גרוס ברזן (חוות הכשרה)

גרוס ברזן (בגרמנית: Groß Breesen) היה שמה של חוות הכשרה לא ציונית לנוער יהודי גרמני בכפר השלזי גרוס ברזן (כיום בז'ז'נו טשבניצה, Brzezno Trzebnica, פולין), ליד טרבניץ (כיום טשבניצה, Trzebnica , בדרום מזרח פולין). החווה הוקמה על ידי הנציגות הארצית של יהודי גרמניה ב-1936, בתגובה לרדיפת יהדות גרמניה על ידי המשטר הנאצי, והתקיימה עד 1942.

היסטוריה

בגרמניה הנאצית התקשו המוסדות היהודיים יותר ויותר להקנות חינוך והכשרה מקצועית לנוער. כדי לפתור בעיה זו, הקימו המוסדות היהודיים, בעיקר הנציגות הארצית של יהודי גרמניה, מרכזי הכשרה מקצועית לנוער יהודי שביקש להגר מגרמניה, לאו דווקא לארץ ישראל, וזאת כדי לפתור את בעייתו של הנוער היהודי בן לבתים מתבוללים, שהיה מרוחק, הן מהדת והן מהציונות. 

בינואר 1936 הקימה הנציגות מסלול הכשרה ליהודים לא ציונים לשם הכנתם להגירה. כ-125 בני נוער נועדו לקבל במסגרת זו הכשרה בענפי חקלאות, עבודות ייצור ומשק בית, וכן ללמוד שפות זרות. בניגוד להכשרות ציוניות, הושם דגש בהכשרה על לימודי תרבות גרמנית ויהודית. בין המעורבים בהקמת מסלול ההכשרה היו יוליוס זליגזון (גר'), יוליוס ברודניץ (גר'), אוטו הירש, ליאו לוונשטיין, אוטיליה שנוואלד (Ottilie Schoenewald) (גר'), קורט בונדי ומקס ורבורג.

בשנת 1938, כ-5,500 בני נוער יהודיים, מתוך כ-60,000 בני נוער יהודיים שהיו אז בגרמניה, למדו ב-94 מרכזי הכשרה כאלה, רובם בקורסים דו שנתיים. הם למדו מלאכות יד ועבודות משק בית. אחרי ליל הבדולח צנח מספרם בחדות.  התוכניות להגירה משותפת של כל בוגרי חוות ההכשרה בגרוס ברזן אל מעבר לים נכשלו. רובם יצאו מגרמניה באופן עצמאי, כבודדים, לפני ליל הבדולח. יום למחרת ליל הבדולח, ב-10 בנובמבר 1938, הותקפה החווה על ידי אנשי אס אס. הנערים, המדריכים, המחנכים וכמעט כל מנהלי העבודה גורשו למחנה הריכוז בוכנוולד. לאחר שישה שבועות שוחררו כמעט כולם תמורת התחייבות להגר מיד מגרמניה. גרוס ברזן המשיך להתקיים כמתקן הכשרה וקיבל 114 משתתפים לקורס שלישי. 

בשנת 1942 נסגר מרכז ההדרכה על ידי הגסטפו. היהודים שעדיין התגוררו בגרוס ברזן בשנת 1942 הועברו לאושוויץ.

ראו גם

• גוט וינקל (חוות הכשרה)

קישורים חיצוניים

• על חוות ההכשרה בגרוס ברזן, באתר יד ושם