לדלג לתוכן

דוד מייזלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד מייזלר
דוד מייזלר
דוד מייזלר
לידה 20 בספטמבר 1913
פולונה, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בינואר 1996 (בגיל 82)
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים פולין, ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת לבוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט בוריס גנדנקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מחקרים בתורת ההסתברות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד מייזלר (Mejzler‏), 20 בספטמבר 1913 - 11 בינואר 1996) היה פרופסור למתמטיקה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד מייזלר נולד בעיירה פולונה באימפריה הרוסית (כיום במערב אוקראינה), למשפחה אמידה שב-1922 עקב התהפוכות באזור נושלה מרכושה ונאלצה לעבור מערבה לדובנו ברפובליקה הפולנית השנייה (כיום במערב אוקראינה)[1]. בילדותו למד עברית ובנערותו הצטרף לשומר הצעיר. עבד כמורה ובמלחמת העולם השנייה שהה במוסקבה בעת שמשפחתו נספתה בשואה. בשנים 19481955 נמנה עם תלמידי המחקר של בוריס גנדנקו באוניברסיטת לבוב[2] שהיה מנחה עבודת הדוקטורט שלו (התואר הוענק לו בשנת 1950), ובין היתר פרסם מאמרים עם יקטרינה רווחווה-יושצ'נקו[3]. בשנת 1958 עלה לישראל והחל לעבוד במכון לסיבים ומוצרי יער (לימים המכון הישראלי לסיבים) במושבה הגרמנית בירושלים, במסגרתו פרסם מספר מחקרים[4]. בשנת 1964 מונה למרצה בכיר באוניברסיטה העברית[5], בתחילת 1969 הועלה לדרגת פרופסור חבר,[6] ולפרופסור מן המניין בשנת 1978. פרש לגמלאות בשנת 1984.

פרסם מספר מחקרים בתורת ההסתברות ובשימושיה. תרומותיו העיקריות הן למשפטי גבול של סדרות וריאציוניות רב ממדיות ובמיוחד לאבריהן המקסימליים. הוא אף הצביע על שימושים שונים של תוצאותיו, בעיקר בתורת הפולימרים[7].

מייזלר נחשב מורה מחונן, והיה אהוב על תלמידיו. ספר הרצאותיו "חשבון אינפיניטסימלי" היה למבוקש ביותר, ונמצא בשימוש עד היום במספר אוניברסיטאות בישראל. בנוסף, כתב מספר ערכים באנציקלופדיה העברית, בין היתר את הערך "הסתברות".

נישא לפניה, ולזוג נולדו שני בנים, גיורא וגילי. בנו, גיורא מייזלר הוכרז כנעדר בתחילת מלחמת יום הכיפורים, לאחר שהטנק שלו נפגע. עדות של חבר ילדות שטען שפגש אותו שבוע לאחר מכן, עוררה תקווה שמא הוא עדיין בחיים[8]. דוד מייזלר השקיע מאמצים רבים בניסיון לאתר את בנו, עד שביוני 1975 זוהתה אחת הגופות שהוחזרה על ידי המצרים כשל גיורא[9]. גילי, בנו השני של מייזלר, יצר סרט תיעודי, בשם "גחליליות", המספר את סיפור החיפושים של מייזלר אחר בנו. החל מ-17 באוקטובר 2013 העלה גילי מייזלר לאינטרנט את יומן החיפושים אחר גיורא[10], שכתב דוד מייזלר. היומן כלל 650 עמודי מחברת, והועלה לרשת לפי קצב כתיבתו, באיחור של 40 שנה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוד מייזלר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דוד מייזלר
  2. ^ פרופסור בוריס ולדימיר גנידנקו, 1912-1995
  3. ^ on a theorem of b.v.gnedenko
  4. ^ A contribution to the study of random degradation of chain polymers
  5. ^ מינויים חדשים באוניברסיטה, דבר, 23 באוגוסט 1964
  6. ^ העלאות ומינויים באוניברסיטה, דבר, 19 בפברואר 1969
  7. ^ A Contribution to the Study of Random Degredation of Chain Polymers, Journal of Polymer Science, 1960
  8. ^ מנחם שמואל, מי ראה את גיורא מייזלר?, מעריב, 6 במרץ 1974
  9. ^ זוהתה גופת חלל צה"ל גיורא מייזלר, מעריב, 12 ביוני 1975
  10. ^ יומן החיפושים אחר גיורא