דייוויד אייזנהאואר
 | |
| לידה |
31 במרץ 1948 (בן 76) וסט פוינט, ניו יורק, ארצות הברית   |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| מעסיק |
אוניברסיטת פנסילבניה |
| בן או בת זוג |
ג'ולי ניקסון אייזנהאואר (22 בדצמבר 1968–?) |
| פרסים והוקרה |
פרס אתניאום לספרות (1986) |
  | |
דווייט דייוויד אייזנהאואר השני (באנגלית: Dwight David Eisenhower II; נולד ב-31 במרץ 1948) הוא סופר אמריקאי, עמית למדיניות ציבורית, מרצה באוניברסיטת פנסילבניה, ועל שמו נקרא בית הנופש הנשיאותי של ארצות הברית קמפ דייוויד. הוא נכדם של הנשיא דווייט ד' אייזנהאואר והגברת הראשונה מיימי אייזנהאואר, וחתנם של הנשיא ריצ'רד ניקסון והגברת הראשונה פט ניקסון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דווייט דייוויד אייזנהאואר השני, הידוע יותר בשם דייוויד, נקרא על שמו של סבו, אייק. דייוויד נולד ב-31 במרץ 1948 בווסט פוינט, ניו יורק, לברברה (תומפסון) וג'ון אייזנהאואר, הבן היחיד והבכור מבין ארבעה ילדים. אביו היה קצין בצבא ארצות הברית, וסבו היה דווייט ד. אייזנהאואר, נשיא ארצות הברית לעתיד, ומפקד בעלות הברית העליון לשעבר של כוחות המשלוח של בעלות הברית באירופה במהלך מלחמת העולם השנייה.
אביו מונה בהמשך לבריגדיר גנרל במילואים של צבא ארצות הברית, שגריר ארצות הברית בבלגיה (1969–1971), והיסטוריון צבאי נודע. סבו יהפוך לנשיא אוניברסיטת קולומביה (1948–1953), ולאחר מכן לנשיא ה-34 של ארצות הברית (1953–1961). לאחר כניסתו לנשיאות ב-1953, שינה הנשיא אייזנהאואר את שמו של בית הנופש הנשיאותי, לשעבר מחנה שנגרי-לה, לקמפ דייוויד, על שם נכדו. [1]
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]אייזנהאואר סיים את לימודיו באקדמיית פיליפס אקסטר ב-1966. הוא קיבל את התואר הראשון שלו באמנויות בהיסטוריה בהצטיינות ממכללת אמהרסט ב-1970. לאחר הקולג', הוא שירת במשך שלוש שנים כקצין בעתודת הצי של ארצות הברית . [2] במהלך תקופה זו, הוא הוצב ב-USS אלבני בים התיכון. [3] לאחר מכן זכה בתואר JD בהצטיינות מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ב-1976.[4]
הוא היה מזוהה לפחות באופן רופף עם ממשל ניקסון, כאשר קיבל את הבקשה להשתתף בהלווייתו של דן מיטריונה ב-1970, הפעיל שפעילותו בהכשרת שוטרים באורוגוואי בטכניקות עינויים, כאשר פורסמה מאוחר יותר, עוררה מחלוקת עמוקה, [5] למרות שלא הייתה שום טענה שלאייזנהאואר היה ידע כלשהו על פעילותו השנויה במחלוקת של מיטריונה.
כיום הוא איש הוראה ועמית למדיניות ציבורית בבית הספר אננברג לתקשורת באוניברסיטת פנסילבניה,[6][7] מחבר,[4] ויו"ר משותף של המכון להיסטוריה למורים של המכון לחקר מדיניות חוץ. בין השנים 2001–2003 היה עורך אורביס, רבעון בהוצאת המכון.[4]
אייזנהאואר היה פיינליסט לפרס פוליצר בהיסטוריה בשנת 1987 על עבודתו "אייזנהאואר במלחמה, 1943–1945" על הנהגת בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה.[4]
הוא מנחה סדרת טלוויזיה ציבורית בשם "האמת השלמה" עם דייוויד אייזנהאואר, המופצת על ידי הטלוויזיה הציבורית האמריקאית. [8]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-22 בדצמבר 1968, אייזנהאואר התחתן עם ג'ולי ניקסון, בתו של הנשיא הנבחר ניקסון, ששימש כסגן הנשיא של דווייט אייזנהאואר. בני הזוג הכירו זה את זה מאז שנפגשו בוועידה הלאומית הרפובליקנית ב-1956 ודייוויד אייזנהאואר ליווה את ג'ולי ניקסון כמלווה האזרחי שלה בנשף הבכורה הבינלאומי בומלון מולדורף-אסטוריה בניו יורק. [9] הכומר נורמן וינסנט פייל כיהן בטקס הלא-דתי בכנסיית ה-Marble Collegiate בניו יורק. [10]
אייזנהאואר וג'ולי מתגוררים בברווין, פנסילבניה. יש להם שלושה ילדים: השחקנית ג'ני אליזבת אייזנהאואר (נולדה ב-15 באוגוסט 1978); אלכסנדר ריצ'רד אייזנהאואר (נולד ב-1980); ומלאני קתרין אייזנהאואר (נולדה ב-1984). [11] יש להם גם שלושה נכדים.
בתרבות הפופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל הקשר שלו עם ג'ולי והנשיא ניקסון, אייזנהאואר היה השראה לשיר "Fortunate Son" של קרידנס קלירווטר רבייבל, שיצא ב-1969. [12] מחבר השיר והזמר, ג'ון פוגרטי, כתב:
'בן מזל' לא ממש קיבל השראה מאף אירוע אחד. ג'ולי ניקסון יצאה עם דיוויד אייזנהאואר. היית שומע על בנו של הסנאטור הזה או חבר קונגרס ההוא שקיבל דחייה מהצבא או תפקיד בחירה בצבא. הם נראו מיוחסים, ובין אם הם אוהבים את זה או לא, האנשים האלה היו סמליים במובן זה שהם לא נגעו במה שהוריהם עושים. הם לא הושפעו כמו כולנו.
בסרט הסאטירי משנת 1976, אייזנהאואר מזוהה כנשיא ארצות הברית בשנה העתידית אז 1985, כמחליף של אישה אפרו-אמריקאית בשם וושינגטון, שבתורה החליפה את ג'ורג' וולאס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Camp David" (אורכב 17.09.2018 בארכיון Wayback Machine)
- ^ Time, February 9, 1970.
- ^ snopes (18 בדצמבר 2015). "Is Creedence Clearwater Revival's 'Fortunate Son' About Al Gore? : snopes.com". snopes.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4
"David Eisenhower, Grandson of 34th President, to Address Misericordia Commencement Ceremony" (הודעה לעיתונות). Misericordia University. 9 באפריל 2008. נבדק ב-12 בנובמבר 2008.
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ "Dan Mitrione, un maestro de la tortura". 2 בספטמבר 2001. אורכב מ-המקור ב-11 באפריל 2021. נבדק ב-29 במאי 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Lindback and Provost's Awards: 2003 Winners — Provost's Award: David Eisenhower". Almanac. University of Pennsylvania. 22 באפריל 2003. אורכב מ-המקור ב-20 בספטמבר 2011. נבדק ב-12 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "David Eisenhower is named recipient of the Provost's Award for Distinguished Teaching". The Annenberg School for Communication at University of Pennsylvania. 18 באפריל 2003. אורכב מ-המקור ב-13 ביוני 2010. נבדק ב-12 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Whole Truth With David Eisenhower - Television Series". אורכב מ-המקור ב-2017-04-26. נבדק ב-2017-04-25.
- ^ Yazigi, Monique (בינואר 1997). "The Debutante Returns, With Pearls and Plans". The New York Times. נבדק ב-30 בדצמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Portrait of Julie Nixon and David Eisenhower with Maid of Honor and Best Man". Getty Images. נבדק ב-4 ביולי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "'Going Home to Glory': Portrait of a general, president, and grandfather". philly-archives.
- ^ "Is Creedence Clearwater Revival's 'Fortunate Son' About Al Gore?". Snopes.com. 15 באוגוסט 2006. נבדק ב-25 באוגוסט 2006.
{{cite web}}: (עזרה)