לדלג לתוכן

דוד ברגר (היסטוריון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד ברגר
David Berger
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 ביוני 1943 (בן 81) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק ישיבה יוניברסיטי, ברוקלין קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד ברגראנגלית: David Berger; נולד ב-1943) הוא אקדמאי אמריקאי, דיקן בית הספר ללימודי יהדות ברנרד רוול (אנ') בישיבה יוניברסיטי, וכן יו"ר המחלקה ללימודי יהדות בישיבה קולג'. הוא מחברם של ספרים ומאמרים שונים בנושא אפולוגטיקה ופולמוס יהודיים מימי הביניים, וכן ערך את המהדורה הביקורתית המודרנית של ספר ניצחון ישן. מחוץ לחוגים האקדמיים הוא ידוע בעיקר בזכות ספרו "הרבי מלך המשיח: שערוריית האדישות, והאיום על אמונת ישראל" (אנ') המבקר את המשיחיות בחב"ד.

ברגר גדל בברוקלין, שם למד בישיבה דפלטבוש בבית הספר היסודי ובתיכון. הוא קיבל תואר ראשון בישיבה קולג' (אנ') בשנת 1964. הוא השיג את הציונים הגבוהים ביותר בכיתה. לאחר מכן המשיך לאוניברסיטת קולומביה, שם השלים תואר שני באמנויות ב-1965 ותואר דוקטור לפילוסופיה ב-1970. הוא קיבל הסמכה לרבנות מישיבת רבינו יצחק אלחנן וחבר בהסתדרות הרבנים דאמריקה, הארגון הרשמי המייצג רבנים אורתודוקסים מודרניים.

לפני שברגר מתח ביקורת בולטת על משיחיות חב"ד, הוא היה מפורסם ביותר כמומחה לדיאלוג בין-דתי ולוויכוחים בין יהודים לנוצרים בימי הביניים. הוא כתב פירושים להצהרות הכנסייה הקתולית על יחסים עם דתות אחרות נוסטרה אטאטה (פורסם ב-1965), ודומינוס יאסוס (אנ') ("לורד ישו", שפורסם ב-2000) ועל "ממעמקים" (confrontation) של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק. OU ביקש ממנו לכתוב תגובה לדברו אמת (2000). הוא גם כתב חיבור על דעותיו של יעקב כץ על הוויכוח היהודי-נוצרי בימי הביניים.

מחלוקת חב"ד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגר הוציא ספר בשנת 2001 בשם "הרבי מלך המשיח: שערוריית האדישות, והאיום על אמונת ישראל" (אנ') המבקר את משיחיות חב"ד ומגדיר אותה כ"דווקא מה שיהודים לאורך הדורות ראו כמשיחיות שקר קלאסית בסגנון נוצרי". הספר הפך אותו לקול מוביל בביקורת על חב"ד. ברגר טוען שהמשיחיות החב"דית חורגת מגבולות ההלכה המסורתיים של היהדות האורתודוקסית עד כדי כך שאסור ליהודים אורתודוקסים להשתתף במנייני תפילה עם חסידי חב"ד.[1][2][3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Balakirsky Katz, Maya (2010). The Visual Culture of Chabad. New York: Cambridge University Press. p. 227. ISBN 978-0-521-19163-0. "Chabad's desire for distinction has received so much criticism that some opponents attempt to locate the movement on the fringe of Orthodox Judaism or even outside Judaism altogether. Historian David Berger, the leading voice in the debate, argues that Chabad messianism breaches the halakhic boundaries of Judaism – to the degree that he posits that Orthodox Jews cannot participate in a prayer quorum with Chabad."
  2. ^ Dein, Simon (2011). Lubavitcher Messianism: What Really Happens When Prophecy Fails?. London: Continuum International Publishing Group. p. 64. ISBN 978-1-4411-1223-1. "Here everyone is treading on thin ice, for no one can know precisely how deep Chabad messianism goes. When Berger and other critics claim that it infects the majority of the Chabad movement, they have no greater statistical backing than ..."
  3. ^ Kaplan, Dana Evan (2009). Contemporary American Judaism: transformation and renewal 2009. New York: Columbia University Press. p. 31. ISBN 978-0-231-13728-7. "Berger points out that “this is precisely what Jews through the generations have seen as classic, Christian-style false messianism.”31 Berger became the most outspoken critic of Chabad, writing a book, The Rebbe, the Messiah, and the Scandal of Orthodox Indifference."