דוד שפירא (דינוב)
לידה |
1804 או 1808 תקס"ד או תקס"ח דינוב, פולין | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
1874 י"ט באדר תרל"ד דינוב, פולין | ||||
מקום קבורה | אוהל אדמור"י בית דינוב בעיירת דינוב שבפולין | ||||
מקום מגורים | דינוב | ||||
תקופת הפעילות | ?–1874 | ||||
רבותיו | רבי ישראל מרוז'ין, רבי שלום מבעלז ורבי שמעון מירוסלב. | ||||
חיבוריו | צמח דוד | ||||
בת זוג | רחל מינא | ||||
אב | רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב | ||||
אם | הרבנית חנה מינדל | ||||
| |||||
רבי דוד מדינוב (כונה גם: הצמח דוד ע"ש ספרו; 1804–1874 (תקס"ה/תקס"ח[1] - י"ט באדר תרל"ד)), בנו של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב. היה אדמו"ר חסידי, השני בשושלת חסידות דינוב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוד שפירא נולד בדינוב לרבי צבי אלימלך וחנה מינדל בתו של הרב שמואל מינדל מציטש. תאריך לידתו שנוי במחלוקת, כאשר יש המקדימים לתקס"ה ויש המאחרים לתקע"ב[2]. בצעירותו ידע רוב חולי וסבל, כסגולה הוסיף לו אביו אות י' לשמו "דויד", על פי דברי הגמרא (מסכת ברכות) "יהיב ליה ידיה ואקמיה" ופירש אביו הבני יששכר את דברי הגמרא, שהמשמעות היא ש"יהיב ליה ידיה" דהיינו הוסיף לו את האות יו"ד ועל ידי כך "אוקמיה" דהיינו הקים אותו מחוליו.
אביו רבי צבי אלימלך העיד על בנו שהוא נשמה דאצילות המורה על נשמה מהעולם העליון ביותר[3]. טרם גיל בר מצווה נישא לרחל מינא, בתו של הגביר ישעיה נפתלי הירץ.
לאחר פטירת אביו בי"ח בטבת ה'תר"א עברה ההנהגה לידו, בשנים אלו פרחה חסידות דינוב למאות ואלפים. עם זאת היה נוסע לצדיקים אך רבו המובהק היה השר שלום מבעלזא.
אדמו"רים רבים העריצוהו בהם רבו השר שלום ורבי חיים מצאנז שאף שלח אליו את בנו רבי יחזקאל משינאווא. דרך תפילתו הייתה בשקט וללא תנועות לעומת אביו שהתפלל בקול רעש. דרכו הייתה לענות לבאים אליו בדרך מליצה, תשובות אלו היו מעוררות תמיהה בקרב השומעים, ורק בחלוף הזמן היו עומדים על תוכן תשובותיו. הוא נודע כבעל מופת בדרגת צדיק גוזר וה' מקיים[4]. היה עורך את שולחנו מדי יום ביומו והיה אומר בהם דברי תורה לרוב.
נפטר בדינוב בי"ט באדר תרל"ד ושם נטמן. ספרו "צמח דוד" על התורה ומועדים, נדפס על ידי נכדו רבי מנחם מנדל רוקח מדינוב. הספר נדפס בפרמישלא תרל"ט, מונקאטש תרס"ח, ניו יורק תשי"ג.
מתלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי אלעזר מרישא.
- רבי משולם פייש מטאש.
- רבי אלעזר צבי מקומרנא.
- רבי שלמה מבאבוב.
- רבי אברהם שמחה מבארנוב
- ה"אמרי יוסף" מספינקא
ממשיך דרכו: השלישי בשושלת חסידות דינוב היה בנו רבי ישעיה נפתלי הירץ שפירא ואחריו היה גיסו (חתנו של רבי דוד) רבי יהודה רוקח מדינוב (בן רבי אלעזר בנו של רבי שלום מבעלז), שנפטר בצעירותו, לאחר פטירתו המשיך את השושלת בנו רבי מנחם מנדל רוקח מדינוב, ולאחריו רבי אברהם אבא ואגנער מדינוב עד השואה.
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי ישעיה נפתלי הירץ שפירא (תקצ"ח - ד' בסיוון תרמ"ה),חתן דודו רבי אלעזר מלנצהוט. מילא מקום אביו בדינוב.
- רבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב אבי חסידות בלאז'וב.
- רבי מאיר יהודה שפירא מבוקווסק.
- חתנו הגדול רבי יהודה רוקח מדינוב. בן רבי אלעזר רוקח. בנו בכורו של רבי שלום מבעלזא. כיהן כאדמו"ר מדינוב.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, מוסד הרב קוק, ירושלים, כרך א', תשמ"ו עמ' תפו-תפז
- תולדות חייו שהודפסו בסוף ספרו צמח דוד שהודפס בצורה חדשה בשנת תשע"א.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גרסאות אחרות:תקע"ב.
- ^ ראה בתולדות חייו של רבי דוד המודפסים בסוף ספר "צמח דוד" שנפס בשנת תשע"א שזה ההוצאה החדשה ביותר שנפסה בינתיים.
- ^ בספר עשר צחצחות במערכה דינוב.
- ^ ראה בתולדות חייו של רבי דוד המודפסים בסוף ספר "צמח דוד" שנפס בשנת תשע"א שזה ההוצאה החדשה ביותר שנפסה בינתיים בפרק "צדיק גוזר" שם מובא הרבה מקורות ומהם יש עדויות על מופתיו ונפלאותיו.