דימיטר שישמנוב

דימיטר איוואנוב שישמנוב
Димитър Иванов Шишманов
לידה	19 בנובמבר 1889; סופיה, נסיכות בולגריה
הוצאה להורג	1 בפברואר 1945 (בגיל 55); סופיה, ממלכת בולגריה
מדינה	ממלכת בולגריה
השכלה	אוניברסיטת ז'נבה
	14 באוקטובר 1943 – 1 ביוני 1944; (232 ימים)
	→ סאבה קירוב איוואן בגריאנוב ←

דימיטר איוואנוב שישמנוב (בבולגרית: Димитър Иванов Шишманов‏; 19 בנובמבר 1889, סופיה, נסיכות בולגריה – 1 בפברואר 1945, סופיה, ממלכת בולגריה) היה סופר, דיפלומט, ופוליטיקאי בולגרי, אשר כיהן כמזכיר הכללי וסגן שר החוץ ובהמשך, בין השנים 1943–1944 כשר החוץ של בולגריה בממשלתו של דוברי בוז'ילוב. ב-1942, בעת כהונתו כסגן שר החוץ נתן שישמנוב אישור בשם ממשלת בולגריה לגסטפו לגרש למחנות ההשמדה יהודים בעלי נתינות בולגרית המתגוררים בגרמניה הנאצית ובארצות הנתונות לשליטתה.^[1]

קורות חייו

דימיטר שישימנוב נולד בסופיה. אביו איוואן שישמנוב היה דיפלומט וכיהן כשגריר בולגריה לרפובליקה העממית של אוקראינה, ואימו לידיה שישמנובה הייתה סופרת, עיתונאית ומתרגמת נודעת. דימיטר שישמנוב רכש השכלה אקדמית במשפטים באוניברסיטת ז'נבה. בין השנים 1932–1935 כיהן כראש המחלקה המשפטית במשרד הפנים של בולגריה. בתקופה זו התפרסמו מספר מחזות וסיפורים קצרים אשר כתב. מ-1935 ועד 1940 כיהן כשגריר בולגריה לממלכת יוון ובהמשך בין 1940 - 1943 כיהן כמזכיר הכללי וסגן שר החוץ בממשלתו של בוגדאן פילוב. באוקטובר 1943 התמנה לשר החוץ בממשלתו של דוברי בוז'ילוב וכיהן עד יוני 1944 עת התפטר בוז'ילוב.

בעת כהונתו כסגן שר החוץ עלתה שאלת גורלם של יהודים נתיני בולגריה שאינם מתגוררים בשטחה. בחילופי מכתבים מיוני 1942 בין המשרד הראשי של הגסטפו בברלין לשגריר הגרמני בסופיה אדולף בקרלה, מצוין כי הושג הסכם עקרוני בעל פה בין בולגריה לגרמניה לפיו לא תעמוד אף אחת מהממשלות על זכויות יהודים שהיו בעבר נתיני אחת המדינות ומתגוררים בשטחים הנתונים לשליטתן. מצוין שבעוד שאת היהודים אזרחי בולגריה המתגוררים בשטחה לא ניתן כרגע להגלות מזרחה בשל סיבות לוגיסטיות, הרי שקיימת דחיפות שהיהודים בעלי נתינות בולגרית המתגוררים בגרמניה ובארצות הנתונות לשליטתה, יגורשו לאלתר. בקרלה השיב שהמזכיר הכללי של משרד החוץ דימיטר שישמנוב הודיע לו שממשלת בולגריה מוכנה לחתום מיידית על הסכם כתוב ברוח הדברים, וכי ממשלת בולגריה מאשרת לגרש יהודים בעלי נתינות בולגרית המתגוררים בגרמניה ובארצות הנתונות לשליטתה.^[1]

בשלהי 1944, לאחר הפיכת חזית המולדת של בולגריה נעצר שישמנוב והועמד לדין במסגרת "משפטי העם" בבית הדין העממי שהוקם לשפיטת בכירי הממשל הקודם ומשתפי פעולה עם הנאצים. שישמנוב נמצא אשם והוטל עליו עונש מוות. הוא הוצא להורג על ידי כיתת יורים בשטח בית הקברות המרכזי בסופיה ב-1 בפברואר 1945. ב-1996 ביטל בית המשפט העליון הבולגרי את פסק הדין של בית המשפט העממי בשל אי סדרים בהליכים המשפטיים, וזיכה את שישמנוב מכל אשמה.^[2]^[3]^[4]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דימיטר שישמנוב בוויקישיתוף

משפחת שישמנוב, באתר vidin-online.com (בבולגרית)

הערות שוליים

^ ¹ ² חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, חלק ג' - תקופת השואה, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמוד 70.
^ ההכנות במוסקבה למשפטי העם בסופיה, באתר desebg.com (בבולגרית).
^ אמיל דימיטרוב, דימיטר שישמנוב בפני בית הדין העממי, באתר liternet.bg (בבולגרית).
^ דימיטר שישמנוב - ביוגרפיה, באתר literaturensviat.com (בבולגרית).

הקודם: סאבה קירוב	שר החוץ של בולגריה 14 באוקטובר 1943 – 1 ביוני 1944	הבא: איוואן בגריאנוב

[חיים-1] ¹ ² חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, חלק ג' - תקופת השואה, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמוד 70.

[2] ההכנות במוסקבה למשפטי העם בסופיה, באתר desebg.com (בבולגרית).

[3] אמיל דימיטרוב, דימיטר שישמנוב בפני בית הדין העממי, באתר liternet.bg (בבולגרית).

[4] דימיטר שישמנוב - ביוגרפיה, באתר literaturensviat.com (בבולגרית).

[1]

[2]

[3]

[4]