דוב בעריש שפירא
 | |||||
| לידה |
14 בינואר 1933 (בן 91) ט"ז בטבת ה'תרצ"ג נארול, פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מקום מגורים | בני ברק | ||||
| מקום פעילות | בני ברק, פלטבוש, בורו פארק | ||||
| תחומי עיסוק | אדמו"ר | ||||
| תפקידים נוספים | חבר הנהלת כולל חבת ירושלים | ||||
| אב | רבי חיים מאיר יחיאל שפירא | ||||
| אם | רבקה פערל שפירא | ||||
| |||||
רבי דוב בעריש שפירא (נולד בט"ז בטבת ה'תרצ"ג, 14 בינואר 1933) הוא האדמו"ר השני בחסידות נארול, וחבר הנהלת כולל חבת ירושלים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בט"ז בטבת ה'תרצ"ג בנארול, פולין, כבן יחיד לרבי חיים מאיר יחיאל שפירא, האדמו"ר מנארול, ולרבקה פערל, בת רבי משולם זלמן יוסף זילברפרב האדמו"ר מקוידינוב בטופוריב[1].
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח יחד עם משפחתו לטופוריב למקום מגורי סבו, בשנת ה'תש"א גורשו על ידי הרוסים לסיביר ולאחר מכן עברו לסמרקנד. בשנת ה'תש"ו עברו לאנטוורפן, בלגיה, שם למד בישיבת הרב יצחק דוב קופלמן, בשנת ה'תש"י עבר עם משפחתו לארצות הברית.
למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בניו יורק, ואצל רבי יצחק הוטנר. לאחר מכן למד בישיבת שארית הפליטה של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם. בשנת ה'תשי"ב נשלח על ידי אביו לארץ ישראל שם למד בישיבתו של רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלז.
נישא למרים דבורה (נפטרה בחודש אלול ה'תשע"ו, שעות ספורות לפני חתונת נכדה[2]), בת רבי משה רוקח האדמו"ר מקוזלוב, לאחר נישואיו התגורר בשכונת קראון הייטס ליד אביו. בשנת ה'תשל"ב עבר לפלטבוש, ברוקלין, שם כיהן כרב קהילת נארול.
במהלך השנים ייסד הרב שפירא את בית המדרש ותלמוד תורה ומסדות נוספים של חסידות בעלזא בבורו פארק, כמו כן בפלטבוש הקים בית המדרש ומקוה טהרה.
לאחר פטירת אביו בי"ח בתמוז ה'תשס"ז, מונה לכהן כאדמו"ר מנארול. לאחר פטירת אשתו בשנת ה'תשע"ו עבר לבני ברק, שם מכהן כאדמו"ר בבית מדרשו ברחוב רש"י בעיר.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי אהרן, אב"ד נארול, חתן רבי ישכר בעריש אייכנשטיין, האדמו"ר מזידיטשוב באר שבע.
- רבי משולם זלמן יוסף, ראש הכוללים של חסידות נארול, חתן רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים, האדמו"ר מנדבורנה.
- רבי אברהם יהושע העשיל, (נפטר בכ"ה בטבת ה'תשפ"ד[4]) חתן רבי צבי אלימלך פנט האדמו"ר מקוסון (רחוב בן פתחיה).
- הרב אשר ישעיה, עסקן בלונדון.
חתניו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי אשר ישעיה רובין, האדמו"ר מקוז'ניץ בסיגייט (נפטר בל' באב תשע"א).
- בנו, רבי יששכר רובין, ממלא מקומו באדמו"רות קוז'ניץ בסיגייט, חתן רבי שרגא פייבוש הגר האדמו"ר מקוסוב.
- רבי יעקב צבי מאיר ארליך, האדמו"ר מקוידינוב.
- רבי משה יהושע מיכלוביץ, האדמו"ר מבראד.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הוד קדומים - חלק א', מוסדות נארול בני ברק, ה'תשס"ח.
- הוד קדומים - חלק ב', מוסדות נארול בני ברק, ה'תש"פ.
- בית ועד לחכמים - חלק ד', מוסדות נארול בני ברק, ה'תשע"ז.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חתן רבי אהרן פרלוב מקוידינוב
- ^ בבוקר חתונת נכדה: הרבנית מנאראל ע"ה באתר כיכר השבת
- ^ חגיגה בבית שמש: בר מצווה לבן האדמו"ר מטשאקווא, באתר בחדרי חרדים
- ^ הלם: בנו של האדמו"ר נפטר פתאומי בליל שבת, באתר בחדרי חרדים