דיפלומטיה דיגיטלית

דיפלומטיה דיגיטלית היא דיפלומטיה ציבורית המתקיימת במימד הדיגיטלי. מטרתה לפנות אל מעגלים רחבים בדעת הקהל, להשפיע על תפיסות הציבור ביחס לנושא מסוים באמצעות קיום דיאלוג פתוח וחופשי ואף לקרוא לציבור הרחב לפעול ביחס לנושאים ולמטרות ציבוריות שעל הפרק.

הרקע להיווצרותה של הדיפלומטיה הדיגיטלית

מהפכת עידן המידע יצרה כמות חסרת תקדים של הזדמנויות לקיום שיח מדיני וציבורי עם קהלים נרחבים בישראל ובעולם הרחב. נכון ל-2015 נספרו כ-7 מיליארד מנויים לטלפונים סלולריים וכ-3.2 מיליארד (כ-44% מאוכלוסיית העולם) משתמשי אינטרנט. סטטיסטיקות מהשנים האחרונות מלמדות על תפוצתן הרחבה של הרשתות החברתיות: לפייסבוק – יש למעלה מ-1.5 מיליארד משתמשים; באינסטגרם - למעלה מ-400 מיליון; בטוויטר – למעלה מ-320 מיליון; בגוגל + למעלה מ-300 מיליון ובלינקדין למעלה מ-100 מיליון. בעשור האחרון, התווספו מדי יום למעלה ממיליון חשבונות חדשים ברשתות חברתיות אלו וברשתות אחרות נוספות. מספרים אלו, מקנים נגישות רבה וישירה, ללא סינון ועריכה של גורמים מתווכים לקהלים בהיקפים חסרי תקדים. במקביל, לאורך השנים הלכה והתחדדה התובנה, כי פיתוח ושכלול יכולותיהם של משרדי החוץ השונים באמצעות נציגויות דיפלומטיות ברחבי העולם, לפנות לקהלים רחבים ככל האפשר – באופן המותאם לשפות, לתרבויות ולמאפיינים הייחודיים לכל מקום, לפתח עם קהלים אלו שיח ולציידם במידע נרחב ומגוון על מדינות הלאום בשמן פועלים, מדיניותן, כלכלתן, חיי החברה שבהן ועוד - מהווה כלי ממשי לחיזוק מעמדן, דמותן ותדמיתן של מדינות אלו בעולם, ובכך אף משמש מרכיב מרכזי בביצור ביטחונן הלאומי. על רקע נתונים אלו, בעשורים האחרונים התפתח רובד נוסף בדיפלומטיה. דיפלומטיה שמוכוונת לציבור הרחב ("דיפלומטיה ציבורית"), אך מתבצעת באמצעות האינטרנט, בדגש על כלים מתחום המדיה החברתית - ה"דיפלומטיה דיגיטלית". פנייה לקהלים באמצעות רשתות חברתיות דוגמת פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם, לצד אתרי אינטרנט ייעודיים, ורמת התקשורת הבין אישית הגבוהה המתאפשרת באמצעים אלו – מקנה פלטפורמה לקידום אינטרסים רבים במגוון רחב של נושאים, מאפשרת לטפח קשרים קיימים, לבנות קשרים חדשים, לספק אינפורמציה לאזרחים ולהניעם לפעולה ולעודד מעורבות ציבורית של אזרחים על ידי השתתפות בדיאלוג הדדי.

דיפלומטיה ציבורית בשירות החוץ הישראלי

משרד החוץ הישראלי היה בין הראשונים להצטרף לטרנד זה, ודיפלומטים יוצאי תעשיית ההייטק והמדיה החברתית לוקחים חלק מרכזי בהתוויית פעילותו של המשרד בתחום. בשנים האחרונות מרבית נציגויות ישראל פתחו עמודי פייסבוק, דיפלומטים רבים מצייצים בטוויטר, ובלוגים חדשים של נציגויות נפתחו. משרד החוץ הישראלי מעלה ומפיץ סרטים ביו-טיוב, תמונות באינסטגרם ועוד. בכך, מנסה משרד החוץ ליצור ערוצי הידברות רבים ככל האפשר, עם הציבור הרחב במדינות השונות, לרבות במדינות המזרח התיכון. כך למשל, משרד החוץ מנהל שיח וירטואלי עם כמיליון עוקבים במדינות ערב. רובם ככולם, ממדינות שאין לישראל יחסים עמן.

דפוס זה, לא רק מקנה חשיפה לקהלים חדשים אשר צורכים באופן פעיל מידע מהרשת ויוצרים בה קשרים חברתיים ענפים, אלא גם מקנה לכל פעילות מדינית שמבצע דיפלומט "בשטח" תהודה וחשיפה על ידי פעולות מלוות המתבצעות במישור הדיגיטלי. בעזרת שימוש מושכל באמצעים אלו, יכולתו של דיפלומט להכיר את ארץ השירות שלו, עוד טרם הגעתו לשליחות גדלה משמעותית, דבר המאפשר התאקלמות קצרה ופעילות ממוקדת בתחום הדיפלומטיה הציבורית מצד הדיפלומט מיד עם הגעתו לארץ השליחות.

משרד החוץ הבריטי טבע כבר בראשית הדרך את הכללים הבסיסיים לקיום דיפלומטיה ציבורית מוצלחת:

הקשבה ולמידה: עבודה עם הכלים העומדים לרשותנו, מאפשרת במידת מה להבין אלו נושאים מצויים במרכז השיח הציבורי ולהבין הגישות השונות הקיימות בקרב קהלים שונים ביחס לסוגיות השונות.
העברת מסרים: הדיפלומטיה הדיגיטלית מאפשרת לתכנן אופן העברת מסרים לקהלים בשפתם, על פי תחומי העניין שלהם, ועוד. ברוח הרשתות החברתיות, רצוי שמסרים אלו יועברו בדרך מעניינת ויצירתית.
דיאלוג: בעוד שבעבר דיברנו אל הקהלים, באמצעות דיפלומטיה דיגיטלית" אנו יכולים לדבר עם הקהלים, להשתתף בשיח ברשתות החברתיות כשהוא קורה, להגיב בזמן אמת, להישאל שאלות ולהשיב בזמן אמת. דיפלומטיה דיגיטלית מאפשרת לנו לפתוח בדיאלוג עם יחידים ועם גופים שונים, ליצור שותפויות וקבוצת עניין משותפות ולהימצא באינטראקציה שוטפת עם גורמים אלו.
היזון חוזר: תגובות מהציבור הרחב, וחיוויים שונים יכולים ללמד אם הצלחנו להעביר מסרים, ולנסח בתגובה מסרים נוספים.
כאשר מתחילים לקחת הגדרה זו, ולפרוט אותה ליעדים, אמצעים ומדיניות קונקרטית, מבינים די מהר, כי מדינת ישראל לצד מספר מדינות נוספות ניצבות זה מספר שנים במגרש חדש לחלוטין, ושהטכנולוגיה החדשה אומנם יכולה להיות כלי יעיל בידינו, אבל היא גם משנה את אופי המקצוע ואת אופיים של העוסקים בה.

כך למשל, משרדי החוץ של גרמניה וישראל, ואזרחים משתי המדינות, לקחו חלק בהבעת סולידריות עם ישראל, לאחר הפיגוע בירושלים ביום 8.1.17, בו נרצחו סג"ם ארז אורבך, סגן יעל יקותיאל, סגן שיר חג'אג' וסג"ם שירה צורף כאשר לאות הזדהות עם העם בישראל הואר שער ברנדנבורג בברלין בצבעי דגל ישראל. דוגמה ל"דיפלומטיה דיגיטלית" מעט שונה באופייה, סוקרה בהרחבה, ביחס לכרזת "הברווז הצולע" שהפיצה שגרירות רוסיה בלונדון, אשר התייחסה להחלטת הממשל היוצא בארצות הברית להכריז על 35 דיפלומטים רוסיים כאישיות בלתי רצויה ולגרשם.

האם דיפלומטיה דיגיטלית צפויה להחליף כליל את הדיפלומטיה המסורתית

נכון להיום, משרדי החוץ השונים מפעילים חשבונות טוויטר, פייסבוק ולינקדאין ייעודיים, מעלים פוסטים ברשתות החברתיות וזוכים לתגובות, צוברים "עוקבים" רבים ברשתות החברתיות ואף מנהלים שיח עם קהלים שונים ברחבי העולם וכן עם נציגים דיפלומטים ממדינות שונות. עם זאת, לעת עתה נראה, כי יכולתם הייחודית של אנשי משרדי החוץ השונים לשהות "בשטח" בערי הבירה השונות, להבין לעומק תהליכים המתרחשים במדינות, לפתח קשרים קרובים ובלתי אמצעיים עם בעלי תפקידים רשמיים, מעצבי דעת קהל ומובילים חברתיים במדינות השונות – לשוחח, לשכנע, להתרשם מנימת הדברים של השותפים לשיח ולרקום עמם שיח אישי נותרה ללא תחליף ממשי, והיא שמאפשרת הקמה ושימור של ערוצי קשר פתוחים וישירים בין מדינות העולם בדרגי עבודה ובדרגים מדיניים בעתות שגרה ובזמן משבר.