דורית צמרת

דורית צמרת
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	30 באוגוסט 1942; תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	5 בינואר 2023 (בגיל 80); בית השיטה, ישראל
מדינה	ישראל
מקום מגורים	בית השיטה
שפות היצירה	עברית
צאצאים	נועה ארנברג

דורית צמרת (30 באוגוסט 1942 – 5 בינואר 2023) הייתה מרצה לקולנוע, פעילת שלום ופזמונאית ישראלית.

ביוגרפיה

נולדה לשמריה צמרת, פעיל תנועת ההעפלה, ולהדסה צמרת בקיבוץ בית השיטה. היא שירתה בצה"ל בנח"ל, וכתבה בעיתון "במחנה נח"ל"^[1].

לאחר שחרורה מצה"ל, חזרה לקיבוץ, שם ערכה את "יחד", ביטאון התק"ם^[2] בין השנים 1984–1986^[3].

צמרת כתבה את המילים למספר שירים שהולחנו. שירה המפורסם ביותר הוא "החיטה צומחת שוב", ללחן של חיים ברקני, אותו כתבה לאחר מלחמת יום הכיפורים לזכרם של 11 בני הקיבוץ שנפלו במלחמה. השיר בוצע, בין היתר, על ידי הגבעטרון, חוה אלברשטיין, אביבה שחף, קולות ירדן, אחינועם ניני, ירדנה ארזי, קרן פלס, שלומית אהרון, אוהד חיטמן, רוחמה רז, שי המבר ודודו זכאי. שירים נוספים שכתבה הם "זה רק מילים" ללחנו וביצועו של יחזקאל דורי, "יש מה לספור" שהלחין דן פלד, "סיפורי אהבה" שהלחין יחזקאל דורי וכן "וכל זה תם ולא נשלם יותם" ללחן של נחום היימן, שביצעה סי היימן. השיר נכתב לזכר יותם לוטן, בן בית השיטה, שנהרג במלחמת לבנון השנייה.

בראיון איתה שפורסם ב-2014, סיפרה צמרת שכפעילת שלום, בין השאר, תמכה בתנועות ארבע אמהות, שוברים שתיקה ולוחמים לשלום והייתה פעילה בעמותת בדרך להחלמה^[4].

צמרת הייתה נשואה לניסן ארנברג, אם לארבעה ילדים וסבתא לתשעה נכדים. בתה היא התסריטאית והיוצרת נועה ארנברג.

צמרת נפטרה בביתה ב-5 בינואר 2023 בגיל 80^[5].