דוד אולר
 | |
| לידה |
19 בינואר 1902 ורשה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
21 באוגוסט 1985 (בגיל 83) נואזי-לה-גראן, צרפת |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנויות היפות, ורשה |
| תחום יצירה |
פיסול, ציור |
| יצירות ידועות |
Unable to Work, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
  | |
דוד אוֹלֶר (בצרפתית: David Olère; 19 בינואר 1902, ורשה – 21 באוגוסט 1985, פריז) היה צייר ופסל יהודי-צרפתי ממוצא פולני, ניצול השואה, שנודע בעיקר ברישומיו המתארים את תהליך ההשמדה באושוויץ.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אולר נולד בעיר ורשה שבפולין הרוסית, שם למד באקדמיה לאמנויות יפות בוורשה (אנ'). בגיל 16 עבר לגדנסק, ואחר-כך לברלין, שם הציג חיתוכי עץ.
הוא נשכר על ידי במאי הקולנוע ארנסט לוביץ' לצייר כרזות ולבנות תפאורות לסרטיו.
ב-1923 התיישב בפריז, שם השתלב בתעשיית הקולנוע הצרפתית ויצר כרזות, תלבושות ותפאורות לחברת "סרטי פרמאונט". ב-1930 נישא לז'ולייט ונטורה, והשניים היו הורים לבן, אלכסנדר.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה גויס אולר לגדוד 134 של חיל הרגלים הצרפתי. עם תבוסת צרפת חזר לפריז והצליח להתחמק ממספר מצודים על יהודים. ב-2 במרץ 1943 נעצר ונשלח למחנה המעצר דראנסי. ב-2 במרץ 1943 נשלח משם במשלוח מס' 49 לאושוויץ. מתוך משלוח זה, שכלל 1,000 יהודים, נבחרו 119 לעבודות, ובהם אולר, אסיר מס' 106144. השאר הומתו בתאי הגזים תוך זמן קצר.
אנשי האס אס השתמשו בכישוריו הקליגרפיים ושליטתו בשפות רבות ומינו אותו לכתיבת מכתבים בכתב יפה ומעוטרים בציורים לבני משפחותיהם.
עבודתו העיקרית בבירקנאו הייתה בזונדרקומנדו בתאי הגזים ובקרמטוריום III, וכך היה עד לזוועות שהתרחשו בתהליך ההשמדה. אולר הוא מהבודדים שנשארו בחיים מהזונדרקומנדו, שכן האס אס היו מוציאים אותם להורג מדי פעם לבל יתגלה סוד ההשמדה.
ב-18 בינואר 1945 החל את צעדת המוות מאושוויץ למטהאוזן. משם עבר למחנות מלק ואבנזה, שם שוחרר על ידי הצבא האמריקאי ב-6 במאי 1945 וחזר לאשתו ובנו.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1945–1946 רשם אולר כ-70 רישומים המתארים את מה שראה וחווה בתאי הגזים ובקרמטוריום בבירקנאו. רוב הרישומים האלה נמצאים בבית לוחמי הגטאות ובחלקם הוא מופיע.
לרישומים יש ערך תיעודי ממעלה ראשונה, הואיל ותהליך ההשמדה לא תועד חזותית ואולר היה עד יחיד שיכל לתעד זאת ממקור ראשון.
הוא המשיך לצייר עד 1962. יצירותיו-רישומים, ציורים ופסלים הוצגו במוזיאונים רבים כמו המוזיאון היהודי של ניו יורק מוזיאון האנווליד והגראנד פאלה בפריז, מוזיאון ברקלי ועוד.
יצירותיו של אולר שימשו את ההגנה במשפט הדיבה של מכחיש השואה דייוויד אירווינג נגד דבורה ליפשטדט.
קטלוגים של תערוכות מציוריו בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד אולר, ממעמקים: עדות מצוירת ממחנה ההשמדה אושוויץ; אוצרת התערוכה ועורכת הקטלוג: בלה שומר-זייצ'יק; תרגום: מיכל ואדוארד לוין, ירושלים: יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה (מחלקת המוזיאונים), 1997.
- דוד אולר, עדות: רישומי אושוויץ; אוצרת התערוכה: פנינה רוזנברג; תרגום ועריכה לשונית באנגלית: לינדה מילר, לוחמי הגיטאות: בית לוחמי הגיטאות, תשנ"ח.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ציורים ורישומים של דוד אולר באתר Florida Center for Instructional Technology
- ציורים וביוגרפיה של דוד אולר (בצרפתית)
- David Olère, artiste et témoin de l'extermination à Auschwitz: ציורים (בצרפתית)
- ביוגרפיה של דוד אולר (באנגלית)
- רישומים של דוד אולר באתר יד ושם
דוד אולר (1902-1985), דף שער בספרייה הלאומית
