לדלג לתוכן

דומניקו קרישיטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דומניקו קרישיטו
Domenico Criscito
קרישיטו במדי גנואה, 2018
קרישיטו במדי גנואה, 2018
מידע אישי
לידה 30 בדצמבר 1986 (בן 37)
צ'רקולה, נאפולי שבאיטליה
גובה 1.83
עמדה מגן שמאלי
מועדוני נוער
20012006 גנואה ויובנטוס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2003 - 2004
2004 - 2009
2006 - 2009
2009 - 2011
2011 - 2018
2018 - 2022
2022
2023
גנואה
יובנטוס
גנואה
גנואה
זניט
גנואה
טורונטו
גנואה
1 (0)
36 (4)
8 (0)
116 (5)
152 (15)
104 (17)
15 (1)
16 (1)
נבחרת לאומית כשחקן
2003
2003 - 2004
2004 - 2005
2005 - 2006
2006 - 2009
2008
2009 - 2018
איטליה עד גיל 17
איטליה עד גיל 18
איטליה עד גיל 19
איטליה עד גיל 20
איטליה עד גיל 21
נבחרת איטליה האולימפית
איטליה
5 (0)
5 (0)
6 (1)
4 (1)
26 (1)
4 (0)
26 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

דומניקו "מימו" קרישיטואיטלקית: Domenico Criscito; נולד ב-30 בדצמבר 1986) הוא כדורגלן עבר איטלקי.

קריירת מועדונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרישיטו בוגר בית הספר לכדורגל של "וירטוס טולה". שם התגלה על ידי מאמן קבוצת הנוער של גנואה קלאודיו אונופרי, שהזמין את השחקן לקבוצה. ב-7 ביוני 2003, בגיל 16, הופיע בהרכב הקבוצה במשחק נגד "קוזנצה" במסגרת סריה. שנה לאחר מכן עבר לקבוצת יובנטוס, תמורת 500 אלף אירו.[1] בהרכב קבוצת הנוער הוא זכה באליפות איטליה לנוער בעונת 2006 ואומנם היה בהרכב הקבוצה במשחקי ליגת האלופות אך נשאר על הספסל.

בקיץ 2006 חזר לגנואה, הפעם בהדרכתו של ג'נפיירו גספריני שנתן לו מקום בהרכב הקבוע. קרישיטו הוזמן לנבחרת הנוער. בדצמבר 2006 הבקיע את שער הבכורה שלו במדי גמורה במשחק נגד "פרזינונה", שהסתיים בניצחון קבוצתו בתוצאה 3:2. בינואר 2007 יובנטוס שילמה עליו 5 מיליון יורו[2] וחתם עם יובנטוס על חוזה עד 30 ביוני 2011.

את הופעת הבכורה במדי יובנטוס עשה ב-25 באוגוסט 2007 בניצחון קבוצתו 5:1 על ליבורנו. בינואר 2008 הושאל לגנואה[3] שלא רצתה לרכוש את כרטיס השחקן שלו אלא האריכה את השאלתו.[4]

בפברואר 2009 הבקיע את שערו הראשון בליגת העל האיטלקית בכדורגל בניצחון 1:0 על פאלרמו וזמן קצר לאחר מכן נרכש על ידי גנואה[5][6] ושיחק במדיה גם במסגרת המפעלים האירופיים.[7][8]

קרישיטו עם הגעתו לזניט. קיץ 2011

בחורף 2011, לאחר פציעה שמנעה ממנו לשחק גנואה שקלה אפשרויות למכור אותו.[9][10][11][12] ביולי קרישיטו חתם בזניט סנקט פטרבורג הרוסית למשך 5 שנים.[13][14][15] זניט שילמה עליו 12 מיליון יורו, כששכרו השנתי מגיע ל-3 מיליון יורו.[16][17][18] הוא הופיע לראשונה במדי זניט ב-6 באוגוסט 2011, בניצחון קבוצתו 2:0 על צסק"א מוסקבה.[19] ב-16 במרץ 2012 הבקיע את שער הבכורה שלו, במשחק נגד דינמו מוסקבה.[20][21] ב-2 באוגוסט 2014 הבקיע לראשונה דאבל, במשחק נגד ארסנל טולה.[22][23]

בקיץ 2017 מונה לקפטן הקבוצה.[24] באפריל 2018 הגיע ל-150 הופעות במדי זניט.[25]

בחזרה לאיטליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום עונת 2017/2018, חזר לאיטליה וחתם בשורות מועדונו הקודם, גנואה, למשך 8 שנים, 5 כשחקן ו-3 כחלק מהצוות המקצועי במועדון. את הופעתו הראשונה ערך דווקא במשחק לא רשמי אלא במשחק ידידות של גנואה נגד זניט סנקט פטרבורג ביולי 2018.[26]

ב-29 ביוני 2022 חתם בטורונטו. אך בנובמבר 2022 חזר לגנואה בה שיחק עד מאי 2023, עת הודיע על פרישתו ממשחק פעיל.

קריירה בנבחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרישיטו שיחק בהרכב נבחרת איטליה עד גיל 17. ב-14 בנובמבר 2006 הופיע במדי הנבחרת הצעירה, במשחק נגד צ'כיה והיה בהרכב הנבחרת ליורי וגם השתתף באולימפיאדת 2008, שבו איטליה העפילה עד לרבע גמר טורניר הכדורגל.

ב-12 באוגוסט 2009 עלה לראשונה במדי נבחרת איטליה בכדורגל במשחק ידידות עם נבחרת שווייץ בכדורגל, שהסתיים בשוויון מאופס.

בשנת 2010 היה חלק מהרכב הנבחרת לאליפות העולם והופיע בכל 3 המשחקים של הנבחרת.

היה אמור להיות ברשימה להרכב הנבחרת ליורו 2012 אך בשל חשדות למעורבות במכירת משחקים הוצא מההרכב.[27][28]

ב-2018 מאמן הנבחרת רוברטו מאנצ'יני זימן אותו לנבחרת.

חייו האישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2009 קרישיטו נשוי לדוגמנית פמלה קיקולי (Pamela Chiccoli) ולהם שני בנים: אלפרדו (יליד 2012) ואלסנדרו (יליד 2013).[29][30]

זניט

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דומניקו קרישיטו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Reports and Financial Statements at 30 June 2005
  2. ^ Agreements with Genoa C.F.C. S.p.A.
  3. ^ Criscito in prestito al Genoa
  4. ^ Palladino al Genoa in comproprietà
  5. ^ Genoa, riscattati Criscito e Jankovic
  6. ^ Genoa-Juve, intrecci di mercato
  7. ^ «Ювентус» продал «Дженоа» свою часть прав на Кришито
  8. ^ «Дженоа» потеряла Кришито на несколько недель
  9. ^ «Бавария», «Интер» и «Зенит» в споре за защитника «Дженоа»
  10. ^ Президент «Дженоа»: «Зенит» и «Бавария» хотят приобрести Кришито"
  11. ^ «Дженоа» и «Наполи» договорились о трансфере Кришито
  12. ^ «Зенит» и «Наполи» договариваются о сумме сделки по трансферу Кришито
  13. ^ "Official: Zenit St Petersburg sign Domenico Criscito from Genoa". goal.com.
  14. ^ "Доменико Кришито перешел в «Зенит»". Официальный сайт ФК «Зенит».
  15. ^ "Per Criscito conferme targate Zenit". Sito ufficiale del Genoa CFC.
  16. ^ "Il Seccolo XIX: «Зенит» заплатил € 12 млн за Кришито". Чемпионат.com.
  17. ^ Прециози: «Дженоа» продала Кришито «Зениту» за € 11 млн
  18. ^ Информация о трансферах
  19. ^ Всё начинается сначала
  20. ^ Report
  21. ^ "Доменико Кришито: «Мы были уверены в себе, когда ехали в Москву» - Новости". Официальный сайт ФК «Зенит».
  22. ^ "100-й матч Доменико Кришито за «Зенит»".
  23. ^ "Протокол матча Торпедо - Зенит".
  24. ^ "Статистические итоги матча "Торпедо" – "Зенит"".
  25. ^ «Зенит» — «Анжи»: Кришито проводит 150-й матч в чемпионате России
  26. ^ domenicocriscito8691💪🏻💪🏻❤️💙, דומניקו קרישיטו באינסטגרם
  27. ^ Руслан Алиев. "Договорняки погубили Кришито". Газета.Ru.
  28. ^ "Чезаре Пранделли: «Кришито могли вызвать на допрос хоть перед матчем»". Спорт-Экспресс.
  29. ^ "Criscito, un difensore col cuore a tre punte". sport.sky.it. אורכב מ-המקור ב-2016-03-04. נבדק ב-2018-03-03.
  30. ^ "Pamela Criscito: "Mimmo - Peter Pan"". fc-zenit.ru.


נבחרת איטליהמונדיאל 2010

1 בופון • 2 מאג'ו • 3 קרישיטו • 4 קייליני • 5 קנבארו • 6 דה רוסי • 7 פפה • 8 גאטוזו • 9 יאקווינטה • 10 די נטאלה • 11 ג'ילארדינו • 12 מרקטי • 13 בוקטי • 14 דה סאנטיס • 15 מרקיזיו • 16 קאמורנזי • 17 פאלומבו • 18 קוואליארלה • 19 זמברוטה • 20 פאציני • 21 פירלו • 22 מונטוליבו • 23 בונוצ'י • מאמן: ליפי

איטליהאיטליה