דב חומסקי
לידה |
15 באוקטובר 1913 מינסק, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה | 20 בינואר 1976 (בגיל 62) |
מדינה | ישראל |
לאום | יהודי |
עיסוק | משורר, מתרגם, מבקר ועורך |
שפות היצירה | עברית |
תחום כתיבה | שירה, תרגום |
יצירות בולטות |
שירים: אזוב באבן |
דב חומסקי (15 באוקטובר 1913, י"ד בתשרי תרע"ד – 20 בינואר 1976, י"ח בשבט תשל"ו) היה משורר עברי, מתרגם, מורה, ונשיא אגודת הסופרים העבריים בישראל
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חומסקי נולד במינסק, בירת רוסיה הלבנה (בלארוס) בי"ד בתשרי תרע"ד, 15 באוקטובר 1913. אביו יוסף היה בלשן, חוקר ספרים עתיקים, ציוני ומבוני החינוך העברי.
לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה משפחתו של חומסקי לקרטוז ברזה בפולין, שם גודל ולמד בבית הספר העברי של איגוד "תרבות". ב-1932 חומסקי המשיך את לימודו בסמינר העברי למורים של איגוד "תרבות" בווילנה, שנוהל על ידי ד"ר זאב שמטרלינג. בסמינריון, חומסקי הצטיין במקצועות העבריים ומוריו כללו את ד"ר אביגדור גרינשפאן וד"ר דוד נייגר שצפו שיהיה לו עתיד ספרותי. לאחר הוא עסק בהוראה בבתי הספר העברים של איגוד "תרבות" בברזנה, רוזישצה ולידה שבפולין. בשנת 1936 חומסקי עלה לארץ, והתקבל ללימודי מדעי הרוח של האוניברסיטה העברית בירושלים.[1]
בפרוץ המרד הערבי הגדול בשנת 1936 חומסקי היה חבר ההגנה והוא מילא תפקידי שמירה בפרברי ירושלים. כשהוקמה הבריגדה היהודית לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, חומסקי התנדב לשרת בה. הוא השתתף הפעילות החטיבה במצרים, ובאיטליה. גם בסוף המלחמה עבד במחנות הפליטים באוסטריה ובבלגיה במסגרת הבריגדה.[2]
בתחילת 1948 נשלח לפולין מטעם קרן היסוד, שם ערך מסע בקרב ניצולי השואה ודיווח על מצבם. חומסקי נשאר שם מעל חצי שנה, ובתקופה זו היה פעיל בהסברה, במגבית היהודית ואף יצג את מדינת ישראל בקונגרס אנשי הרוח שנערך בוורוצלאב ב-25 באוגוסט 1948. במשך השליחות גם התקבל לראיון אצל בולסלב בירוט נשיא פולין דאז[1]. לאחר מכן גם נשלח לשליחות במקסיקו שם לימד עברית. כשחזר לארץ היה מורה בתל אביב וירושלים. עם תלמידיו נמנתה שולמית אלוני.
חומסקי ניהל את בית הסופר ע"ש טשרניחובסקי בתל אביב משנת 1958. משנת 1958 עד 1974 היה נשיא איגוד הסופרים הישראלי. ב-1974 זכה בפרס היצירה לסופרים עבריים. חומסקי נפטר בי"ח בשבט תשל"ו, 20 בינואר 1976.[3]
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חומסקי פרסם את שיריו בשנת 1931 בכתב עת "זרמים" בווילנה לאחר גם התפרסמו ב"דרך" (וראשה), ב"הדואר", (ניו-יורק) ו"העולם" (לונדון). לאחר שעלה לארץ התפרסמו שיריו בעיתונים: "דבר", "הארץ", "מאזנים", "גליונות", "גזית" ובקבצים שונים. רבים משיריו הוקראו ברדיו ירושלים בשידורים המיוחדים לחיילים - "פינת החייל".
- במערבל: שירים (וילנה: מעיינות, תרצ"ג)
- צהרים לבאות: שירים (תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ז)
- וילאות: שירים (ירושלים: ר' מס, ת"ש)
- החוף האחר: שירים (ירושלים: ר' מס, תש"א), הקובץ מאויר על ידי אריה אלוייל
- מפתחות אבודים: שירים (ירושלים: ר' מס, תש"ג)
- עלי דרך: שירים (ירושלים: ר' מס, תשי"א)
- אזוב באבן: שירים (רמת גן: מסדה, תשכ"ו) - עבורו קבל את פרס רמת גן לספרות לשנת תשכ"ו
- בעת ובעונה: שירים (מרחביה: ספרית פועלים, תשכ"ט)
- עד בלי ירח: שירים (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ה)
- צעדים על גשר: מבחר שירים (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ז)
בנוסף גם תרגם את:
- גם שם היו חיים: דפים מברגן-בלזן של מינה טימקביץ (תל אביב: נ' טברסקי, תש"ז)
- בין המצרים של א' קייזר (תל אביב: נ' טברסקי, תשי"ג)
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניצה פרילוק, דג זהב לה, בבריכה, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי דב חומסקי בפרויקט בן-יהודה
- דב חומסקי, דף שער בספרייה הלאומית
- דב חומסקי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 דוד תדהר (עורך), "דב חומסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1642
- ^ דב חומסקי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- ^ http://viaf.org/processed/NLI%7C000317521