לדלג לתוכן

דייוויד מרגוליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דייוויד מרגוליס
David Margolis
צילום של האמן בעת עבודתו במאי 1940 בביתן לשחפת של בית החולים בלוויו בניו יורק. הצילום נמצא בארכיון האמנות האמריקאית
צילום של האמן בעת עבודתו במאי 1940 בביתן לשחפת של בית החולים בלוויו בניו יורק. הצילום נמצא בארכיון האמנות האמריקאית
לידה 3 בספטמבר 1911 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באוקטובר 2003 (בגיל 92)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי וילם דה קונינג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דייוויד מרגוליסאנגלית:David Margolis;‏ 3 בספטמבר 19118 באוקטובר 2003) היה צייר יהודי-אמריקאי שנודע בציורי הקיר שלו בניו יורק. נודע בציורי קיר ובפיסול במתכות.[1]

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגוליס נולד ב-1911 במשפחה יהודית מוולוצ'יסק באוקראינה, אז במסגרת האימפריה הרוסית. הוריו היו ישראל מרגוליס ושיינדל לבית רוסמן. היה לו אח יותר גדול בשם בוריס. [2] ב-1931 הוא היגר לארצות הברית עד 1929 הוא למד באקדמיה לאמנויות יפות של אודסה[3] ואחר כך ב"אקול דה בוז אר" במונטריאול[1] (1931), כמו כן באקדמיה הלאומית לאמנויות בניו יורק (1932). - 1934 חבר באגודת הסטדונטים לאמנות.

מרגוליס נודע במיוחד בפרסקו בקיר הרוטונדה שבכניסה לבית החולים בלוויו. עבד אז עם עוד שני ציירים שהרוויחו 26.50 דולר לשבוע. את הציורים הקדיש ל"תולדות קדמת האנושות", לטבע, לחקלאות ותעשייה. הפנלים המרכזיים הציגו את הנושאים "בנייה, הריסה ושיקום" ב-1945 האטריום שבו נמצאו הציורים נעזב והפרסקואים יחד איתו. בזמנים שונים שימש האטריום כמחסן, כמזנון, משרדים ושוב פעם מחסן לבגדי המטופלים שהיו דיירי רחוב. כמה ציורים חדשים כיסו את הישנים. אחרים כוסו בשכבות של גריז למטבח או טפטים. ב-1985 הציג 27 פסלים במוזיאון לאמנון בויצ'יטה.[4] ב-1991 בית החולים בלוויו עבר עיצוב מחדש מבחינה אדריכלית והאטריום הפך לכנסייה הראשית לבניין. חפירות ברוטונדה חשפו מחדש את ציורי הקיר של מרגוליס שחלקם כוסו על ידי האמן עצמו בשעוות מגן. בעת חשיפתם של הציורים כשהיה בן 80 השתתף בשיפוצם יחד עם האמנית לורטה קילר והוסיף להם תמונות בהם מופיעים הוריו, כלב מילדותו, יחיד שנלחם במלחמת האזרחים בספרד, אוצר אמנות מפורסם, ואחיות ורופאים שהכיר בעת עבודתו המקורית.

מרגוליס השתתף בסלון הנשפים סבוי Savoy Ballroom בחברתו של הצייר האקספרסיוניסטי המופשט שהשפיע על סגנונו. [5] בשנות ה-1930 היה מרגוןליס עוזרו של דייגו ריברה בעת תערוכתו במרכז רוקפלר [1] הוא היה חבר באגודת האמנים של ברוקלין [6] וב"מיזם האמנות הפדרלי". מרגוליס נפטר ב-2003 בגיל 92 בגריניץ' וילג' בניו יורק. טקס הלווייה התקיים ב-Gramercy Park Memorial Chapel [7]

חייו הפרטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לרות ואב לשלוש בנות:יוג'ניה, הלן ואדריאן. [8] אחיו הבכור בוריס (ברוך) מרגו (1995-1902) היה ממציא.

  • 1979, 1980, 1988 - פרס האיגוד של האמנים האמריקאים העכשוויים[9]
  • 1995 - הפרס לעיצוב של ועדת העיצוב הציבורי של העיר ניו יורק - עבור ציורי הקיר שיצר עבור מינהל קידום העבודות

[10]

  • 1937 בבית הספר סזאות' ג'. טילדן בניו ירוק
  • 1936 - בתיכון לטקסטיל בניו יורק
  • 1941 - בית החולים בלוויו בניו יורק
  • 1936 - בגלריית מרצ'ה במוסקבה[11]

תערוכות יחיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1969 - מוזיאון קולג' בברוקלין
  • 1972 - אוניברסיטת ניו יורק
  • 1978 - בוונציה Alphabet Asart, Tragetto Gallery
  • 1980 - גלריית סמואל דורסקי,
  • 1984 - מוזיאון האמנות בויצ'יטה
  • 1986 - גלריית האדסון, ניו יורק
  • 1988 - גלריית האדסון, ניו יוק

תערוכות משותפות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1977 - בבית הספר פרסונס לעיצוב בניו יורק
  • 1979 = תערוכת האגודה האמריקאית לאמנים עכשוויים
  • 1981 - במוזיאון האמנות Provincetown Art Museum במדינת מסצ'וסטס
  • 1981. 1982 - איגוד גילדה האמנים בניו יורק
  • 1989 - האיגוד האמריקאי לאמן העכשווי
  • 1989 - בגלריית אניטה שפולסקי בניו יורק
  • 1989 = גלריית קתרינה ריץ' פזלו בניו יורק

1980 - מוצג לסירוגין במוזיאון לאמנות של תל אביב, אוסף סמואל דורסקי,

  • 1989 - במוזיאון המחוזי נאסאו לאמנויות יפות
  • 1989 - במוזיאון לאמנות ויצ'יטה, מחלק בתי הבחולים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דייוויד מרגוליס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]