דו מז'ור
דו מז'ור הוא סולם מז'ורי שהטוניקה שלו היא התו דו, והוא מורכב מהצלילים דו, רה, מי, פה, סול, לה, וסי. דו מז'ור הוא אחד הסולמות הנפוצים ביותר בשימוש במוזיקה. ביצירות הכתובות בדו מז'ור אין סימני היתק ליד המפתח. הסולם המקביל שלו הוא לה מינור והסולם היחסי שלו היא דו מינור.
מידע כללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]סולם דו מז'ור הוא:
בפסנתר, ניתן לנגן בסולם C מז'ור על ידי נגינה רק על המקשים הלבנים החל מ-C.
דרגות הסולם של דו מז'ור הן:
- טוניקה – דו מז'ור
- סופרטוניקה – רה מינור
- מדיאנטה – דו מינור
- סובדומיננטה - פה מז'ור
- דומיננטה – סול מז'ור
- סובמדיאנטה - לה מינור
- טון מוביל - אקורד מוקטן מתו רה
הלחנה בסולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]עשרים מתוך 106 הסימפוניות של ג'וזף היידן נכתבו בדו מז'ור, מה שהופך אותה לסולם השני הכי רווח ביצירות שכתב, אחרי רה מז'ור. לפני המצאת השסתומים בכלי נשיפה ממתכת (אנ'), היידן לא כתב קטעי חצוצרה וטימפני רק בסימפוניות שכתב בסולם דו מז'ור. רוב הסימפוניות שהיידן כתב בדו מז'ור מתויגות כ"חגיגיות" ומצב הרוח המשתקף בהן עליז.[1] וילפריד מלרס כתב על סימפוניה מס' 41 של מוצרט, הכתובה בדו מז'ור, שהיא "מייצגת את ניצחון האור".[2]
מיסות רבות של הטה דאום בעידן הקלאסי נכתבו בדו מז'ור. מוצרט והיידן כתבו את רוב המיסות שלהם בדו מז'ור. בסקירה של הסימפוניה השלישית של סיבליוס כתב שארל גונו ש"רק אלוהים מלחין בדו מז'ור".[3]
מבין שתי הסימפוניות שכתב פרנץ שוברט בסולם, הראשונה זכתה לכינוי "הקטנה" (אנ') והשנייה "הגדולה".
מוזיקאים רבים ציינו כי כל סולם מוזיקלי מעלה רגשות ספציפיים אצל המאזין. הזמר האמריקאי בוב דילן טען שסולם דו מז'ור הוא "סולם הכוח, אבל גם סולם החרטה".[4]
יצירות בולטות שנכתבו בסולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוהאן סבסטיאן באך
- פרלוד ופוגה בדו מז'ור, BWV 846
- סונטה מס' 3, BWV 1005
- סוויטה לצ'לו מס' 3, BWV 1009
- יוזף היידן
- קונצ'רטו לצ'לו מספר 1 (1761–1965)
- הסימפוניה השביעית של היידן, Le Midi (1761)
- סימפוניה מס' 60 (1774)
- סימפוניה מס' 82, (1786)
- רביעיית מיתרים מס' 32 (1781)
- רביעיית מיתרים מס' 62 (1797–1798)
- וולפגנג אמדאוס מוצרט
- קונצ'רטו לחליל ולנבל KV 299/297c
- קונצ'רטו לפסנתר מס' 8, KV 246 ("Lützow")
- קונצ'רטו לפסנתר מס' 13, KV 415
- קונצ'רטו לפסנתר מס' 21, KV 467
- קונצ'רטו לפסנתר מס' 25, KV 503
- סונאטה לפסנתר מס' 1, KV 279
- סונאטה לפסנתר מס' 7, KV 309
- סונאטה לפסנתר מס' 10, KV 330
- סונאטה לפסנתר מס' 16, KV 545
- רביעיית מיתרים מס' 19, KV 465 ("Dissonance")
- סימפוניה מס' 16, KV 128
- סימפוניה מס' 22, KV 162
- סימפוניה מס' 28, KV 200
- סימפוניה מס' 34, KV 338
- סימפוניה מס' 36 KV 425 ("Linz")
- סימפוניה מס' 41 KV 551 ("Jupiter")
- לודוויג ואן בטהובן
- סונאטה לפסנתר מס' 3, אופוס 2
- קונצ'רטו לפסנתר מס' 1, אופוס 15
- הסימפוניה הראשונה, אופוס 21
- סונאטה מס' 21 (ולדשטיין), אופוס 53
- רביעיית מיתרים מספר 9, אופוס 59/3 ("Rasumovsky")
- מיסה בדו מז'ור, אופוס 86
- פרנץ שוברט
- פנטזיה לכינור ולפסנתר, D. 934
- סונטה לארבע ידיים, D. 812 ("Grand Duo")
- הסימפוניה השישית ("Little")
- הסימפוניה התשיעית, D. 944 ("Great")
- חמישיית מיתרים בדו מז'ור, D. 956
- פליקס מנדלסון
- פרדריק שופן
- רוברט שומאן
- טוקטה, אופוס 7
- פנטזיה בדו מז'ור, אופוס 17
- ארבסק, אופוס 18
- הסימפוניה השנייה, אופוס 61
- מוריס ראוול: בולרו
- איגור סטרווינסקי: סימפוניה בדו מז'ור (אנ') (1940)
- סרגיי פרוקופייב
- קונצ'רטו לפסנתר מס' 3, אופוס 26 (1921)
- הסימפוניה הרביעית (גרסה מקורית), אופוס 47 (1930)
- הסימפוניה הרביעית (גרסה מחודשת), אופוס 112 (1947)
- דמיטרי שוסטקוביץ': הסימפוניה השביעית, אופוס 60 ("Leningrad")
- דיוק אלינגטון: "C Jam Blues"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ה. צ'. רובינס לנדון, The Symphonies of JOSEPH HAYDN, 1961
- ^ Wilfrid Mellers, Triumph of light, newhumanist.org.uk, 2007-06-14 (באנגלית בריטית)
- ^ David Fanning, Shostakovich: 'The Present-Day Master of the C Major Key', Acta Musicologica 73, 2001, עמ' 101 doi: 10.2307/932894
- ^ A quote by Bob Dylan, www.goodreads.com