דייוויד אוון

דייוויד אוון
David Owen
לידה	2 ביולי 1938 (בן 86); פלימפטון, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
השכלה	סידני ססקס קולג'; מכללת בראדפילד; בית הספר לרפואה של בית החולים סנט תומאס; קינגס קולג' לונדון ;
מפלגה	מפלגת הלייבור, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית
בן או בת זוג	דבורה שאברט (1968–?)
	21 בפברואר 1977 – 4 במאי 1979; (שנתיים)
	→ אנתוני קרוסלנד פיטר קרינגטון ←
	30 ביוני 1992 – 13 באוגוסט 2024; (32 שנים)
	3 במאי 1979 – 2 במרץ 1981; (שנה)
	2 במרץ 1981 – 13 במאי 1983; (שנתיים)
	9 ביוני 1983 – 18 במאי 1987; (4 שנים)
	11 ביוני 1987 – 3 במרץ 1988; (267 ימים)
	3 במרץ 1988 – 24 במאי 1990; (שנתיים)
	24 במאי 1990 – 16 במרץ 1992; (שנה)
	31 במרץ 1966 – 29 במאי 1970; (4 שנים)
	18 ביוני 1970 – 8 בפברואר 1974; (3 שנים)
	28 בפברואר 1974 – 20 בספטמבר 1974; (205 ימים)
	10 באוקטובר 1974 – 7 באפריל 1979; (4 שנים)
	14 ביולי 1979 – 4 בנובמבר 1980; (שנה)
	→ Tom King, Baron King of Bridgwater מרלין ריס ←
	10 בספטמבר 1976 – 21 בפברואר 1977; (165 ימים)
	→ Roy Hattersley Frank Judd, Baron Judd ←
	4 במאי 1979 – 14 ביולי 1979; (72 ימים)
	→ פרנסיס פים Peter Shore ←

דייוויד אוון (באנגלית: David Anthony Llewellyn Owen, Baron Owen; נולד ב-2 ביולי 1938) הוא פוליטיקאי בריטי, שכיהן 26 שנה כחבר בפרלמנט, ובנוסף כיהן כמזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים בממשלת הלייבור, והיה בין מייסדי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית באנגליה ואף כיהן כמנהיגה במשך 4 שנים.^[1]

ביוגרפיה

ראשית חייו

אוון נולד ב-2 ביולי 1938 בפרוור של העיר פלימות', אנגליה, להורים וולשים ממוצא שווייצרי ואירי. בצעירותו למד בבית הספר מאונט האוס בעיירה טביסטוק במחוז דבון, סמוך לעיר מגוריו, ובהמשך בבית הספר ברדפילד קולג' בברקשייר.

עם סיום לימודי התיכון, למד אוון רפואה באוניברסיטת קיימברידג' והמשיך לתואר שני בבית החולים סיינט תומאס בלונדון. לאחר סיום לימודיו, ב-1959, החל הכשרה קלינית והחל מ-1962 עבד כרופא בבית החולים. ב-1977 התקבל כעמית של כבוד בקולג' בו למד.

בשנת 1960 הצטרף אוון לסניף ווקסהול של מפלגת הלייבור וכמו כן הצטרף כחבר באגודה הפביאנית. ב-1964 ערך את טבילת האש הפוליטית הראשונה כשהתמודד מטעם הלייבור על מושב מחוז הבחירה טורינגטון (שבוטל בהמשך), הוא נכשל בבחירות והמשיך בעבודתו כרופא.

כניסתו לפוליטיקה

בשנת 1966, בהיותו בן 27 בלבד, אוון חזר למחוז הולדתו והתמודד לפרלמנט הבריטי מטעם מפלגת הלייבור על המושב של מחוז פליימות' סאטון וניצח.^[2] מאז הוא כיהן כחבר פרלמנט במשך 26 שנים ברצף, עד 1992. אם כי בהמשך, החל משנת 1974, התמודד מטעם המחוז הסמוך פליימות' דבנפורט.^[3]

ב-1968 קיבל את תפקידו הראשון בממשלתו של הרולד וילסון, כשכיהן למשך שנתיים בתפקיד תת-מזכיר המדינה של חיל הים. באופוזיציה התבלט בשורות הלייבור וזכור בעיקר בשל תמיכתו בקהילה האירופית, בניגוד לעמדת מפלגתו. עם זאת, במרץ 1974, כשהלייבור חזרה לשלטון, מינה אותו וילסון לתפקיד תת-מזכיר הבריאות, ולאחר מכן בחודש יולי באותה שנה קידם אותו לתפקיד שר הבריאות.

בספטמבר 1976 מינה אותו ראש הממשלה החדש, ג'יימס קלהאן, לתפקיד שר במשרד החוץ. חמישה חודשים לאחר מכן, עם מותו הפתאומי של שר החוץ המכהן צ'ארלס אנתוני קרוסלנד, מונה אוון לתפקיד מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים בממשלת הלייבור בראשות ג'יימס קלהאן. הוא היה האדם הצעיר ביותר שכיהן בתפקיד זה מזה למעלה מ-40 שנה.

בתקופת כהונתו כמזכיר חוץ, אוון היה אחראי על ניהול מדיניות החוץ של בריטניה בתקופה מאתגרת, שכללה את המלחמה הקרה והמשבר הכלכלי העולמי. הוא פעל לחיזוק היחסים של בריטניה עם ארצות הברית ומדינות אחרות בעולם, וכן קידם את שיתוף הפעולה הבין-לאומי בנושאים כמו זכויות אדם ופיתוח כלכלי. כמזכיר חוץ העמיד את התשתית למה שנחתם בידי ממשיכו וכונה הסכם בית לנקסטר לסיום המלחמה ברודזיה.

ב-1979, לאחר הפסדה של מפלגת הלייבור בבחירות הכלליות ומעברה לאופוזיציה, מונה על ידי קלאהן לתפקיד שר האנרגיה בממשלת הצללים. אך עם בחירתו של מייקל פוט לראשות המפלגה והקו הקיצוני שהוביל, החליט אוון לפרוש ממנה.

הקמת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית

בשנת 1981, יחד עם שלושה פוליטיקאים בריטים מפורסמים אחרים – רוי ג'נקינס, ביל רוג'רס ושירלי ויליאמס – שזכו לכינוי "כנופיית הארבעה", פרש ממפלגת הלייבור ויחדיו הם הקימו את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SDP), אליה הצטרפו עוד 28 חברי פרלמנט מטעם הלייבור וחבר אחד ממפלגת השמרנים.

בשנת 1982 התמודד אוון על ראשות המפלגה מול ג'נקינס, אולם קיבל רק 20,864 קול לעומת 26,256 לג'נקינס. בבחירות הכלליות בשנה שלאחר מכן, התאחדו הסוציאל-דמוקרטים עם המפלגה הליברלית וגרפו כרבע מקולות המצביעים, אולם בגלל שיטת הבחירות הבריטית הם זכו רק ב-23 מושבים בפרלמנט (מתוך 650), ובהם אוון עצמו. למרות שג'נקינס נבחר גם, הוא התפטר ואוון החליף אותו כיו"ר המפלגה ללא מתנגדים, תפקיד בו כיהן עד שנת 1987.

בגלל מחלוקות פנימיות בין מרכיביה נחלשה הנהגתו של אוון, עם זאת, בבחירות הכלליות שנערכו ב-1987 היא הצליחה כמעט לשמור על כוחה עם 23% מקולות המצביעים. מיד לאחר הבחירות הציע מנהיג המפלגה הליברלית, דייוויד סטיל, איחוד מלא בין המפלגות. בניגוד לדעת רוב חבריו הסוציאל-דמוקרטים, אוון התנגד ונותר להנהיג מספר מצומצם של חברי פרלמנט.

למרות סימנים טובים בתחילת הדרך, שורה של החלטות גרועות ותמיכה במועמדים מפוקפקים בבחירות משנה, הובילה להתפרקות המפלגה. אוון כיהן כפרלמנטר עצמאי עד 1992, אז הודיע על פרישתו מהפוליטיקה.

לאחר הפרישה

לאחר פרישתו מהפוליטיקה בשנת 1992, מינה ראש הממשלה השמרני ג'ון מייג'ור את אוון בתפקיד לורד לימי חייו, הוא כונה "לורד אוון" וישב בבית הלורדים עד 13 באוגוסט 2014. אוון נמנע מלתמוך חד משמעית באחת המפלגות לאחר פרישתו, וב-2019 תקף בחריפות את התנהלותו של ג'רמי קורבין והעובדה שהוא לא נאבק מספיק באנטישמיות במפלגה.

אוון שירת גם כנציג אירופי בוועדה שטיפלה במדינות יוגוסלביה לשעבר, וגם העיד במשפטו של סלובודן מילושביץ' על פשעי מלחמה.

בנוסף, לאחר פרישתו חזר אוון לעסוק ברפואה, והיה פעיל גם בארגונים שונים, כמו אמנסטי אינטרנשיונל והוועדה הבין-לאומית של הצלב האדום.

חיים אישיים

אוון נישא ב-1968 לרעייתו דבורה, לזוג שלושה ילדים – טריסטן, גארת' ולוסי.

הוא היה חבר במסדר עמיתי הכבוד ובמועצה המלכותית, וגם קיבל תואר אבירות בשנת 1992.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דייוויד אוון בוויקישיתוף

דייוויד אוון, באתר Discogs (באנגלית)

הערות שוליים

^ Biography - Lord David Owen, www.lorddavidowen.co.uk, ‏2011-03-29 (באנגלית אמריקאית)
^ {{{מחבר}}}, Plymouth Sutton (UK Parliament constituency), Wikipedia, 2024-12-19
^ {{{מחבר}}}, Plymouth Devonport (UK Parliament constituency), Wikipedia, 2025-01-17

[1] Biography - Lord David Owen, www.lorddavidowen.co.uk, ‏2011-03-29 (באנגלית אמריקאית)

[2] {{{מחבר}}}, Plymouth Sutton (UK Parliament constituency), Wikipedia, 2024-12-19

[3] {{{מחבר}}}, Plymouth Devonport (UK Parliament constituency), Wikipedia, 2025-01-17

[1]

[2]

[3]