דוד דושמן

דוד דושמן
לידה	1 באפריל 1923; גדנסק, העיר החופשית דנציג
פטירה	4 ביוני 2021 (בגיל 98); מינכן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מדינה	ברית המועצות
פרסים והוקרה	עיטור אלכסנדר נבסקי; עיטור הכוכב האדום; עיטור התהילה מדרגה שלישית; מדליית העוז; עיטור מלחמת המולדת; מדליה על הישגים למען המולדת דרגה שנייה; מאמן מצטיין של ברית המועצות; מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945 ;

דוד אלכסנדרוביץ' דושמן (ברוסית: Давид Александрович Душман) (1 באפריל 1923 - 4 ביוני 2021) היה חייל יהודי-סובייטי בצבא האדום ומאמן סיוף של הנבחרת האולימפית הסובייטית. דושמן סייע בשחרור מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו בפולין הכבושה, וכן נלחם בקרב סטלינגרד ובקרב קורסק במהלך מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה

דושמן נולד ב-1 באפריל 1923 בדנציג. אביו היה גנרל, רופא ספורט ורופא צבאי בצבא האדום, בעוד אמו הייתה רופאת ילדים. דושמן בילה חלק מילדותו במינסק לפני שהמשפחה עברה למוסקבה, שם אביו מונה לעמוד בראש המרכז הרפואי במכון המדינה לספורט. אביו גורש מאוחר יותר לגולאג צפונית לחוג הארקטי ב-1938 במהלך הטיהורים הגדולים של סטלין, שם מת עשר שנים מאוחר יותר.^[1]

מלחמת העולם השנייה

דושמן התנדב לצבא האדום כנהג טנק, והשתתף בקרב סטלינגרד ובקרב קורסק במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא קיבל יותר מארבעים עיטורים ואותות הצטיינות, כולל עיטור מלחמת המולדת.

בשעות הצהריים המוקדמות של 27 בינואר 1945, נהג דושמן בטנק T-34 על הגדר החשמל של מחנה אושוויץ בירקנאו בפולין, ובכך פתח את המחנה ואיפשר לחיילי הרגלים של הדיוויזיה ה-322 בצבא האדום להיכנס למחנה. על הדברים שראה דושמן במחנה המשוחרר, האנשים רעבים, והגופות הרבות סיפר "זרקנו להם את כל מזון השימורים שלנו ומיד יצאנו לצוד את הפשיסטים".^[2]

הוא נפצע קשה שלוש פעמים במהלך המלחמה.

קריירת סיוף

אחרי המלחמה, הפך דושמן לסייף מקצועי. הוא אימן את נבחרת הנשים הלאומית בסיוף של ברית המועצות מ-1952 עד 1988. בתפקידו כמאמן סיוף באולימפיאדת מינכן 1972, הוא היה עד לטבח הספורטאים במינכן. הוא התגורר ממש מול הספורטאים הישראלים ותיאר שהוא היה "מזועזע" מהאירועים, תוך שהוא עצמו היה מאוד מודע לרקע היהודי שלו באותו זמן.

דושמן המשיך לבקר במועדון הסיוף המקומי שלו כמעט מדי יום עד גיל 94, על פי הוועד האולימפי הבינלאומי.

חיים אישיים

דושמן חי באוסטריה במשך כמה שנים בשנות ה-90 לפני שעבר למינכן. מ-1996 ועד מותו ב-4 ביוני 2021, הוא חי במינכן-נויפרלך, יחד עם אשתו זויה עד מותה כמה שנים לפני כן.

קישורים חיצוניים

ynet וסוכנויות הידיעות, בגיל 98: מת אחרון החיילים ששחררו את אושוויץ, באתר ynet, 22 באוגוסט 2023

הערות שוליים

^ David Dushman, last surviving Auschwitz liberator, dies aged 98 | The Times of Israel, The Times of Israel, ‏6 ביוני 2021
^ Gillian Brockell, To liberate Auschwitz, David Dushman drove a Soviet tank through its barbed wire. Horrors awaited inside., The Washington Post, ‏7 ביוני 2021

[1] David Dushman, last surviving Auschwitz liberator, dies aged 98 | The Times of Israel, The Times of Israel, ‏6 ביוני 2021

[2] Gillian Brockell, To liberate Auschwitz, David Dushman drove a Soviet tank through its barbed wire. Horrors awaited inside., The Washington Post, ‏7 ביוני 2021

[1]

[2]