דב וקסמן
| לידה |
5 ביוני 1974 (בן 50) לונדון, הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| עיסוק | פרופסור ללימודי ישראל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אוניברסיטת אוקספורד  |
  | |
דב וקסמן (באנגלית: Dov Waxman; נולד ב-5 ביוני 1974 בלונדון) הוא סופר, פרשן, פרופסור ללימודי ישראל באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) של קרן רוזלינד וארתור גילברט, ומנהל המרכז לחקר ישראל ב-UCLA על שם יונס וסוריה נזאריאן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיים מוקדמים וחינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד וגדל בלונדון, אנגליה. וקסמן למד בבית הספר היהודי כרמל קולג', ולאחר מכן למד לתואר ראשון באוניברסיטת אוקספורד, שם ערך את עיתון הסטודנטים. ב-1996 קיבל תואר ראשון בהצטיינות בפוליטיקה, פילוסופיה וכלכלה מאוניברסיטת אוקספורד. לאחר מכן עשה את לימודיו לתואר שני ביחסים בינלאומיים בבית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים (SAIS) של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בוושינגטון, שם קיבל תואר שני בהצטיינות בשנת 1998 ותואר דוקטור בהצטיינות בשנת 2002.[1]
קריירה אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]וקסמן הצטרף למחלקה לממשל במכללת Bowdoin בתור עוזר פרופסור ב-2002. בשנת 2004 הוא עבר לאוניברסיטת העיר ניו יורק, והפך לפרופסור חבר עם קביעות ב-2009. לאחר מכן עבר ב-2014 לאוניברסיטת נורת'איסטרן בבוסטון, שם היה פרופסור למדעי המדינה, עניינים בינלאומיים ולימודי ישראל. הוא גם היה המנהל המשותף של מרכז המזרח התיכון של אוניברסיטת Northeastern ומנהל תוכנית לימודי המזרח התיכון שלה. בין השנים 2016–2019 כיהן כיו"ר הוועדה למודעות לשואה ולרצח עם באוניברסיטת נורת'איסטרן. וקסמן הצטרף לפקולטה של UCLA כפרופסור מן המניין בשנת 2020. הוא מחזיק בקתדרה לחקר ישראל בקרן רוזלינד וארתור גילברט ומנהל את מרכז UCLA Nazarian לחקר ישראל. וקסמן היה גם עמית אורח באוניברסיטת אוקספורד, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה הטכנית למזרח התיכון בטורקיה. הוא גם עבד כחוקר במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) בוושינגטון, בין השנים 1997 ל-1999.
בשנים 2005–2015 כיהן וקסמן כחבר הוועד המנהל של האגודה ללימודי ישראל. בין השנים 2005–2010 היה העורך המשנה של כתב העת Israel Studies Forum (כיום Israel Studies Review).
וקסמן הוא מחברם של מאמרים מדעיים רבים וארבעה ספרים. פרשנותו פורסמה בלוס אנג'לס טיימס, הוושינגטון פוסט, הגרדיאן, האטלנטיק, Foreign Policy, הארץ וכלי תקשורת נוספים.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Pursuit of Peace and the Crisis of Israeli Identity: Defending/Defining the Nation, ניו יורק: פלגרייב מקמילן, 2006.[2][3]
- Israel's Palestinians: The Conflict Within, (בשיתוף עם אילן פלג), הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 2011.[4][5]
- Trouble in the Tribe: The American Jewish Conflict over Israel, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2016.[6] [7][8][9][10]
- The Israeli-Palestinian Conflict: What Everyone Needs to Know, אוקספורד: הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2019.[11]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Dov Waxman at the University of California, Los Angeles". ucla.academia.edu (באנגלית). נבדק ב-2021-03-05.
- ^ Maoz, Zeev. Perspectives on Politics 6, no. 1 (2008): 211-12. http://www.jstor.org/stable/20446686.
- ^ Peleg, Ilan. Middle East Journal 61, no. 3 (2007): 537-39. http://www.jstor.org/stable/4330430.
- ^ Renno, Pierre. Politique étrangère 77, no. 2 (2012): 460-61. http://www.jstor.org/stable/42714610.
- ^ Nassar, Maha. International Journal of Middle East Studies 45, no. 3 (2013): 631-33. http://www.jstor.org/stable/43303060.
- ^ Gordon, Philip. Foreign Affairs 95, no. 6 (2016): 133-138. https://www.jstor.org/stable/43948389.
- ^ Kelman, Ari. Middle East Journal 70, no. 4 (2016): 682-683. https://www.jstor.org/stable/26427469.
- ^ Fish, Rachel. Contemporary Jewry 36, no. 3 (2016): 463-465. https://www.jstor.org/stable/26346543.
- ^ Bronitsky, Jonathan. The National Interest 144, no. 1 (2016): 89-96. https://www.jstor.org/stable/26557327.
- ^ Semsettin Isik, Fatih. Insight Turkey 20, no. 1 (2018): 247-249. https://www.jstor.org/stable/26301081.
- ^ Oxford University Press https://global.oup.com/academic/product/the-israeli-palestinian-conflict-9780190625320?q=The%20Israeli-Palestinian%20Conflict:%20What%20Everyone%20Needs%20to%20Know,&cc=us&lang=en