דייב גהאן

דייב גהאן
**Dave Gahan**
	דייב גהאן בהופעה, פברואר 2010
לידה	9 במאי 1962 (בן 62); אסקס, אנגליה
שם לידה	David Callcott
מוקד פעילות	בסילדון, אנגליה
תקופת הפעילות	מ-1980
מקום לימודים	South Essex College
עיסוק	סולן להקת דפש מוד
סוגה	סינת'-פופ • רוק אלקטרוני • גל חדש • דאנס-רוק • רוק אלטרנטיבי
סוג קול	בריטון, בריטון דרמטי
שפה מועדפת	אנגלית
חברת תקליטים	מיוט רקורדס, קולומביה רקורדס, אטלנטיק רקורדס
צאצאים	Stella Rose
	האתר הרשמי
	פרופיל ב-IMDb

דייב גהאן (באנגלית: Dave Gahan; נולד ב-9 במאי 1962 באסקס, אנגליה) הוא הסולן הראשי של להקת המוזיקה האלקטרונית הבריטית דפש מוד. במהלך השנים החל גם לכתוב חלק משירי הלהקה, וכן הוציא מספר אלבומי סולו.

ביוגרפיה

השנים הראשונות

גהאן נולד למשפחה ממעמד הפועלים. אמו סילביה הייתה כרטיסנית בחברת האוטובוסים של לונדון, ואביו, לן, היה נהג אוטובוס. לגהאן אחות, סו, המבוגרת ממנו בשנתיים. כשהיה בן שישה חודשים עזב אביו את הבית. שנתיים לאחר מכן הוריו התגרשו. מספר שנים לאחר מכן אמו התחתנה בשנית, ולגהאן נולדו שני אחים נוספים: פיטר ופיל. דייב וסו גודלו תחת הרושם שבעלה השני של אמם, ג'ק גהאן, היה אביהם הביולוגי. ג'ק נפטר בשנת 1972, כשגהאן היה בן עשר.

מעט לאחר מכן חזר אביו הביולוגי לחייהם של גהאן ומשפחתו, ובמשך כשנה נהג לבקר בביתם לעיתים קרובות, עד שנעלם שוב, הפעם לתמיד. מאז לא נוצר שוב כל קשר בינו לבין המשפחה. גהאן תיאר את אותה תקופה:

"לעולם לא אשכח את היום הזה. חזרתי הביתה מבית הספר, ומצאתי איש זר בביתנו. אימי הציגה אותו בפני כאבי האמיתי. אני זוכר שאמרתי לה שזה לא יכול להיות, מאחר שאבי נפטר. איך יכולתי לדעת מי האיש הזה היה? ככל שהתבגרתי, מצאתי את עצמי חושב עליו יותר ויותר. הדבר היחיד שאימי הסכימה לומר עליו היה, שהוא עבר לג'רזי כדי לפתוח בית מלון. אימי חיכתה ככל שיכלה עד שסיפרה לי על אבי הביולוגי. זה דור אחר, ואני מניח שהיא חשבה שהיא עושה את הדבר הנכון".^[1]

בשנים שלאחר מכן הפך גהאן לעבריין צעיר. פשעיו כללו גנבת רכבים, ונדליזם וריסוס כתובות גרפיטי על קירות. כתוצאה מכך הובא בפני בית משפט לנוער שלוש פעמים עוד בטרם מלאו לו 14 שנים.

לאחר שהפסיק את לימודיו בגיל 16, עבד בעבודות מזדמנות שונות, כגון מוכר של משקאות קלים, קופאי ופועל בניין. בשלב מסוים הוא התקבל ללימודים בקולג' לאמנויות של סאות'אנד, ולאחר שלוש שנות לימודים הוא זכה בפרס, אשר איפשר לו לקבל עבודות בתחום של עיצוב חלונות ראווה ומרכזי קניות.

דפש מוד

גהאן בהופעה ברויאל אלברט הול, פברואר 2010

ערך מורחב – דפש מוד

במרץ 1980 הקימו וינס קלארק, מרטין גור ואנדרו פלטשר את להקת "Composition of Sound", כשקלארק היה הסולן וניגן בגיטרה, גור ניגן על הקלידים ופלטשר על הבס. קלארק ופלטשר עברו לאחר זמן קצר לנגן על סינתיסייזרים. באותה שנה הצטרף גהאן ללהקה, לאחר שקלארק שמע אותו מבצע את שירו של דייוויד בואי "Heroes". לאחר הצטרפותו שינתה הלהקה את שמה ל"דפש מוד", שם אותו הציע גהאן לאחר שנתקל במגזין אופנה צרפתי בשם זה.

מאז ועד היום הלהקה קיימת ופעילה, והיא נחשבת לאחת מהלהקות המצליחות ביותר שצמחו מ"הגל החדש" והנאו-רומנטי של שנות השמונים. הלהקה הוציאה עד היום שנים עשר אלבומי אולפן, וכן מספר אלבומי אוסף ואלבומי הופעה.

בעבר, גהאן הביע את מחאתו על כך שמעולם לא ניתנה לו ההזדמנות לכתוב שירים עבור הלהקה. ב-2004 הצהיר, שאם לא תינתן לו האפשרות לכתוב מחצית משירי האלבום הבא של הלהקה — האלבום לא ייצא. בסופו של דבר הושגה פשרה, וגהאן כתב שלושה שירים שהופיעו באלבום "Playing the Angel", שיצא ב-2005. שלושת השירים, שאחד מהם - "Suffer Well" - היה מועמד לפרס גראמי, התקבלו על ידי מעריצי הלהקה ברגשות מעורבים.

גהאן כתב שלושה שירים גם לאלבום האולפן השנים עשר של הלהקה, "Sounds of the Universe", שיצא ב-2009. כמו כן, הוא כתב את המילים לשיר "Oh Well", שיצא כבי-סייד, כשאת הלחן לשיר כתב מרטין גור. הייתה זו הפעם הראשונה והיחידה עד כה שבה שיתפו השניים פעולה בכתיבת שיר.

קריירת סולו

בשנת 1997 השתתף גהאן באלבום המחווה ללהקת "רוקסי מיוזיק", וביצע במסגרתו את השיר "A Song For Europe".

ב-2003 יצא אלבום הסולו הראשון שלו, "Paper Monsters", שאת שיריו כתב ביחד עם חברו הגיטריסט נוקס צ'אנדלר. בעקבות האלבום יצא גהאן לסיבוב הופעות עולמי (כולל הופעה בפסטיבל גלסטונברי בשנת 2003), שבו שילב את שירי אלבום הסולו שלו עם שיריה המוכרים של "דפש מוד". האלבום זכה להצלחה בינונית. הסינגל הראשון מתוכו, "Dirty Sticky Floors", הגיע למקום ה-18 במצעד הסינגלים הבריטי. האלבום עצמו הגיע בשיאו למקום ה-36 במצעד האלבומים הבריטי ולמקום ה-127 בלבד במצעד האלבומים האמריקאי, וזכה להצלחה הגדולה ביותר בגרמניה ובשוודיה, שם הגיע למקום ה-5 במצעד האלבומים. ב-2004 יצא DVD בהופעה חיה בשם "Live Monsters".

אלבום הסולו השני שלו, "Hourglass", יצא בשנת 2007. האלבום הוקלט באולפן ההקלטות של גהאן בניו יורק, ושיריו נכתבו על ידי גהאן עצמו, בשיתוף עם אנדרו פילפוט וכריסטיאן אייגנר. בדומה לקודמו, גם אלבום זה זכה להצלחה בינונית בלבד. הסינגל הראשון מתוכו, "Kingdom", הגיע למקום ה-44 במצעד הסיגלים הבריטי. האלבום הגיע בשיאו למקום ה-50 במצעד האלבומים הבריטי, למקום ה-120 במצעד האלבומים האמריקאי ולמקום השני במצעד הגרמני ("דפש מוד" זכתה מאז ומתמיד להצלחה גדולה מאוד בגרמניה).

הוידאו קליפ לסינגל השני מתוך האלבום, "Saw Something / Deeper and Deeper", צולם במלון צ'לסי בניו יורק, שבו מצאה את מותה בת הזוג של סיד וישס, ננסי. גהאן היה מעריץ של וישס בסוף שנות השבעים.

בדצמבר 2007 יצא אלבום בהופעה חיה, "Live from SoHo", שנמכר בלעדית ב-iTunes, ומכיל שבעה שירים שבוצעו במהלך הופעה חיה של גהאן בחנות של אפל ברובע סוהו בניו יורק, באוקטובר של אותה שנה.

חייו האישיים

גהאן מתגורר בניו יורק משנת 1997. הוא תיאר את ניו יורק כמקום הראשון שבו הרגיש כמו בבית.^[2] כיום הוא חי עם אשתו השלישית, ג'ניפר, בתם המשותפת ובנה של ג'ניפר מקשר קודם. יש לו גם בן מנישואיו הראשונים לאהבת נעוריו, ג'ואן. נישואיו לאשתו השנייה, תרזה, נמשכו פחות מארבע שנים. ג'ואן ותרזה מופיעות בסרט הדוקומנטרי "101", המתעד הופעה של "דפש מוד". ג'ניפר מופיעה בווידאו קליפ לסינגל "Suffer Well", פעם בתור מלאך ופעם בתור עצמה.

גהאן היה מכור בעבר להרואין. באוגוסט 1995 ניסה להתאבד על ידי חיתוך ורידיו. גהאן הכחיש את השמועות לפיהן ניסה להתאבד שוב, כשנמצא מחוסר הכרה בשל צריכת מנת יתר של סמים, במלון בלוס אנג'לס במאי 1996. האלבום "Ultra" של "דפש מוד" יצא רק לאחר שגהאן עבר תהליך של גמילה מסמים. מערכת היחסים שלו עם אשתו ג'ניפר, בעצמה מכורה לסמים שנגמלה, היוותה השפעה חיובית על חייו בשנים האחרונות.

ב-12 במאי 2009, יומיים לאחר פתיחת סיבוב ההופעות העולמי של "דפש מוד" באצטדיון רמת גן, אושפז גהאן בבית חולים באתונה, שם הייתה אמורה להיות ההופעה הבאה של הלהקה, לאחר שחש ברע. הופעותיה הבאות של הלהקה בוטלו, ובאתר הרשמי של הלהקה נכתב, כי גהאן סובל מדלקת חמורה במעיים ובקיבה, וכי הוא עובר בדיקות נוספות^[3]. מאוחר יותר פורסם, כי גהאן עבר בהצלחה ניתוח להסרת גידול ממאיר בשלפוחית השתן. הלהקה חידשה את סיבוב ההופעות ב-8 ביוני, לאחר הפסקה של חודש^[4].

במרץ 2015 בנו של גהאן, ג'ק, התחתן בקיסריה עם סיגל ממיס, צעירה ישראלית מנהריה. גהאן עצמו נכח בחתונה^[5].

דיסקוגרפיה

לרשימת האלבומים והסינגלים של דפש מוד, ראו: דפש מוד - דיסקוגרפיה.

אלבומי אולפן

Paper Monsters ‏(2003)
Hourglass ‏(2007)

אלבומי הופעה חיה

Soundtrack to Live Monsters ‏(2004)
Live from SoHo ‏(2007)

סינגלים

Dirty Sticky Floors ‏(2003)
I Need You ‏(2003)
Bottle Living / Hold On ‏(2003)
Kingdom ‏(2007)
Saw Something / Deeper and Deeper ‏(2008)

DVD

‏Live Monsters ‏(2004)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דייב גהאן בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של דייב גהאן

דייב גהאן, ברשת החברתית פייסבוק
דייב גהאן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דייב גהאן, ברשת החברתית אינסטגרם
דייב גהאן, סרטונים בערוץ היוטיוב
דייב גהאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דייב גהאן, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
דייב גהאן, באתר ספוטיפיי
דייב גהאן, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
דייב גהאן, באתר Last.fm (באנגלית)
דייב גהאן, באתר AllMusic (באנגלית)
דייב גהאן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דייב גהאן, באתר Discogs (באנגלית)
דייב גהאן, באתר Songkick (באנגלית)
דייב גהאן, באתר Genius
דייב גהאן, באתר SecondHandSongs
דייב גהאן, באתר בילבורד (באנגלית)
האתר הרשמי של דפש מוד
גל אליה, שעון החול מתקתק, באתר "Bin חיי לילה", 31 באוקטובר 2007
רום לבקוביץ', עאלק דפש מוד, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2007
סנונית ליס, טופ גהאן, נענע 10, 6 במאי 2009
סטלי סולומונוב, דייב גהאן: "דפש מוד הפכה ליישות בפני עצמה", באתר ynet, 28 באוקטובר 2012

הערות שוליים

^ The Big Uncertainty Of Depeche Mode's Dave Gahan, באתר Jaakko's Depeche Mode page
^ Dan Aquilante,‏ Q&A: DAVE GAHAN, באתר עיתון ניו יורק פוסט, 19 באפריל 2009
^ אור ברנע, "דפש מוד" מבטלת עוד ארבע הופעות, באתר ynet, 14 במאי 2009
^ עינב שיף‏, דפש מוד חוזרים להופיע - וואלה תרבות, באתר וואלה, 9 ביוני 2009
^ רן בוקר, הבה נגילה: בנו של דייב גהאן התחתן בישראל, באתר ynet, 22 במרץ 2015

[1] The Big Uncertainty Of Depeche Mode's Dave Gahan, באתר Jaakko's Depeche Mode page

[2] Dan Aquilante,‏ Q&A: DAVE GAHAN, באתר עיתון ניו יורק פוסט, 19 באפריל 2009

[3] אור ברנע, "דפש מוד" מבטלת עוד ארבע הופעות, באתר ynet, 14 במאי 2009

[4] עינב שיף‏, דפש מוד חוזרים להופיע - וואלה תרבות, באתר וואלה, 9 ביוני 2009

[5] רן בוקר, הבה נגילה: בנו של דייב גהאן התחתן בישראל, באתר ynet, 22 במרץ 2015

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

דפש מוד
מרטין גור • דייב גהאן • אנדרו פלטשר חברי עבר: וינס קלארק • אלן ויילדר
אלבומי אולפן	Speak & Spell (1981) • A Broken Frame (1982) • Construction Time Again (1983) • Some Great Reward (1984) • Black Celebration (1986) • Music For The Masses (1987) • Violator (1990) • Songs of Faith and Devotion (1993) • Ultra (1997) • Exciter (2001) • Playing the Angel (2005) • Sounds of the Universe (2009)• Delta Machine (2013) • Spirit (2017)
אוספים	People Are People (1984) • The Singles 81-85 (1985) • Catching Up With Depeche Mode (1985) • The Singles 86>98 (1998) • Remixes 81-04 (2004) • The Best Of - Volume 1 (2006) •
הופעה	101 (1989) • Songs of Faith and Devotion Live (1993) • Recording The Angel (2006) • Recording The Universe (2009)
סינגלים	Dreaming of Me • New Life • Just Can't Get Enough • See You • The Meaning of Love • Leave in Silence • Get the Balance Right! • Everything Counts • Love, In Itself • People are People • Master & Servant • Blasphemous Rumours/Somebody • Shake the Disease • It's Called a Heart • Stripped • A Question of Lust • A Question of Time • Strangelove • Never Let Me Down Again • Behind the Wheel • Little 15 • Personal Jesus • Enjoy the Silence • Policy of Truth • World in my Eyes • I Feel You • Walking in my Shoes • Condemnation • In Your Room • Barrel of a Gun • It's No Good • Home • Useless • Only When I Lose Myself • Dream On • I Feel Loved • Freelove • Goodnight Lovers • Precious • A Pain that I'm Used To • Suffer Well • John the Revelator/Lillian • Martyr • Wrong • Peace • Fragile Tension / Hole to Feed • Heaven • Soothe My Soul
ראו גם: יאזו • אירייז'ר • סינת' פופ • אנטון קורבין