דאגלס A-20 האבוק
מראה
A-20G האבוק בשירות חיל האוויר של ארצות הברית | |||||||||||||||
מאפיינים כלליים | |||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סוג | מטוס תקיפה, מפציץ בינוני, מטוס קרב לילי, מטוס סיור | ||||||||||||||
קוד נאט"ו | Box | ||||||||||||||
ארץ ייצור | ארצות הברית | ||||||||||||||
יצרן | דאגלס איירקראפט קומפני | ||||||||||||||
טיסת בכורה | 23 בינואר 1939 | ||||||||||||||
תקופת שירות | 1941–1949 (כ־8 שנים) | ||||||||||||||
צוות | 3 אנשי צוות[1] | ||||||||||||||
יחידות שיוצרו | 7,478 | ||||||||||||||
משתמש ראשי |
חילות האוויר של צבא ארצות הברית חיל האוויר האמריקאי חיל האוויר הסובייטי חיל האוויר המלכותי | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
תרשים | |||||||||||||||
דאגלס A-20 האבוק (באנגלית: A-20 Havoc, "חורבן") היה מטוס תקיפה ומפציץ בינוני בעל שני מנועים שפותח על ידי דאגלס איירקראפט קומפני בשנות ה־30 של המאה ה־20 ושירת במהלך מלחמת העולם השנייה בכוחות האוויר של בעלות הברית; בעיקר בחילות האוויר של צבא ארצות הברית, חיל האוויר הסובייטי, חיל האוויר המלכותי וחיל האוויר הצרפתי. בשירות חילות האוויר של בעלות הברית כונו דגמי המפציצים בוסטון (Boston) ושאר הדגמים נקראו "האבוק", מלבד בחיל האוויר המלכותי האוסטרלי - שם כונו כל הדגמים "בוסטון". בחילות האוויר של ארצות הברית כונו דגמי הקרב הלילי P-70.
דגמים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- A-20A: דגם היצור המשמעותי הראשון שפותח לשירות בארצות הברית לאחר שהדגמים הראשוניים פותחו לצורכי חיל האוויר המלכותי וחיל האוויר הצרפתי. דגם ה-A כלל זוג מנועי R-2600-3 ומספר מצומצם עם מנועי R-2600-11, והוא נכנס לשירות באביב 1941. סך הכל 143 מטוסים מדגם זה יוצרו.
- A-20B: דגם שיוצר בכמות גדולה של 999 מטוסים עבור חילות האוויר של ארצות הברית, אם כי בפועל יוצאו 665 מהם לברית המועצות ורק הנותרים נכנסו לשירות בארצות הברית.
- A-20C: דגם ה-C פותח בניסיון להגיע לדגם יצוא אחיד, בעיקר עבור בריטניה וברית המועצות. קדמת המטוס הייתה מזוגגת, הדגם כלל זוג מנועי RF-2600-23, מיגון לאורך המטוס ויכולת לנשיאת טורפדו במשקל 910 ק"ג. רוב מטוסי דגם זה נשארו לבסוף בשירות ארצות הברית לאור המתקפה על פרל הארבור, סך הכל יוצרו 948 מטוסים מדגם זה.
- A-20G: הדגם הנפוץ ביותר, הוא נכנס לשירות בתחילת 1943 וכלל שיפורים בעיקר לחימוש המטוס. בקדמתו הזגוגיות הוסרו ובמקום הותקנו ארבעה תותחי 20 מ"מ ושני מקלעי בראונינג M2 מק"כ. סך הכל יוצרו 2,850 מטוסים מדגם זה.
- A-20H: דגם דומה ל-G אך בעל זוג מנועים משודרגים R-2600-29 בעלי 1,700 כ"ס. סך הכל 412 מטוסים מדגם זה יוצרו.
- A-20J / Boston IV: דגם שתוכנן להוביל מבנה הפצצה וכלל עמדת מטילן נוספת בקדמת המטוס. סך הכל 450 מטוסים מדגם זה יוצרו, 169 מהם שירתו בחיל האוויר המלכותי תחת השם 'Boston IV'.
- A-20K / Boston V: דגם דומה ל-J אך בעל מנועים משודרגים R-2600-29. דגם זה היה דגם היצור האחרון של המטוס.
מפעילות עיקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוסטרליה - חיל האוויר המלכותי האוסטרלי
- ארצות הברית - חילות האוויר של צבא ארצות הברית
- ברזיל
- ברית המועצות - חיל האוויר הסובייטי וחיל הים הסובייטי (לאחר המלחמה כונה "Box" בקוד נאט"ו)
- דרום אפריקה - חיל האוויר הדרום-אפריקאי
- הולנד
- הממלכה המאוחדת - חיל האוויר המלכותי
- ניקרגואה
- צרפת
- קנדה - חיל האוויר המלכותי הקנדי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אודות המטוס באתר "Aviation History"
- אודות המטוס באתר "Military Factory"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הנתונים מתייחסים לדגם ה-A-20G