גשר צנברי (נהר הירדן)
 | |
| אמות גשר צנברי כפי שצוירו על ידי לואי לורטה (אנ') במשלחת מחקר שפעלה בארץ ישראל ב-1875 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שימוש | גשר |
| כתובת | מוצא נהר הירדן מהכנרת |
| מדינה |
 ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – המאה ה-10 |
| קואורדינטות | 32°42′38″N 35°34′05″E / 32.710556°N 35.568056°E |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   גשר צנברי | |
גשר צנברי (גשר צינברי, גשר אם הקשתות, גשר אום אל קנטיר, גשר צמח) היה גשר שנבנה עוד לפני המאה ה-10 במוצא נהר הירדן מהכנרת. הגשר היה בן 10 קשתות ושירת את העוברים בין מישור החוף לעבר הירדן. בתקופת המאבק בין הצלבנים למוסלמים על ארץ ישראל (תקופת מסעי הצלב) היה הגשר בלב קרבות שהתנהלו בין 2 הצבאות. הגשר נהרס בתחילת המאה ה-19 ושרידו נהרסו בתחילת המאה ה-20.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז ומעולם נעו אנשים בין מישור החוף במערב לעבר הירדן במזרח. באוכלוסייה זו נכללו סוחרים[1], תיירים, צבאות ואחרים. כל האנשים האלו נאלצו לעבור, בדרכם, את נהר הירדן כשחלקם עברו אותו מצפון לכנרת וחלקם מדרומה. הולכי הרגל יכלו לעבור במעברות הירדן שם היו פני הנהר רדודים אבל עגלות וונושאי משאות נאלצו לעשות את דרכם על פני גשרים. במקטע בין המוצא הדרומי של הכנרת לנהריים נבנו, לאורך התקופות השונות, כ-10 גשרים מסוגים שונים. אחד הגשרים המוקדמים שנבנו היה גשר צנברי.
ההיסטוריה של הגשר
[עריכת קוד מקור | עריכה]גשר צנברי, שנקרא על שם העיר שהוקמה בתל בית ירח, הוקם כ-900 מטר מדרום למוצא הירדן מהכנרת ומדרום לנקודת האיחוד של 2 השלוחות של הירדן[2].
אין מידע מתי הוקם הגשר אך יש עדויות שהיה קיים כבר במאה ה-10 וזאת מתוך רשומות של הקיסר הביזנטי יוהאן צימיסקס הראשון (אנ') שכבש את הגשר ב-975 בשלהי המאבק בין האימפריה הביזנטית למוסלמים.
לאחר הקמת ממלכת ירושלים בארץ ישראל, במהלך המאה ה-11, התחוללו באזור דרום ים כנרת קרבות בין הצלבנים, ששלטו בשטח ממערב לירדן, לבין כוחות מוסלמיים שהגיעו ממזרח והתייצבו מול הצלבנים. בין השאר נערכו במקום קרבות בשנים 1133, 1158 ו-1187 כשבכל הקרבות הללו חצו הצבאות את הירדן על הגשר והשתתפו בהם מצביאים כמו בלדווין השלישי, סלאח א-דין ואחרים.
חוקרי ארץ ישראל אחרים הזכירו את הגשר וביניהם אבן פצל-אללה (במאה ה-14), קלקשנדי (במאה ה-15) ותומס פולר (אנ') שתיאר במפות בספרו מ-1650 גשר רב קשתות במוצא הירדן.
חוקרים מעריכים שהגשר שרד עד סוף המאה ה-18 או תחילת המאה ה-19 ואז נהרס[3]. נוסעים במאה ה-19 בארץ ישראל ציינו את קיום הריסותיו בערוץ הנהר:
- ב-1848 עבר במקום החוקר ויליאם פרנסיס לינץ' שתיאר את אמות הגשר שבלטו מערוץ הירדן.
- ב-1869 עבר במקום החוקר ג'ון מקגרגור ובספרו "רוב רוי בנהר הירדן" הגדיר את הגשר כ"הרוס".
- ב-1875 פרסם לואי לורטה (Louis Lortet) ספר על רשמיו ממסע שערך במזרח התיכון ובו נכלל ציור של אמות הגשר שראה בירדן.
- ב-מפת הקרן לחקר ארץ ישראל, שיצאה ב-1880 בעקבות סקר שערכה הקרן לחקר ארץ ישראל (PEF), מצוין הגשר כ"אום אל קנטיר" עם ציון R (הרוס).
בתקופת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה ניסו הטורקים להרכיב גשר עץ על בסיס האומנות של הגשר המקורי אולם הגשר לא היה יציב וננטש.
בסקר שערך החוקר הפיני אאפלי סאריסלו (פי') ב-1927 הוא צילם את שרידי הגשר וזה כנראה הצילום האחרון של הגשר.
ב-1930, במסגרת הקמת תחנת הכוח בנהריים, העמיקו והרחיבו בוני התחנה את ערוץ נהר הירדן וסילקו את שרידי הגשר מערוץ הנהר. השארית היחידה של הגשר קיימת על גדתו המערבית של הירדן. במפות החדשות של מדינת ישראל הגשר לא מופיע יותר.
שרידי הגשר ב-2021
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
האומנה המערבית של גשר צנברי על גדת הירדן הדרומי -
האומנה המערבית של גשר צנברי על גדת הירדן הדרומי
הגשר במפות היסטוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מפה מ-1951. גשר צנברי מצוין כ־Ruined (הרוס) -
גשר צנברי (מופיע כ"גשר אום קנטיר") על נהר הירדן כפי שהוא מופיע במפת הקרן לחקר ארץ ישראל מ-1880. הגשר מצוין כ־R (Ruined, הרוס)
.jpg)
גשר א-סיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]במורד הירדן, מדרום-מזרח לגשר צינברי, נבנה גשר אבן בשם "גִ'סר א-סִד" (جسر السد, גשר הסכר). גם גשר זה נהרס לחלוטין. ב-2005 נערכה באתרו חפירה ארכאולוגית מטעם רשות העתיקות. הממצאים הצביעו על כך שהגשר שימש גם כסכר.[4]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זלמן וינוגרדוב, "גשרי הירדן מדרום לכנרת", בתוך: הכנרת וסביבתה, הוצאת אריאל (135–136), 1999, עמודים 165–176
- יהושע פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ-ישראל, הוצאת מוסד ביאליק, 1984, עמוד 202
- ישעיהו פרס, ארץ-ישראל וסוריה הדרומית: ספר-המסעות, תרפ"א – 1921
- ויליאם פרנסיס לינץ', מסע מחקר אל הירדן וים המלח, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1984
- ג'ון מקגרגור, רוב רוי על הירדן, תרגם עמיהוד ארבל, ההדיר רחבעם זאבי, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1982
- Thomas Fuller, A Pisgah-Sight of Palestine and the confines thereof; with the history of the Old and New Testaments acted thereon, 1650
- Louis Charles Émile Lortet, La Syrie d'aujourd'hui. Voyages dans la Phénicie, le Liban et la Judée 1875-1880, Paris: Librairie Hachette, 1884
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה לייש, גשרי הירדן, הוצאת קיבוץ אפיקים, אוקטובר 1975
- גשרי הירדן מדרום לכנרת, באתר "עמק הירדן"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מסלול זה שימש לסוחרי חיטה מהחורן שהביאו תוצרת לנמל עכו
- ^ בעבר זרם הירדן מהכנרת בשתי שלוחות שהקיפו את בית ירח. עם השנים נסתמה השלוחה המערבית אך השאירה בקרקע שקע שלא איפשר מעבר
- ^ אחת ההערכות על הסיבה לקריסתו היא רעידת אדמה
- ^ דו"ח החפירה פורסם ב-2009 בכתב העת חדשות ארכאולוגיות, גיליון 119