דיק גרגורי
 | |
| לידה |
12 באוקטובר 1932 סנט לואיס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
19 באוגוסט 2017 (בגיל 84) וושינגטון די. סי., ארצות הברית |
| שם לידה |
Richard Claxton Gregory |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Fort Lincoln Cemetery |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת דרום אילינוי קרבונדייל, תיכון סאמנר |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| תקופת הפעילות |
מ-1954 |
| בן או בת זוג |
Lillian Gregory (1959–2017) |
| מספר צאצאים |
11 |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
  | |
ריצ'רד "דיק" קלקסטון גרגורי (באנגלית: Richard Claxton "Dick" Gregory; 12 באוקטובר 1932 – 19 באוגוסט 2017) היה קומיקאי, סופר ופעיל פוליטי אפרו-אמריקני. נודע כאחד מהקומיקאים האפרו-אמריקנים הראשונים אשר הצליחו למכור את אלבומיהם וספריהם לקהל לבן.
לאחר פרסומו כקומיקאי, החל לעסוק בפעילות בשמאל הפוליטי האמריקאי, בארגוני זכויות בעלי חיים, כיזם בתחום המזון הטבעוני וכמבקר נחרץ של תעשיית המזון.
חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בסנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית למשפחה ענייה בת שישה ילדים ונטולת אב. אימו עבדה כמנקה והמשפחה הייתה תלויה במערכת הרווחה של המדינה. באוטוביוגרפיה שלו, "Nigger", הוא מתאר חיים של עוני מרוד ותקופות ממושכות ללא חשמל ומים זורמים. כמענה לילדים אשר הקניטו אותו תדיר על מצבה הכלכלי של משפחתו, החל גרגורי הצעיר לפתח חוש קומי ולהגיב בבדיחות דעת על ההקנטות.
בבית הספר היה גרגורי תלמיד גרוע שהצטיין בריצה. כושר ריצתו אף זיכה אותו בתום לימודיו התיכוניים במלגה לאוניברסיטת דרום אילנוי קרבונדייל, שם, בין השאר היה חבר באחוות הסטודנטים השחורה, אלפא פי אלפא. לימודיו האקדמאים הופסקו עקב גיוס לצבא ובמהלך שירותו החל גרגורי, בעידוד מפקדיו, להופיע באירועים צבאיים כקומיקאי.
גרגורי היה נשוי כ-50 שנה לליליאן ולזוג יש 12 ילדים. הם גרו בפלימות', מסצ'וסטס.
גרגורי נפטר ב-19 באוגוסט 2017.
קריירה כקומיקאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שחרורו מהצבא, החל גרגורי הצעיר לעבוד בשירות הדואר האמריקאי ביום ולהופיע במועדוני סטנדאפ בלילה. בתחילה הופיע גרגורי מול קהל אפרו-אמריקני ובהמשך אף מול קהל לבן. ב-1961, גרגורי צד את עינו של מו"ל פלייבוי, יו הפנר והאחרון שכר אותו להופיע באופן קבוע במועדונו של הפנר בשיקגו. עד מהרה החל גרגורי להופיע במועדונים נחשבים בכל רחבי ארצות הברית ולהופיע תדיר בתוכניות אירוח שונות.
ב-1964 הוציא לאור גרגורי את האוטוביוגרפיה הראשונה שלו, "ניגר" ("כושי") ומכר מעל שבעה מיליון עותקים. באותה עת, החל גרגורי להיות מעורב יותר ויותר בנושאים פוליטיים: התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית, פעילות נגד המלחמה בווייטנאם, פעילות למען רפורמות סוציאליסטיות בכלכלה ועוד. פעילות זו סימלה את תחילת דרכו של גרגורי כפעיל פוליטי וסיום הקריירה שלו כקומיקאי במשרה מלאה.
פעילות חברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1966 גרגורי רץ לראשות עיריית שיקגו מול ריצ'רד דאליי. למרות שהפסיד, לא התייאש מפוליטיקה וב-1968 רץ לנשיאות ארצות הברית בראשות "מפלגת השלום והחירות". בבחירות קיבל גרגורי כ-47,097 קולות (אחד מהם מהנטר ס. תומפסון) ולאחר מכן כתב את האוטוביוגרפיה השנייה שלו, "Write Me" על חוויותיו במהלך מסע הבחירות שלו.
ב-1980, במהלך משבר בני הערובה באיראן, נסע גרגורי לטהראן על מנת לעזור במאמצי המשא ומתן. כאשר הגיע לשם פתח בשביתת רעב במחאה על אי שחרורם של בני הערובה.
תזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנות ה-80 הפך גרגורי ליזם ודמות מפתח בקרב תעשיית מזון הבריאות תוך שהוא מטיף לתזונה המבוססת על ירקות ופירות אורגנים ולא מבושלים. גרגורי גם פיתח שיטת דיאטה משלו המבוססת על שתיית מיצים טבעיים. ב-1988 הוא גם ניסה לעזור לוולטר הדסון, האיש השמן ביותר בהיסטוריה הרפואית, להרזות באמצעות דיאטת הנוזלים שלו. ולטר אכן השיל כ-250 ק"ג ממשקלו תוך חודשים אך מקץ שנתיים חזר למשקלו המקורי ונפטר מסיבוכים הקשורים למשקלו ב-1991.
בשנותיו האחרונות גרגורי החל להטיף בזכות דיאטת הברת'ריאניזם, דיאטה שנויה במחלוקת שגורסת שניתן לחיות באמצעות אוויר צח ואור שמש בלבד.
רשימת יצירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- In Living Black and White (1961)
- East & West (1961)
- Dick Gregory Talks Turkey (1962)
- The Two Sides of Dick Gregory (1963)
- Dick Gregory Running for President (1964)
- Dick Gregory On: (1969)
- The Light Side: The Dark Side (1969)
- Dick Gregory's Frankenstein (1970)
- Live at the Village Gate (1970)
- At Kent State (1971)
- Caught in the Act (1974)
- The Best of Dick Gregory (1997)
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "One Bright Shining Moment" (2006)
- The Hot Chick (2002)
- Children of the Struggle (1999)
- Panther (1995)
- Sweet Love, Bitter (1967)
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Nigger: an autobiography, by Dick Gregory with Robert Lipsyte, Pocket Books, (Simon and Schuster), 1964. (one account says 1963) ISBN 0-671-62611-6
- Write me in!, Bantam, 1968.
- From the Back of the Bus
- What's Happening?
- The Shadow that Scares Me
- Dick Gregory's Bible Tales, with Commentary, a book of Bible-based humor. ISBN 0-8128-6194-9
- Dick Gregory's Natural Diet for Folks Who Eat: Cookin' With Mother Nature!
- (with Shelia P. Moses), Callus on My Soul : A Memoir ISBN 0-7582-0202-4
- Up from Nigger
- No More Lies; The Myth and the Reality of American History
- Dick Gregory's political primer
- (with Mark Lane), Murder in Memphis: The FBI and the Assassination of Martin Luther King
- (with Mel Watkins), African American Humor: The Best Black Comedy from Slavery to Today (Library of Black America)
- Robert Lee Green, Dick Gregory, daring Black leader
- African American Humor: The Best Black Comedy from Slavery to Today (editor) ISBN 1-55652-430-7
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דיק גרגורי
- ביוגרפיה קצרה (אנגלית)
- על סרט תיעודי בכיכובו (באנגלית)
דיק גרגורי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- דיק גרגורי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דיק גרגורי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
דיק גרגורי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
