גרגיי צ'יקי
 | |
| דיוקן משנת 1878 על תחריט מאת ז'יגמונד פולאק | |
| לידה |
8 בדצמבר 1842 פנקוט (כיום- פנקוטה, ברומניה) בחבל פרטיום - טרנסילבניה, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
19 בנובמבר 1891 (בגיל 48) בודפשט, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| השקפה דתית |
הכנסייה הרומית-קתולית |
  | |
גרגיי צ'יקי (בהונגרית: Csiky Gergely, 8 בדצמבר 1842 פנקוטה – 19 בנובמבר 1891 בודפשט) היה מחזאי ומתרגם הונגרי, יליד טרנסילבניה. היה חבר נספח של האקדמיה ההונגרית למדעים ומזכיר משנה של האגודה הספרותית אגודת קישפלודי. היה כומר קתולי בהכשרתו. לצידם של מיקלוש יושיקה וקארוי קישפלודי היה אחד המחזאים הבולטים בהונגריה במאה ה-19.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרגיי צ'יקי נולד בכפר פנקוטה, במחוז ארד, אז בהונגריה, חלק מהאימפריה האוסטרית, בימינו חלק מטרנסילבניה ברומניה של היום, כבן של הרופא הראשי של המחוז, יאנוש צ'יקי, ושל אשתו, הלנה לבית ורזאר (Verzár). מצד אמו היו לו שורשים ארמנים. כבר בעת לימודיו בגימנסיה בעיר ארד התבלט בכישרונו ובאהבתו לספרות ולשירה. התעניין במיוחד בספרות ההונגרית ובספרות הקלאסית היוונית והרומית. בגיל שמונה כתב את השיר הראשון שהקדיש לאמו. בנעוריו שלח לעיתונים מפרי יצירותיו תחת שם העט "גיולה מארוש" (גיולה מאזור הנהר מארוש). כן ניסה את כוחו בתרגומים של סיפורים קצרים מאנגלית ומצרפתית. בשנת 1858 בגיל 16, פרסם שירים תחת שמו האמיתי בעיתון "נאפקלט" (הזריחה). 12 משיריו הופיעו בחוברת של תלמידי הכיתה השמינית, "ז'נגה מוטאטוואניוק" (Zsenge Mutatványok - פעלולי איבים).
כהכנה לקריירה של כמורה, נרשם למשך שנתיים בסמינר לכמרים קתוליים בטמשוואר, שפעל תחת חסות הבישופות של צ'נאד. נסע לאחר מכן ללימודי תאולוגיה רומית-קתולית בפשט. שם ישב בראש חוג של חובבי ספרות וכתב לביטאון של פרחי הכמורה על חייהם של הקדוש אתנסיוס הגדול ושל שאנדור צ'אנאדי, בישוף של צ'נאד. בסיום הלימודים בשנת 1864 נקרא לטימישוארה כדי לעבוד כמה חדשים כרשם במשרד הבישוף. כעבור שנה בשנת 1865, הוסמך ככומר ונשלח להשתלמות במכון התאולוגי "אוגוסטינאום" בווינה, בו סיים את התואר דוקטור לתאולוגיה בשנת 1868.
הקריירה הכנסייתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשובו לאזור הולדתו שימש כקפלן ביישוב טורניה, ברומנית - טורנו, כפר המשתייך בימינו לכפר הגדול פצ'קה. לאחר מכן, בשנים 1878-1870, כיהן כפרופסור למשפט קאנוני ולהיסטוריה בסמינר התאולוגי בטמשוואר, שבו למד.
הקריירה הספרותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקביל לעבודתו בהוראה, כתב בעיתון "צ'נאד" של הבישופות, המשיך לפרסם שירים, סיפורים ומחזות, בהתחלה ברוח נאו-רומנטית. אחרי כתיבת כמה רומנים וסיפורים מההיסטוריה של הכנסייה, שזיכו אותו בהכרה מסוימת, כתיבת המחזות הביאה לו את התהילה בארצו. אחרי כמה מחזות שזיכו אותו בפרסים של האקדמיה בשנים 1875–1879 "Jóslat" ("חזון") - פרס "קלטי" Keleti שוויו 100 זהובים, " Janus" ("יאנוס") - עוד פרס "קלטי","Az ellenállhatatlan"' ("אין לעמוד בפניו") שהתאפיין בסממנים האופייניים לכישרונו - כנות, רוח רעננה, עוצמה ריאליסטית וסגנון ייחודי מאוד - זכה בפרס קאראצ'וני, ששוויו היה 400 זהובים, ו- Bizalmatlan "חסר אמון" - פרס קלטי נוסף), בסוף שנת 1878 הרשה לו הבישוף להתיישב בבודפשט. ב־1879 ב-29 בינואר נבחר לחבר באגודה הספרותית על שם קישפאלודי וב-19 בפברואר נבחר למזכיר משנה שלה. ב-22 במאי נבחר גם לחבר בהתכתבות של האקדמיה ההונגרית למדעים. באותה תקופה הקדיש עצמו גם להוראה בבית ספר למשחק והתמנה לדרמטורג של התיאטרון הלאומי בבודפשט.
ב-1879 ביקר למשך חצי שנה בפריז בה התוודע מקרוב לעולם התיאטרון הצרפתי. חזר בתנופה יצירתית מרשימה והעשיר את הספרות ההונגרית במחזות ריאליסטים כמו A Proletárok (הפרולטרים), Buborékok (בועות), Két szerelem (שתי אהבות), A szégyenlős (הביישן), עתליה וכו', בהם ליקט היבטים שונים של החיים המודרניים ותרגם אותם בעוצמה לשפת הבמה. הושפע על ידי מחזאים צרפתים כמו ויקטוריאן סרדו, אמיל אוז'ייה, פרנסואה קופה. קיבל השראה, בין היתר, מלימודיו הקלאסיים. תרגומיו את סופוקלס ופלאוטוס שנשארו למשך זמן ארוך בין תרגומי המופת מן הקלאסיקונים היוונים והרומיים. עם הרומנים הידועים שלו נמנים "ארנולד" ו"משפחת אטלס". בזמנו הפך צ'יקי למחזאי המבוקש ביותר של התיאטרון הלאומי בבודפשט.
הקרע עם הכנסייה הקתולית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבישוף בונאז לא ראה בעיניים טובות את פעילותו החילונית הענפה של צ'יקי ושלח לו איגרת נזיפה. ב-1880 השיב לו הסופר שעוזב את שורות הכנסייה. בנובמבר 1881 המיר את דתו לנוצרית אוונגלית והתחתן עם אמנדה באקודי, בת של הפרופסור לרפואה טיוואדאר באקודי.
אדם פעלתן ומעשן כבד, חלה בלבו אך המחלה לא מנעה ממנו להמשיך בפעילותו ויצירתו עד לרגע האחרון.[1] גרגיי צ'יקי נפטר באופן פתאומי בבודפשט בגיל 49 בלבד, ב-19 בנובמבר 1891 בעת ארוחת ערב. הובא לקבורה ב-21 בנובמבר בבית הקברות קרפשי בבודפשט.
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1875 - פרס על שם קלטי - על מחזה "Jóslat"
- 1877 - פרס "קלטי" על המחזה "Janus"
- 1877 - פרס על שם קאראצ'וני על המחזה "Ellenállhatatlan"
- 1879 - פרס "קלטי" על המחזה "Bizalmatlan"
- 29 בינואר 1879 נבחר באגודת קישפלודי
- 29 בפברואר 1879 - נבחר למזכיר משנה של אגודת קישפלודי
- 22 במאי 1879 - חבר נספח של האקדמיה ההונגרית למדעים
- 10 במרץ 1881 - יקיר העיר ארד
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התיאטרון "צ'יקי גרגריי" בעיר ההונגרית קאפושוואר והתיאטרון ההונגרי הממלכתי בעיר טימישוארה ברומניה (משנת 1990) נושאים את שמו
- בעיר ארד בית הספר התיכון בשפה ההונגרית נקרא על שמו
- 1906 - 15 שנים אחרי מותו הוצבה לוח זיכרון על ביתו בכפר הולדתו, פנקוטה, על ידי האגודה "קלצ'יי" מארד
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Az udvari kalap 1964, (כובע של חצר) קומדיה, הוצג ב"וידסינהאז" ב-1964
- 1879 Proletárok, (פרולטארים) מחזה ריאליסטי, הוצג אחרי 1945 תחת הכותרת Ingyenélők (אוכלי חינם)
- Cifra nyomorúság 1881, (אומללות מוסווית) מחזה חברתי
- Mukányi 1881, (אדון מוקאני) קומדיה. הופק לפי ההצגה - סרט טלוויזיה הונגרי (1982)
- A kaviár 1882, (הקוויאר) בורלסקה
- Stomfay család 1882, (משפחת שטומפאי) מחזה חברתי
- Buborékok 1884, (בועות) בורלסקה. הופק לפיה סרט טלוויזיה הונגרי (1983).
- Spartacus 1886, (ספרטקוס), טרגדיה
- A nagyratermett 1890, (הנועד לגדולות) קומדיה
- A nagymama 1891, (הסבתא) קומדיה. הופק לפיה סרט טלוויזיה הונגרי (1985)
רומנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Az Atlas család 1889, (משפחת אטלס)
- Sisyphus munkája 1892, (עבודתו של סיזיפוס)
סיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1872 - Az életből, (מן החיים)
תרגומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1864 שני מחזות קצרים מאת הקרדינל ניקולס וייזנמן
- טרגדיות מאת סופוקלס
- קומדיות מאת פלאוטוס
- 1877 - עתליה מאת ז'אן רסין
- 1885 - A szégyenlős (הביישן) -The Bashful Man - מאת ויליאם תומאס מונקרי
אחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]Színművei (I-XVIII, Bp., 1882-94), Cs. G. Válogatott művei (Magy. klasszikusok, Bp., 1955)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Debreceni Egyetem, ed.II, 1928,Gáspár Margit Csiky Gergely és a franciak
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái II. (Caban–Exner). Budapest: Hornyánszky. 1893. (יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופפרים הונגרים)
- Magyar katolikus lexikon (לקסיקון קתולי הונגרי)
- Saját gyászjelentése (הודעת אבל עצמית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה קצרה בלקסיקון הביוגרפי ההונגרי ברשת
- אתר על הכפר פנקוטה עם צילום לוח הזיכרון על בית הוריו של צ'יקי (ברומנית)
- ביוגרפיה בלקסיקון הקתולי ההונגרי, 1933, ברשת (בהונגרית)
- צ'יקי גרגיי - מאמר מאת גזה הגדוש, באתר לספרות הונגרית ברשת 1999-2010 (בהונגרית)
- משפחת אטלס - רומן - ברשת (בהונגרית)
- בועות - מחזה - ברשת (בהונגרית)
- פרולטרים -מחזה - ברשת (בהונגרית)
- מחזות - ברשת (בהונגרית)
- יצירות מובחרות ברשת (בהונגרית)
- כתבי גרגיי צ'יקי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
גרגיי צ'יקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
גרגיי צ'יקי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ג. הגדוש