גמר גביע אופ"א 1988
אירוע | גביע אופ"א 1987/1988 | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
בסיכום שני המפגשים 3–2 ללברקוזן בדו-קרב פנדלים | |||||||
המשחק הראשון | |||||||
| |||||||
תאריך | 4 במאי 1988 | ||||||
מיקום | אצטדיון סאריה, ברצלונה, ספרד | ||||||
שיפוט | דושאן קרצ'ניאק (צ'כוסלובקיה) | ||||||
צופים | 31,180 | ||||||
משחק הגומלין | |||||||
| |||||||
לאחר הארכה | |||||||
תאריך | 18 במאי 1988 | ||||||
מיקום | אצטדיון אולריך הברלנד, לברקוזן, גרמניה המערבית | ||||||
שיפוט | יאן קייזר (הולנד) | ||||||
צופים | 21,600 | ||||||
→ 1987 1989 ← | |||||||
גמר גביע אופ"א 1988 היה השלב שנעל את טורניר גביע אופ"א לעונת 1987/1988. הוא שוחק בשני מפגשים במתכונת בית-חוץ, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר היא באייר לברקוזן מגרמניה המערבית, שגברה על אספניול הספרדית בתוצאה 3–2 בדו-קרב פנדלים, לאחר שוויון 3–3 בסיכום שני המפגשים. הייתה זו המהדורה ה-17 של המפעל.
שתי הקבוצות העפילו לגמר האירופי הראשון בתולדותיהן. לברקוזן הייתה הקבוצה החמישית מגרמניה המערבית המעפילה לגמר, אחרי בורוסיה מנשנגלדבך, איינטרכט פרנקפורט, המבורג ופ.צ. קלן. מנשנגלדבך (פעמיים) ופרנקפורט אף המשיכו לזכייה בתואר. מנגד, אספניול הייתה הקבוצה הספרדית השלישית בלבד שמעפילה לגמר המפעל, אחרי ריאל מדריד (פעמיים) ואתלטיק בילבאו. המפגש הקודם בין נציגות ספרד וגרמניה בגמר המפעל התקיים שנתיים קודם לכן, ובו גברה ריאל מדריד על פ.צ. קלן.
שתי הקבוצות העפילו לטורניר עקב מיקומן בליגה בעונה החולפת. לברקוזן סיימה במקום השישי בעונת 1986/1987 בבונדסליגה, והרוויחה את הכרטיס האחרון לגביע אופ"א. אספניול השוויתה את הישג השיא שלה בליגה, כאשר סיימה במקום השלישי בעונת 1986/1987 בלה ליגה.
במשחק הגמר הראשון באצטדיון סאריה בברצלונה הביסה המארחת 3–0 את לברקוזן, כאשר סבסטיאן לוסאדה העלה אותה ליתרון על סף ההפסקה, מיקל סולר הכפיל בדקות הפתיחה של המחצית השנייה, ולוסאדה השלים צמד בדקה ה-56 וקבע את תוצאת המשחק. במשחק הגומלין באצטדיון אולריך הברלנד שבלברקוזן הצליחה לברקוזן לחזור משערים של טיטה בדקה ה-56, פאלקו גץ שבע דקות לאחר מכן, וצ'ה בום-קון שהשלים את הקאמבק בדקה ה-81, 3–0 ללברקוזן. התוצאה נשמרה עד לתום ההארכה, ולברקוזן ניצחה בתום דו-קרב פנדלים בתוצאה 3–2.
הדרך אל הגמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]באייר לברקוזן | סיבוב | אספניול | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | |
אוסטריה וינה | 5 – 1 | 0 - 0 (ח) | 5 - 1 (ב) | סיבוב ראשון | בורוסיה מנשנגלדבך | 5 – 1 | 1 - 0 (ח) | 4 - 1 (ב) |
טולוז | 2 – 1 | 1 - 1 (ח) | 1 - 0 (ב) | סיבוב שני | מילאן | 2 – 0 | 2 - 0 (ח) | 0 - 0 (ב) |
פיינורד | 3 – 2 | 2 - 2 (ח) | 1 - 0 (ב) | שמינית הגמר | אינטר מילאנו | 2 – 1 | 1 - 1 (ח) | 1 - 0 (ב) |
ברצלונה | 1 – 0 | 0 - 0 (ב) | 1 - 0 (ח) | רבע הגמר | מ.פ.ק. ויטקוביצה | 2 – 0 | 2 - 0 (ב) | 0 - 0 (ח) |
ורדר ברמן | 1 – 0 | 1 - 0 (ב) | 0 - 0 (ח) | חצי הגמר | קלאב ברוז' | 3 – 2 | 0 - 2 (ח) | 3 - 0ה (ב) |
באייר לברקוזן
[עריכת קוד מקור | עריכה]לברקוזן החלה את דרכה בסיבוב הראשון מול אוסטריה וינה האוסטרית. המשחק הראשון בחוץ הסתיים ללא שערים. בגומלין הביתי עלתה לברקוזן ליתרון בדקה ה-24 משער של וולפגנג רולף, אך שבע דקות לאחר מכן ספגה מרגליו של פטר ובורה. לאחר שלוש מחציות מאוזנות, שברה לברקוזן את השוויון במחצית השנייה בתצוגה התקפית מרשימה. כריסטיאן שרייר החזיר את היתרון למארחת עם פתיחת המחצית, תומאס הורסטר כבש בדקה ה-57 ושלוש דקות לאחר מכן השלים רולף צמד אישי. בדקה ה-74 קבע צ'ה בום-קון את תוצאת המשחק, 5–1 ללברקוזן.
בסיבוב השני פגשה לברקוזן את טולוז הצרפתית. במשחק הראשון בחוץ כבש שרייר את שער היתרון ללברקוזן לאחר 34 דקות, אך אלברטו טרנטיני איזן בפנדל בדקה ה-69 וקבע את תוצאת הסיום. במשחק הגומלין הביתי השיגה לברקוזן את שער הניצחון בדקה השמונים, 1–0 מרגליו של שרייר. 2–1 ללברקוזן בסיכום שני המפגשים.
בשמינית הגמר פגשה לברקוזן את פיינורד ההולנדית. פעם נוספת החלה לברקוזן את הדו-קרב במשחק חוץ, ושוב לא הושגה בו הכרעה. אנדז'יי בונצול כבש ראשון לזכות לברקוזן בדקה ה-19, רלף פלקנמאייר הכפיל בדקה ה-32, אך פיינורד הצליחה לחזור עוד לפני ההפסקה. מריו בין צימק בדקה ה-36, ואנדרה הואקסטרה קבע את תוצאת הסיום על סף ההפסקה, שוויון 2–2. כמו בשני הסיבובים הקודמים, השיגה לברקוזן ניצחון ביתי, וגברה על פיינורד 1–0 משער של גץ כבר לאחר שלושים דקות.
רבע הגמר הפגיש את לברקוזן עם ברצלונה, יריבתה העירונית של אספניול אותה תפגוש בשלב הגמר. את המשחק הראשון אירחה הפעם לברקוזן, והיא העתיקה אותו לאצטדיון מונגרסדורפר שבקלן. לעיני יציעים מלאים, נפרדו הקבוצות בשוויון 0–0. הגומלין בקאמפ נואו הוכרע משער בודד של טיטה, שהעניק ללברקוזן ניצחון חוץ יוקרתי, 1–0 בברצלונה, וכרטיס לחצי הגמר.
בחצי הגמר, במפגש כל-גרמני, פגשה לברקוזן את ורדר ברמן על מקום בגמר הטורניר. במשחק הראשון בלברקוזן קבע אלויס ריינהארט את תוצאת המשחק, 1–0 למארחת, לאחר שישים דקות. הגומלין בחוץ הסתיים ללא שערים, ולברקוזן העפילה לגמר האירופי הראשון בתולדותיה.
אספניול
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר עונה מרשימה בליגה הספרדית, החלה אספניול את דרכה בגביע אופ"א בסיבוב הראשון מול בורוסיה מנשנגלדבך, מחזיקת גביע אופ"א הגרמנית הראשונה. המשחק הראשון בחוץ הוכרע משער של מיצ'ל פינדה בדקה ה-34. בגומלין הביתי עלתה אספניול ליתרון בדקה השלושים משער של ארנסטו ואלוורדה. איניאקי פרס הכפיל על סף המחצית, ז'ואן גולובארט כבש ארבע דקות לתוך המחצית השנייה, ופינדה כבר העלה את קבוצתו ליתרון 4–0 לאחר 54 דקות. חמש דקות לאחר מכן צימק אובה ראן ובסיום 4–1 לאספניול, שמנצחת 5–1 בסיכום שני המפגשים.
בסיבוב השני המתינה לאספניול יריבה חזקה בדמותה של מילאן האיטלקית. המשחק הראשון נערך באצטדיון ויה דל מארה שבלצ'ה, בעקבות השעייתה של מילאן מאצטדיונה הביתי. חאבייר זובייאגה העלה את הספרדים ליתרון חוץ בדקה הארבעים, פיצ'י אלונסו הכפיל ארבע דקות לתוך המחצית השנייה, ואספניול סיימה את משחק החוץ בניצחון מרשים, 2–0 על מילאן. שוויון 0–0 בגומלין הביתי העלה את אספניול על חשבון האיטלקים לשמינית הגמר.
לאחר שגברה על מילאן, פגשה אספניול את אינטר מילאנו, יריבתה העירונית של מילאן, והפעם התארחה אספניול בסן סירו במשחק הראשון. בדקה ה-31 עלתה אינטר ליתרון משער של אלדו סרנה, אך שמונה דקות בלבד לסיום המשחק איזן ג'ון לאורידסן את התוצאה, 1–1 בסיום. בגומלין הביתי כבש דייגו אורחואלה את שער הניצחון לאחר 23 דקות, ובסיום 1–0 לאספניול, שמעפילה לרבע הגמר.
בסיבוב זה פגשה אינטר את נציגת צ'כוסלובקיה, מ.פ.ק. ויטקוביצה. המשחק הראשון הסתיים בניצחון משכנע של אספניול, 2–0 בבית, משערים של לאורידסן (31) ופינדה (69). בגומלין נפרדו הקבוצות ללא שערים, ואספניול המשיכה עם 2–0 בסיכום.
בחצי הגמר המתינה לאספניול קלאב ברוז' הבלגית. המשחק הראשון נערך באולימפיאסטדיון בברוז', ושלוש דקות להפסקה עלתה המארחת ליתרון משער של יאן קולמנס. כרבע שעה לסיום עלתה ברוז' ליתרון 2–0, משער עצמי של ז'וזפ מריה גז'ארט. התוצאה נשמרה עד לסיום, ואספניול הגיעה למשחק הגומלין הביתי על סף הדחה. כבר בדקה העשירית קבע אורחואלה 1–0 לאספניול, ובדקה ה-63 כבש סבסטיאן לוסאדה את שער השוויון בסיכום המפגשים, 2–0 לאספניול. התוצאה נשמרה עד לסיום והמשחק הלך להארכה. בדקה ה-119, דקה בלבד לפני שהמשחק הולך להכרעה בדו-קרב פנדלים, כבש פיצ'י אלונסו את השער שקבע 3–0 לאספניול. השער הדרמטי קבע 3–2 בסיכום המפגשים, ולאחר המהפך הצליחה אספניול להשיג את הכרטיס לגמר האירופי הראשון בתולדותיה.
סיכום המשחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשחק הראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אצטדיון סאריה שבברצלונה אירח את משחק הגמר הראשון. לברקוזן האורחת, תחת המאמן אריך ריבק, הגיעה למשחק ללא הפסד במפעל האירופי וללא ספיגה במפעל מאז המשחק הראשון של שמינית הגמר, ותוך שהם מדיחים את אלופת הבונדסליגה שבדרך, ורדר ברמן. עם זאת, היא הופיעה בהרכב חסר למשחק, ללא כריסטיאן שרייר ותומאס הורסטר הפצועים ואריך סקלר המושעה, והקבוצה רשמה עונה פחות מוצלחת בבונדסליגה אותה סיימה במקום השמיני בלבד. ריבק עלה במערך של 4-4-2, עם הקפטן וולפגנג רולף כבלם האחורי, טיטה ואנדז'יי בונצול במרכז השדה, ובחוד הרברט ואס וקלאוס טאובר.
המארחת, תחת המאמן חבייר קלמנטה, רשמה עונה אירופית מוצלחת שכללה הדחה של שתי הקבוצות הגדולות ממילאנו, ומהפך מרשים בגומלין חצי הגמר, בו חזרה מהפסד 2–0 במשחק הראשון. עם זאת, הקבוצה התקשתה בליגה הספרדית ואחרי עונת שיא במקום השלישי, סיימה את העונה במקום ה-15 בלבד, מרחק שתי נקודות מהשתתפות במשחקי המבחן כנגד הירידה. למשחק הגמר הראשון הציג קלמנטה מערך התקפי של 3-4-3, עם שלישיית התקפה חזקה שכללה את פיצ'י אלונסו, ארנסטו ואלוורדה וסבסטיאן לוסאדה.
ההזדמנות הראשונה במשחק הייתה שייכת לאספניול, שהתקרבה ליתרון לאחר כדור עומק מבריק של אלונסו ללוסאדה, שהשאיר אותו מול רודיגר פולבורן. לוסאדה גלגל בנגיעה לפינה הרחוקה, אך פולבורן הגיב מהר והציל עם הרגל. מן העבר השני, לברקוזן הצליחה לשלוט בכדור בחלקים נרחבים של החצי הראשון, אך התקשתה לפרוץ את ההגנה המקומית. בהזדמנות הראשונה שלה מצא בונצול את ואס בכדור עומק, אך הבעיטה של ואס נקלטה בקלות על ידי תומאס נקונו. בדקה ה-18 איבדה לברקוזן את צ'ה בום-קון, שנפצע והוחלף על ידי פאלקו גץ.
אספניול מצאה ראשונה את הרשת, אך השער שלה נפסל בטענת נבדל, לאחר הגבהה של ואלוורדה מאגף ימין אותה המשיך אלונסו בנגיחה פנימה, אך כאמור עשה זאת מעמדת נבדל. דקה אחת לתום המחצית, עלתה אספניול ליתרון, אף הוא משער נגיחה. הגבהה של מיקל סולר מאגף שמאל מצאה את ראשו של לוסאדה, שהמשיך בנגיחה למשקוף ופנימה, 1–0 לאספניול בדקה ה-44, יתרון שנשמר עד להפסקה.
המחצית השנייה נפתחה היטב מצד המארחת, שהכפילה את יתרונה שלוש דקות בלבד מפתיחתה. חילופי מסירות נאים באגף ימין של התקפת אספניול הביאה להגבהה לתוך הרחבה. לוסאדה לא הצליח לנגוח, הכדור הורחק לרגליו של ואלוורדה שלא הצליח להשתלט, הכדור התגלגל עד לסולר שמכעשרה מטרים בעט בנגיעה, ברגל ימין, כדור שטוח לפינה שהכניע את פולבורן, 2–0 לאספניול בדקה ה-48. שמונה דקות חלפו ואספניול כבשה שער נוסף. ואלוורדה חטף את הכדור מפלוריאן הינטרברגר על סף הרחבה באגף ימין, שלח כדור בחצי גובה לפינת תיבת החמש, ולוסאדה המשיך בנגיחה תוך כדי נפילה לפינה הקרובה, 3–0 לאספניול בדקה ה-56.
אספניול כמעט והצליחה להגדיל את התוצאה, לאחר שאיניאקי פרס שלח כדור גבוה לתוך הרחבה, המחליף ז'ואן גולובארט נגח מסף הרחבה כדור קשתי שהכניע את פולבורן אך נעצר במשקוף.
התוצאה נשמרה עד לסיום. אספניול מביסה 3–0 את לברקוזן, ומשיגה מקדמה משמעותית לקראת הגומלין.
4 במאי 1988 | אספניול | 3 - 0 | באייר לברקוזן | אצטדיון סאריה, ברצלונה, ספרד צופים: 31,180 שיפוט: דושאן קרצ'ניאק |
סבסטיאן לוסאדה 56', 44' מיקל סולר 48' |
(סיקור) |
הרכבי הקבוצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
משחק הגומלין
[עריכת קוד מקור | עריכה]במפגש באצטדיון אולריך הברלנד, שבועיים לאחר המשחק הראשון, הייתה צריכה המארחת לחזור מפיגור שלושה שערים. לקראת המפגש החליט המאמן ריבק לשנות הן את המערך והן את ההרכב הפותח לקראת המפגש. הוא בחר לפתוח במערך 4-3-3, כאשר הוא מוותר על קשר לטובת שחקן נוסף בקו ההתקפה. ריבק ערך ארבעה שינויים בהרכב הפותח, כאשר סקלר שחזר מפציעה וקנוט ריינהארט שעלה כמחליף במשחק הראשון, פתחו על חשבונם של דה קייזר והינטרברגר. שרייר שחזר מפציעה פתח בקישור לצדם של בונצול ופלקנמאייר, ובהתקפה פתח גץ, שעלה כמחליף במשחק הראשון, לצדם של טיטה וצ'ה בום-קון. צמד החלוצים מהמשחק הראשון, ואס וטאובר, ירדו לספסל.
גם קלמנטה, מאמנה של אספניול, בחר להתאים את המערך ועלה בהרכב מבוקר יותר, במערך 4-4-2. אורקיאגה הוסט לקו ההגנה, ובמקומו של ואלוורדה החלוץ פתח גולובארט הקשר, מה שהיה השינוי היחיד מהמשחק הראשון מבחינת 11 הפותחים.
המחצית הראשונה שירתה את הספרדים, שהתמקדו בעיקר בהורדת קצב המשחק, אל מול הלחץ של הגרמנים שלא נשא פרי. בסיומה של המחצית, שוויון 0–0 ששמר את יתרון שלושת השערים של אספניול מהמשחק הראשון.
עם פתיחת המחצית השנייה ערכה לברקוזן חילוף התקפי. הרברט ואס החלוץ החליף את שרייר הקשר, ולברקוזן החלה ללחוץ עם מספר רב של שחקנים בחלק הקדמי. 11 דקות לתוך המחצית השנייה, הצליחו הגרמנים לעלות על לוח התוצאות. כדור רוחב מאגף ימין לתיבת החמש מצא שני שחקני הגנה של אספניול שכשלו להרחיק אותו. הכדור התגלגל מרגלו של מיגל אנחל הישר לטיטה שגלש מאחוריו והצליח לגעת בכדור, נקונו הדף לרשתו שלו, והברזילאי חגג את שער היתרון של לברקוזן בדקה ה-56.
ארבע דקות לאחר מכן ערכה לברקוזן חילוף התקפי נוסף. טיטה, כובש השער, הוחלף בטאובר. בדקה ה-63, שלוש דקות בלבד לאחר מכן התברר החילוף כמוצלח, כאשר טאובר פרץ באגף השמאלי והגביה כדור מדויק לראשו של פאלקו גץ, שתוך כדי זינוק נגח לרשת הגבוהה של נקונו, 2–0 ללברקוזן.
בדקה ה-81 הצליחה לברקוזן להשלים את הקאמבק והשיגה את השער השלישי. כדור נייח של בונצול הוגבה מאגף ימין למרכז הרחבה, צ'ה בום-קון התרומם מעל השומר שלו ונגח היטב לפינה של נקונו, כדי לקבוע 3–0. המשחק המשיך להארכה נטולת אירועים משמעותיים, והקבוצות הלכו להכרעה בדו-קרב פנדלים.
הדו-קרב נפתח עם שער של אלונסו והחמצה של פלקנמאייר, שנעצר אצל נקונו, ואספניול נטלה את היתרון. חוב ורולף כבשו בבעיטה השנייה, 2–1 לאספניול. מכאן, החלה מסכת החמצות מצד הספרדים. אורקיאגה הכניע את פולבורן ונעצר במשקוף, ואס ניצל זאת כדי לאזן לשוויון 2–2. הבא בתור לבעוט היה המחליף מנואל סוניגה, שבעט למרכז השער ופולובורן הציל, מן העבר השני טאובר דייק והעלה את לברקוזן ליתרון 3–2. סבסטיאן לוסאדה, הבועט החמישי של אספניול, בעט את הפנדל גבוה מעל השער, ולברקוזן חגגה את הזכייה בגביע האירופי הראשון בתולדות המועדון.
18 במאי 1988 | באייר לברקוזן | 3 - 0ה | אספניול | אצטדיון אולריך הברלנד, לברקוזן, גרמניה המערבית צופים: 21,600 שיפוט: יאן קייזר |
טיטה 56' פאלקו גץ 63' צ'ה בום-קון 81' |
(סיקור) | |||
תוצאת פנדלים | ||||
רלף פלקנמאייר וולפגנג רולף הרברט ואס קלאוס טאובר |
3 - 2 | פיצ'י אלונסו חוב סנטיאגו אורקיאגה מנואל סוניגה סבסטיאן לוסאדה |
הרכבי הקבוצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיקור המשחק הראשון באתר אופ"א (באנגלית)
- סיקור המשחק השני באתר אופ"א (באנגלית)
משחקי גמר גביע אופ"א והליגה האירופית | |||||
---|---|---|---|---|---|
גביע אופ"א |
| ||||
הליגה האירופית | 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023 • 2024 |