דגל מדפיסים
דגל מדפיסים[1] (באנגלית: Printer's Mark, סימן המדפיס) הוא סמליל שנועד לתת היכר בולט לספרים שנדפסו בידי מדפיס או בית דפוס מסוים, כדי להבדילם מספרי מדפיסים אחרים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דגלי מדפיסים הופיעו כבר בראשית הדפוס, והם, כמו חתימות בעלי מלאכה על יצירותיהם, חריטות-אמן על כלי מתכת ואבן וסימני מים בנייר, שמהם התפתח בהמשך הסימן המסחרי, היו תולדה של סימני בעלות משפחתיים שהוטבעו על מטלטלין ונחקקו על נכסי דלא ניידי.
דגל המדפיסים הראשון נדפס במהדורתו הלטינית של התנ"ך במגנצא 1462 בבית הדפוס של יוהאן פוּסְט ופטר שֶפֶר. הדגלים הראשונים היו פשוטים בעיצובם בדרך כלל, ועם השנים נהיו מורכבים ומרובי פרטים.
במאה ה-15 נדפסו דגלי המדפיסים בקולופון שבסוף הספרים, כנהוג אז לגבי כל הפרטים הטכניים של הדפסת הספר, כמו פרטי המביא לבית הדפוס, הסדר והמגיה. במאה ה-16 החלו להדפיס את דגלי המדפיסים גם בשער הספר או בדף שמעבר לו, ולעיתים בסוף ההקדמה או ככותרת בראש העמוד הראשון של טקסט הספר. ברבות השנים, יצרו לעצמם "דגלים" כאלו, גם שאר העוסקים במלאכת הספר כמו מביאים לדפוס ומוכרי ספרים.
במאות הראשונות של הדפוס נעשו דגלי המדפיסים באמצעות חיתוך עץ, והחל מהמאה ה-17 גם באמצעות תחריטי נחושת. לקראת סוף המאה ה-19 הלך ותפס את מקומו של דגל המדפיסים, לוגו ההוצאה לאור, והדגל הפסיק להופיע.
לדגלי המדפיסים שימוש חשוב במחקר הביבליוגרפי, הוא מעניק מידע על מקום הדפוס ולעיתים גם על תאריך ההדפסה במקרים בהם יצא הספר מסיבות מגוונות בלי ציון פרטים אלו, ובמקרים בהם עותק הספר העומד לפני הביבליוגרף אינו שלם.
דגלי מדפיסים עבריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרב המדפיסים העבריים החל השימוש הסדיר בדגלי מדפיסים בשלב מאוחר יותר, ובמאה ה-15 היו דגלי מדפיסים עבריים רק לשני בתי דפוס: זה של אברהם אלאנתאנסי מאיחאר, וזה של האחים נחמיאש (נחמיאס) בקושטא.
לדגלי המדפיסים העבריים סממנים ייחודים ולהם מוטיבים בעלי זהות יהודית לצד מוטיבים של משלח-יד ומקום מגורים כשל שאר המדפיסים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם יערי, "דגלי המדפיסים העבריים, מראשית הדפוס העברי ועד סוף המאה התשע עשרה", ירושלים: תש"ד.
- יצחק יודלוב, דגלי מדפיסים: חמישים וארבעה סמלי מדפיסים, מו"לים ומחברים עבריים, ירושלים: הוצאת המחבר, תשס"ב
- שלום צבר, סקירה על ספרו של יודלוב, ציון סט,ג (תשס"ד-2004), עמ' 367–376. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- רותי קלמן, דגלי המדפיסים בספר העברי בוונציה במאה ה-16, דיסרטציה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"א 2010
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם יערי, דגלי המדפיסים העבריים: מראשית הדפוס העברי ועד סוף המאה התשע-עשרה, ירושלים תש"ד, 1944, באתר היברובוקס
- רותי קלמן, מקורות איטלקיים לדגלי מדפיסים, בבלוג איגוד ספרני יהדות
- אהרן פריימאן וג'וזף ג'ייקובס, "דגל מדפיסים", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
דגלי מדפיסים, דף שער בספרייה הלאומית
- Printers' Marks, by William Roberts (1893). London: George Bell & Sons, York Street, Covent Garden, & New York.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ את המונח העברי טבע אברהם יערי בעבודתו החלוצית על דגלי המדפיסים העבריים, ובעקבותיו התקבל השם בקרב חוקרי הדפוס העברי; ראו: צבר, דגלי מדפיסים להלן בפרק "לקריאה נוספת".
