דידמאיה השנייה, מלכת אפירוס
| לידה |
המאה ה־3 לפנה״ס אפירוס, יוון  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נרצחה |
המאה ה־3 לפנה״ס אמפראקיה, יוון | ||||
| מדינה |
ממלכת אפירוס | ||||
| |||||
  | |||||
דידמאיה (ביוונית: Δηϊδάμεια), הנזכרת לעיתים גם בשם לאודמיה (Λαοδάμεια; המאה ה-3 לפנה"ס), הייתה המלכה האחרונה של אפירוס, בתו של פירוס השני. לאחר רציחתה הפכה אפירוס לרפובליקה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקורות מכונה דידמאיה "בת פירוס" ולא ברור באיזה פירוס מדובר. ההערכה הרווחת היא שמדובר בפירוס השני.[1] ייתכן שהייתה לה אחות בשם נראיס, שנישאה לבנו של היירון השני טיראן סירקוסאי (מקובל להאמין שנראיס הייתה למעשה בתו של פירוס הראשון). דידמאיה נולדה בתקופה קשה עבור ממלכת אפירוס. מסעות המלחמה של אבותיה פירוס הראשון ואלכסנדר השני, רוששו את האוצר והקימו לאפירוס אויבים רבים. אביה שלט למשך תקופה קצרה, עד שמת בנסיבות לא וודאיות, ולאחר מכן עלה לשלטון דודה תלמי, שגם הוא לא שלט לאורך זמן (מת ממחלה או נרצח). סבתה אולימפיאס מתה מרוב צער, לפיכך הייתה דידמאיה הנציגה האחרונה של בית המלוכה האייאקדי.
מיד עם עלותה לשלטון בממלכה המפוררת, היא הצליחה להשתלט שוב על עיר הבירה אמבראקיה, שהייתה נתונה בידי המורדים הרפובליקניים, והסכימה לחוס על חיי המורדים בתנאי שהם "יכירו בזכויות התורשתיות שלה".[2] על פי פוליאינוס, מנהיגי המורדים הסכימו "בלי להתבונן כלל בהסכמתם".[2] דידמאיה שלטה למעשה באמבראקיה בלבד, בעוד הרפובליקנים מנהלים את שאר הארץ.[3] היא קיוותה לסיוע מצד מלך מוקדון, שהיה נשוי לדודתה, אך עם זאת הסיוע שקיבלה היה מועט.
היא לא הייתה פופולרית בעיני ההמונים, ומתנגדיה מיד החלו לתכנן תוכניות כדי לרוצחה. הם שיחדו את אחד משומרי ראשה כדי שירצח אותה. עם זאת, ברגע האחרון הוא נרתע מפניה ונסוג בלי להשיג את מטרתו. דידמאיה הבינה שכלתה אליה הרעה, ונמלטה אל מקדש ארטמיס. אולם אדם בשם מילון, שהואשם ברצח אמו שלו, התנפל עליה שם והרג אותה.[2] ההמונים חגגו את הרצח בהוצאת גופתו של סבה פירוס אל מחוץ לקברו, ופיזור עצמותיו ברחבי העיר.[4] על פי יוסטינוס, מילון איבד את שפיות דעתו וקרע את בשרו לגזרים 12 יום לאחר הרצח.[5]
תאריך הרצח אינו ידוע, אולם הוא התרחש בתקופת שלטונו של דמטריוס השני איטוליקוס, מלך מוקדון בין השנים 239-229 לפנה"ס.[1] מנגד, פאוסניאס מספר שדידמאיה מתה ללא ילדים, "ומסרה את השלטון לעם כשהייתה על סף המוות".[6] הן הוא והן יוסטינוס, מציינים שלאחר מותה הפכה אפירוס לרפובליקה, אולם הידרדרה לאנרכיה ומהומות.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, מהדורה ראשונה תשמ"ג, מהדורה שנייה תשמ"ז.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Smith, Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, "Deidameia", 1873
- ^ 1 2 3 פוליאינוס, "סטראטגמטה", ספר שמיני, 52.
- ^ גולן, עמ' 160.
- ^ גולן, עמ' 353.
- ^ יוסטינוס, ספר עשרים ושמונה, 3.
- ^ פאוסניאס, "תיאורה של יוון", 4.35.3.