דייב מאיירס
 | |
| מאיירס במדי UCLA | |
| לידה |
21 באפריל 1953 סן דייגו, קליפורניה, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
9 באוקטובר 2015 (בגיל 62) טמקולה, קליפורניה, ארצות הברית |
| עמדה | פאוור פורוורד |
| גובה | 2.03 מטרים |
| מספר | 7, 21, 22 |
| מכללה | UCLA |
| דראפט |
בחירה שנייה, 1975 לוס אנג'לס לייקרס |
| קבוצות כשחקן | |
| 1975–1980 | מילווקי באקס |
| הישגים כשחקן | |
| 2 זכיות בטורניר אליפות המכללות (1973, 1975) | |
דייוויד ויליאם "דייב" מאיירס (באנגלית: David William "Dave" Meyers; 21 באפריל 1953 – 9 באוקטובר 2015) היה כדורסלן אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1975–1980. נבחר בבחירה השנייה של דראפט ה-NBA 1975, אולם שיחק בליגה במשך ארבע עונות בלבד בטרם פרש במפתיע בסיום עונת 1979/1980.[1] ממוצעיו הכוללים לאורך קריירת המשחק הם 12.1 נקודות, 6.3 ריבאונדים ו-2.3 אסיסטים למשחק.[2]
אחיה המבוגר של כדורסלנית העבר אן מאיירס, חברת היכל התהילה של הכדורסל, היכל התהילה של כדורסל הנשים והיכל התהילה של פיב"א.[3]
קריירת מכללות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאיירס נולד בסן דייגו שבקליפורניה, ובין השנים 1971–1975 למד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ("UCLA"). בעונת 1972/1973 זכה עם קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה (ה"ברוינס") בטורניר אליפות המכללות, לאחר שגברה על אוניברסיטת ממפיס במשחק הגמר. הייתה זו זכייתם השביעית ברציפות של הברוינס באליפות המכללות, כולם תחת המאמן ג'ון וודן. באותה עונה שימש מאיירס כשחקן ספסל בקו הקדמי של הקבוצה, אשר כלל מלבדו גם את ביל וולטון, ג'מאל וילקס וסוון נייטר.
בעונת 1974/1975 הוביל בעצמו את הקבוצה, יחד עם מארקס ג'ונסון, לזכייה נוספת באליפות המכללות, עם ממוצעים של 18.3 נקודות ו-7.9 ריבאונדים בממוצע למשחק.[4] במשחק הגמר, בו גברה UCLA על אוניברסיטת קנטקי בתוצאה 92–85, קלע מאיירס 24 נקודות.[5] בסיום אותה עונה נבחר לחמישיית העונה של ליגת המכללות (First-team All-American), לצדם של אדריאן דאנטלי, דייוויד תומפסון, ג'ון לוקאס וסקוט מיי.[6]
קריירת משחק מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדראפט ה-NBA 1975 נבחר מאיירס על ידי לוס אנג'לס לייקרס בבחירה השנייה, אחרי דייוויד תומפסון שנלקח ראשון.[7] כשבועיים לאחר הדראפט הועבר עם אלמור סמית', ג'וניור ברידג'מן ובראיין וינטרס בטרייד למילווקי באקס, בתמורה לכרים עבדול-ג'באר ו-וולט וסלי.[8] במשחקו השני ב-NBA אסף 17 ריבאונדים, ובמשחקו השלישי קלע 28 נקודות, אולם אלה התבררו כשיאים העונתיים של מאיירס, אשר סיים את עונת הרוקי עם ממוצעים של 7.4 נקודות ו-6.2 ריבאונדים למשחק. בעונת 1977/1978 קלע שיא קריירה של 14.7 נקודות בממוצע למשחק, והוביל את הקבוצה לצדם של וינטרס, ברידג'מן ומארקס ג'ונסון לחצי גמר האזור המערבי. מאיירס החמיץ את כל עונת 1979/1980 בשל פציעה בגבו, אולם בעונה העוקבת חזר לשחק ברמה גבוהה, שותף ב-79 משחקים ותרם 12.1 נקודות בממוצע למשחק.
באפריל 1980 הודיע במפתיע על פרישתו ממשחק, לטובת הוראה בבית ספר יסודי.[1]
ב-9 באוקטובר 2015 נפטר מאיירס כתוצאה מחלת הסרטן, בגיל 62.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- דייב מאיירס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 ההחלטה של מאיירס, באתר slamonline.com, 8 באוגוסט 2014
- ^ הסטטיסטיקות של מאיירס בליגת ה-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ 1 2 ההודעה על פטירתו של מאיירס, באתר לוס אנג'לס טיימס, 10 באוקטובר 2015
- ^ הסטטיסטיקות של מאיירס בליגת המכללות, באתר sports-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין UCLA לקנטקי, באתר sports-reference.com
- ^ חמישיות העונה של ליגת המכללות בין 1970–1979, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1975, באתר basketball-reference.com
- ^ עבדול-ג'באר נשלח בטרייד ללייקרס, באתר הניו יורק טיימס, 17 ביוני 1975