לדלג לתוכן

דוד אייכלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד אייכלר
לידה 7 בפברואר 1951
ארצות הברית
פטירה 16 במאי 2021 (בגיל 70)
ענף מדעי אסטרופיזיקה, קוסמולוגיה
מקום לימודים המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (1976) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד אייכלר (7 בפברואר 195116 במאי 2021) היה פרופסור אמריטוס במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תחום התמחותו העיקרי היה אסטרופיזיקה.

דוד אייכלר נולד בשנת 1951 בברוקלין, וגדל במונסי ניו יורק[1]. את הדוקטורט עשה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. את הפוסט דוקטורט עשה באוניברסיטת שיקגו, והיה חבר סגל באוניברסיטת מרילנד. עלה לארץ בתחילת שנות השמונים והצטרף לאוניבסיטת בן-גוריון בשנת 1983. הפך להיות חבר באיגוד האסטרונומי הבינלאומי ב-2003[2].

אייכלר התגורר בבאר שבע. היה נשוי לאביבה, ולהם ארבעה בנים.

מחקר אקדמי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייכלר עסק באסטרופיזיקה. חיבר כ-113 מאמרים אקדמיים בנושאים של אסטרופיזיקה, קוסמולוגיה, ופיזיקת חלקיקים[3]. בשנות השמונים הציע יחד עם צבי פירן, מריו ליביו מהטכניון ודויד שרם מאוניברסיטת שיקגו הסבר הנוגע להתמזגות של כוכבי נייטרונים[4]. התאוריה אוששה בשנת 2017[5]. חיבר עם רוג'ר בלנפורד מאמר פורץ דרך בנושא האצת חלקיקים ב-1987. ב-2001 טען כי הבזק קרני גמא עלול להתרחש ב-2004[6], טענה אשר הוכחה כנכונה[7].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - נפרדים מפרופ' דוד אייכלר ז"ל, באתר in.bgu.ac.il
  2. ^ International Astronomical Union | IAU, www.iau.org
  3. ^ Eichler, David, physics.bgu.ac.il (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ חוקרים ישראלים כתבו על תגלית הנויטרונים ב-1989, באתר ynet, 16 באוקטובר 2017
  5. ^ אתר למנויים בלבד אסף רונאל, נפתרה חידת היווצרות הקרינה העוצמתית ביותר ביקום, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2019
  6. ^ Bruce Dorminey, Sun-Grazing Comets As Triggers For Electromagnetic Armageddon, Forbes (באנגלית)
  7. ^ הבזק הגאמא הגדול בהסטוריה המתועדת, באתר הידען, ‏2005-02-19