לדלג לתוכן

דריל זאנוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דאריל זאנוק)
דריל זאנוק
Darryl F. Zanuck
לידה 5 בספטמבר 1902
ואהו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בדצמבר 1979 (בגיל 77)
פאלם ספרינגס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ווסטווד וילג' עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Gregory Rogers עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1922 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג וירג'יניה פוקס (19241979) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ריצ'רד ד. זאנוק עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דריל פרנסיס זאנוקאנגלית: Darryl Francis Zanuck;‏ 5 בספטמבר 190222 בדצמבר 1979) היה מפיק קולנוע אמריקאי, מנהל ומייסד אולפני פוקס המאה ה-20, זוכה שלושה פרסי אוסקר (ומועמד לאחד-עשר נוספים) ודמות מרכזית בהוליווד במשך חמישה עשורים בשיא "תור הזהב של האולפנים הגדולים".[1]

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בוואהו, נברסקה, בגיל שש עבר עם אמו ללוס אנג'לס, על מנת לשפר את בריאותו באקלים נוח יותר. ב-1918, בגיל 16 בלבד התגייס לחיל המשלוח האמריקאי ונלחם בצרפת במלחמת העולם הראשונה. לאחר ששב עסק במשרות שונות במקביל לכתיבת תסריטים. ב-1922 מכר את התסריט הראשון שלו לוויליאם ראסל ואת השני לאירווינג תלברג, דבר שפתח לו את השער לעבודה באולפני האחים וורנר, שם כתב בין השאר תסריטים לסרטי רין טין טין הפופולריים. ב-1924 נשא לאשה את השחקנית וירג'יניה פוקס (Virginia Fox; 1902-1982), הוא התגרש ממנה ב-1956. בשנת 1929 עבר למשרת ניהול והיה שותף לייסוד האקדמיה האמריקאית לקולנוע וב-1931 היה לראש מחלקת ההפקה באולפנים. ב-1929 היה הסרט "ד'יזראלי" בהפקתו (יחד עם ג'ק וורנר) מועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר. ב-1932 שב והיה מועמד לפרס על סרטו "רחוב 42".

ב-1933 עזב את האחים וורנר על מנת להקים את "סרטי המאה ה-20" יחד עם ג'וזף שנק (Joseph Schenck) ויליאם גוץ (William Goetz). באותה שנה הפיק את הסרט "בית רוטשילד", שהופץ על ידי יונייטד ארטיסטס, הסרט היה מועמד לאוסקר לסרט הטוב ביותר. שנה לאחר מכן הפיק את הסרט "עלובי החיים" שהיה מועמד אף הוא לפרס אוסקר.

ב-1935 התמזגו אולפני "פוקס" ואולפני "סרטי המאה ה-20" ליצירת אולפני "פוקס המאה ה-20". רשמית היה זאנוק סגן-נשיא, אך נקט גישה מתערבת בכל הקשור בעריכה והפקה ואף בליהוק שחקנים וניהולם. ב-1937 היה מועמד לפרס אוסקר עבור הסרט "In Old Chicago", באותה שנה קיבל את הפרס לזכר אירווינג תלברג מן האקדמיה האמריקאית לקולנוע[2], ב-1938 היה מועמד לפרס ההפקה על "Alexander's Ragtime Band" וב-1940 על "ענבי זעם", באותה שנה הפיק גם את אות זורו בכיכובו של טיירון פאואר. ב-1941 זכה לראשונה באוסקר עבור הסרט "מה יפית עמק נוי". באותה שנה הפיק את הסרט דם וחול עם טיירון פאואר וריטה הייוורת' ו"דרך הטבק" לפי ספרו של ארסקין קולדוול.

במלחמת העולם השנייה גויס במינוי קולונל בחיל הקשר האמריקאי להפקת סרטי תעמולה ולוחמה פסיכולוגית במסגרת המאמץ המלחמתי. ב-1944 היה סרטו "Wilson" מועמד לאוסקר וב-1946 היה מועמד סרטו "חוד התער". ב-1947 זכה באוסקר שנית עם סרטו "הסכם ג'נטלמני". ב-1949 היה מועמד לאוסקר בפעם העשירית עם סרטו "טייסי השחקים". ב-1950 זכה בפעם השלישית והאחרונה באוסקר על הסרט "הכל אודות חוה". ב-1952 הפיק את "ויוה זפאטה!".[3]

ב-1956 התגרש מאשתו, עזב את אולפני פוקס ויצא לאירופה. הוא קידם את הקריירות של שחקניות שונות ששבו את ליבו, בהן הזמרת הצרפתייה ז'ולייט גרקו. ב-1962 שב לארצות הברית לתפקיד מנהל אולפני פוקס, במסגרת ההפקות הבעייתיות של הסרטים עתירי התקציב והכוכבים "היום הארוך ביותר" (שהיה מועמד לאוסקר) ו"קלאופטרה" הדיח את המנהל והמפיק ספירוס סוקרס ומונה לנשיא האולפנים תחתיו. את בנו ריצ'רד זאנוק מינה לראש מחלקת ההפקה. זאנוק פרש ב-1971. היה חבר במסדר הבונים החופשיים ואח בלשכת "Mount Olive" מספר 506 בקליפורניה.

פרסי האקדמיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה תוצאה קטגוריה סרט
1929–1930 מועמד הסרט הטוב ביותר Disraeli
1932–1933 מועמד הסרט הטוב ביותר רחוב 42
1934 מועמד הסרט הטוב ביותר בית רוטשילד
1935 מועמד הסרט הטוב ביותר Les Misérables
1937 מועמד הסרט הטוב ביותר In Old Chicago
1938 מועמד הסרט הטוב ביותר Alexander's Ragtime Band
1940 מועמד הסרט הטוב ביותר ענבי זעם
1941 זכייה הסרט הטוב ביותר מה יפית עמק נוי
1944 מועמד הסרט הטוב ביותר Wilson
1946 מועמד הסרט הטוב ביותר חוד התער
1947 זכייה הסרט הטוב ביותר הסכם ג'נטלמני
1949 מועמד הסרט הטוב ביותר טייס השחקים
1950 זכייה הסרט הטוב ביותר הכל אודות חוה
1956 מועמד הסרט הטוב ביותר המלך ואני ("Darryl F. Zanuck presents" is seen in the opening credits)
1962 מועמד הסרט הטוב ביותר היום הארוך ביותר

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דריל זאנוק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Darryl F. Zanuck, Hollywood Walk of Fame, ‏2019-10-25 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ פרס אירווינג תלברג הראשון
  3. ^ Darryl F. Zanuck, IMDb