון הכללי בין שני המדדים, קיימים כמה הבדלים בין ה־SJR לבין האימפקט פקטור:

  • ה־SJR פתוח לשימוש בחינם לכלל הציבור, בעוד ה־JIF פתוח רק למנויים בתשלום.[3]
  • ה־SJR כולל הרבה יותר כתבי עת המתפרסמים במגוון רחב יותר של מדינות ושפות.[3]
  • שני המדדים מתבססים על מספר הציטוטים של המאמרים שהתפרסמו בכתב העת, אבל ה־SJR נותן משקל שונה לציטוטים המגיעים מכתבי עת המוגדרים כיוקרתיים. היוקרתיות של כתב העת נמדדת על סמך מספר הציטוטים שלו שלא כוללים ציטוטים עצמיים. היוקרתיות מחושבת בעזרת אלגוריתם PageRank.[3]
  • בחישוב ה־SJR, המכנה כולל את כל המסמכים שהתפרסמו בכתב העת, בעוד שה־JIF כולל רק מסמכים מסוג שנהוג לצטט (כמו מאמרים אמפיריים ומאמרי סקירה).[3]

אינדיקטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור כל כתב עת, מוצגים בפורטל בפורטל Scimago Journal & Country Rank מספר אינדיקטורים. בין השאר מוצגים האינדיקטורים הבאים:[7]

  • SJR - ממוצע הציטוטים המשוקללים (על בסיס יוקרת כתב העת המצטט) שהתקבלו בשנה הנבדקת, ביחס למספר המסמכים שפורסמו בכתב העת בשלוש השנים לפני כן.[7][8]
  • רבעונים - חלוקה לרבעונים על סמך ציון SJR, ביחס לשאר כתבי העת בקטגוריה. כתבי עת הנמצאים ברבעון הראשון Q1 נחשבים לכתבי העת האיכותיים ביותר, ואילו כתבי העת הנמצאים ברבעון הרביעי Q4 נחשבים להכי פחות איכותיים מבין כתבי העת הנכללים במיון.[4]
  • סך כל הציטוטים (3 שנים) - מספר הציטוטים שהתקבלו בשנה הנבדקת לכל המסמכים שפורסמו בכתב העת בשלוש השנים שקדמו לה.[7]
  • ציטוטים עצמיים - מספר הציטוטים בתוך כתב העת בשנה הנבדקת המתייחסים למאמרים שפורסמו באותו כתב העת בשלוש השנים לפני כן.[7]
  • H index - מספר המאמרים בכתב העת (h) שקיבלו לפחות h ציטוטים.[7]

ניתן לראות גם את השינויים שחלו בחלק מהמדדים לאורך השנים.

תוקף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר בריטי בחן את הקשר בין מדדי ציטוטים של כתבי עת לבין הערכות איכות של שופטים מומחים. השופטים נתנו ציוני איכות לכמעט 100,000 מאמרים שנבדקו בתהליכי הצטיינות. הציונים הללו הושוו למדד ציטוטים של כתבי העת מהם הם נלקחו, הדומה ל־SJR ול־JIF. באופן כללי, נמצא שהמתאם בין הערכות המומחים לבין מדד הציטוטים היה נמוך עד בינוני, תלוי בתחום המחקר.[9] המתאם הנמוך ביותר התקבל בתחום הווטרינריה (כ־0.13), המתאם הגבוה היה בנושאים בינתחומיים (כ־0.54), אולי בשל הטווח הרחב של מדדי הציטוטים שמנעו קיצוץ תחום (אנ'). ברפואה, ביולוגיה, כימיה וכלכלה המתאם היה סביב 0.4, במנהל עסקים, פסיכולוגיה ופיזיקה סביב 0.3, ובמדעי הרוח והחברה סביב 0.2.[9] ערכים אלה מצביעים על תוקף קריטריון (אנ') סביר. תוצאות דומות התקבלו גם במחקרים אחרים.[10]

למרות הבדלים משמעותיים באופני החישוב, קיים מתאם חזק בין מדדים שונים המבוססים על ציטוטים,[11] וגם ספציפית בין ה־SJR לבין ה־JIF[6] דבר המעיד על תוקף מתכנס (אנ').

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת ביקורת כללית כלפי מדדים הבוחנים איכות של כתבי עת על בסיס ציטוטים. בין השאר ישנה ביקורת על כך שדירוגים כאלה יכולים להשפיע לרעה על המחקר והחוקרים מתוך רדיפה אחר פרסום בכתבי עת המדורגים גבוה.[9] ישנה ביקורת גם על כך שכתבי עת יכולים לבצע מניפולציות כדי לנפח את מדדי הציטוטים שלהם.[9][12] מדדים מבוססי ציטוטים לא מתחשבים בסוג המאמר (אם מדובר במחקר אמפירי בודד או במאמר סקירה),[12] וחלקם לא מפרסמים באופן שקוף את דרך החישוב שלהם.[12] אחת הדרכים להתמודד עם הביקורות כלפי מדדים אלו, היא להציג במקביל את התוצאות של מספר מדדים שונים.[13][12]

קיימת גם ביקורת ספציפית כלפי ה־SJR, על רקע תאורטי ומתודולוגי. בין השאר נטען כי השימוש ברבעונים לא מאפשר הבחנה טובה בין כתבי העת, שהשקיפות אינה מספקת וכך גם היכולת לשחזר את התוצאות.[14]

ה־SJR מדרג את כתבי העת לפי נושא כללי וקטגוריות משנה. כתב עת העוסק בכמה תחומים יכול להיות מדורג בכמה קטגוריות מקבילות. אחת הביקורות כלפי המדד היא שהדירוגים הללו יכולים להיות שונים זה מזה. כלומר, כתב עת יכול להיות מדורג באיכות גבוהה עבור נושא אחד אך באיכות נמוכה עבור נושא שני.[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 SJR - About Us, www.scimagojr.com
  2. ^ 1 2 3 SJR - Frequently asked questions, www.scimagojr.com
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Matthew E. Falagas, Vasilios D. Kouranos, Ricardo Arencibia-Jorge, Drosos E. Karageorgopoulos, Comparison of SCImago journal rank indicator with journal impact factor, The FASEB Journal 22, 2008-08, עמ' 2623–2628, ראו עמ' 2623 doi: 10.1096/fj.08-107938
  4. ^ 1 2 3 Shannon Mason, Lenandlar Singh, When a journal is both at the ‘top’ and the ‘bottom’: the illogicality of conflating citation-based metrics with quality, Scientometrics 127, 2022-05-25, עמ' 3683–3694 doi: 10.1007/s11192-022-04402-w
  5. ^ Declan Butler, Free journal-ranking tool enters citation market, Nature 451, 2008-01, עמ' 6–6 doi: 10.1038/451006a
  6. ^ 1 2 Borja González-Pereira, Vicente P. Guerrero-Bote, Félix Moya-Anegón, A new approach to the metric of journals’ scientific prestige: The SJR indicator, Journal of Informetrics 4, 2010-07, עמ' 379–391 doi: 10.1016/j.joi.2010.03.002
  7. ^ 1 2 3 4 5 SJR - Help, www.scimagojr.com
  8. ^ Vicente P. Guerrero-Bote, Félix Moya-Anegón, A further step forward in measuring journals’ scientific prestige: The SJR2 indicator, Journal of Informetrics 6, 2012-10, עמ' 674–688 doi: 10.1016/j.joi.2012.07.001
  9. ^ 1 2 3 4 Mike Thelwall et al, In which fields do higher impact journals publish higher quality articles?, Scientometrics 128, 2023-07, עמ' 3915–3933 doi: 10.1007/s11192-023-04735-0
  10. ^ Peter Haddawy, Saeed-Ul Hassan, Awais Asghar, Sarah Amin, A comprehensive examination of the relation of three citation-based journal metrics to expert judgment of journal quality, Journal of Informetrics 10, 2016-02, עמ' 162–173 doi: 10.1016/j.joi.2015.12.005
  11. ^ Jason Yuen, Comparison of Impact Factor, Eigenfactor Metrics, and SCImago Journal Rank Indicator and h-index for Neurosurgical and Spinal Surgical Journals, World Neurosurgery 119, 2018-11, עמ' e328–e337 doi: 10.1016/j.wneu.2018.07.144
  12. ^ 1 2 3 4 The Declaration on Research Assessment (DORA), San Francisco Declaration on Research Assessment, DORA, ‏2012 (באנגלית אמריקאית)
  13. ^ Ernesto Roldan-Valadez et al, Current concepts on bibliometrics: a brief review about impact factor, Eigenfactor score, CiteScore, SCImago Journal Rank, Source-Normalised Impact per Paper, H-index, and alternative metrics, Irish Journal of Medical Science (1971 -) 188, 2019-08, עמ' 939–951 doi: 10.1007/s11845-018-1936-5
  14. ^ Jorge Mañana-Rodríguez, A critical review of SCImago Journal & Country Rank, Research Evaluation 24, 2015-10, עמ' 343–354 doi: 10.1093/reseval/rvu008
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דירוג_כתבי_העת_SCImago&oldid=38945533"