דולי וילסון

דולי וילסון
Dooley Wilson

לידה	3 באפריל 1886 טיילר, ארצות הברית
פטירה	30 במאי 1953 (בגיל 67) לוס אנג'לס, ארצות הברית
מקום קבורה	בית העלמין אנג'לוס רוזדייל
שם לידה	Arthur Wilson
סוגה מועדפת	מוזיקה פופולרית
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1908
פרופיל ב-IMDb

ארתור "דולי" וילסון (באנגלית: Arthur "Dooley" Wilson;‏ 3 באפריל 1886 - 30 במאי 1953), היה שחקן, זמר ומוזיקאי אפרו-אמריקאי, הידוע בשל תפקידו כ"סם" בסרט "קזבלנקה" משנת 1942.

קריירה

וילסון נולד בעיירה טיילר בטקסס בשנת 1886, ועבד בתיאטראות לשחורים בשיקגו ובניו יורק משנת 1908 ועד לתחילת שנות ה-30. לאחר מכן החל להופיע בקולנוע ועל בימת מחזות הזמר בברודוויי, עד לשנות ה-50.ב-1949 שיחק בסרט "בוא לאורווה" לצידו של סלסט הולם ולורטה יאנג. בשנת 1953 הופיע בסדרה "ביולה שואו" בטלוויזיה.

את הכינוי "דולי" קיבל בעת שעבד בתיאטרון הסיני בשיקגו בשנת 1908, בעת שביצע את השיר האירי "מר דולי" כשפניו צבועות בלבן.

הפריצה שלו לברודוויי הייתה בתפקיד "ג'ו הקטן", שובב עצל וסטיריאוטיפי במחזה המוזיקלי "בקתה בשמיים" בשנת 1941. לאחר מכן שיחק במחזות שונים בברודוויי, ובאופן ראוי לציון במחזה "בלומר גירל" בין 1946 ל-1948. השיר "הנשר ואני" ששר במחזה זה נבחר על ידי הסמית'סוניאן להכלל באוסף ההקלטות המתעד את התפתחות התיאטרון המוזיקלי האמריקאי.

קזבלנקה

וילסון הופיע בלמעלה מעשרים סרטים, אך הופעתו היחידה שנשמרה בזיכרון צופי הקולנוע הייתה בתפקיד סם, בסרט "קזבלנקה". על תפקיד זה קיבל 350$ לשבוע במשך שבעה שבועות. סידני גרינסטריט, לדוגמה, ששיחק לצידו באותו הסרט, קיבל 3,750$ לשבוע.

סם הוא זמר ופסנתרן המועסק בידי ריק בליין (המפרי בוגרט) בעלים של מועדון לילה בקזבלנקה, בימי צרפת של וישי. השיר "בחלוף הזמן" שכתב הרמן הופפלד, מופיע כתבנית מוזיקלית לאורך כל הסרט. ריק ואילזה (אינגריד ברגמן) מתייחסים אל השיר כ"שיר שלהם" והוא מעלה בהם זכרונות לימי אהבתם בפריז בטרם נכבשה על ידי הגרמנים. בשל פרידתם, ונישואיה של אילזה לאחר, אסר ריק על סם לנגן את השיר במועדון שלו. כאשר אילזה מופיעה במועדון היא מבקשת מסם לנגן אותו, וסם מהסס בתחילה, אך לאחר מכן מנגן את השיר. הביצוע לשיר זכור בשל עצמו, כמו גם בשל האזכורים הקולנועיים המרובים לסצנה זו שבאו בעקבותיו. השיר מפנה את תשומת לבו של ריק להגעתה של אילזה למועדון, ומרמז על כך שאש אהבתם לא מתה.

בסצנה מאוחרת יותר יושב ריק במועדון החשוך, לבדו עם סם, שותה בכבדות ומענה את עצמו בהתעקשו על כך שסאם ינגן את השיר שוב ושוב, באמרו "ניגנת את זה בשבילה, אתה יכול לנגן את זה בשבילי... אם היא יכולה לשאת זאת, כך גם אני. נגן את זה!". שורה זו שובשה באזכורים מאוחרים יותר ל"נגן את זה שוב, סם" (Play it again, Sam), ובעברית חל שיבוש נוסף, כך ששמו של המחזה והסרט של וודי אלן משנת 1972 המתבסס על שורה זו, הפך ל"שחק אותה סם".

וילסון מנגן שירים נוספים בסרט, כגון: "It Had To Be You", "Shine, ו"Knock On Wood". וילסון היה זמר ומתופף, אך לא פסנתרן. נגינת הפסנתר בסרט בוצעה על ידי פסנתרן בשם אליוט קרפנטר, שהוצב במקום נסתר מן המצלמה בו יכול היה וילסון לראות אותו ולחקות את תנועות ידיו. ב-1949 שיחק בסרט "בוא לאורווה" לצידן של לורטה יאנג וסלסט הולם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דולי וילסון בוויקישיתוף

• דולי וילסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• דולי וילסון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• דולי וילסון, באתר AllMovie (באנגלית)
• דולי וילסון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• דולי וילסון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• דולי וילסון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• דולי וילסון, באתר Discogs (באנגלית)
• דולי וילסון, באתר Songkick (באנגלית)
• דולי וילסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)