לדלג לתוכן

גלקסיית אנדרומדה I

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלקסיית אנדרומדה I
גלקסיית אנדרומדה I בצילום של טלסקופ החלל האבל
גלקסיית אנדרומדה I בצילום של טלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים אנדרומדה
מגלה סידני ון דר ברג
תאריך גילוי 1972
סוג אליפסואידית ננסית
בהירות נראית 12.7+[1]
סיווג מורפולוגי dSph[1]
עלייה ישרה 00ʰ 42ᵐ 41.9ˢ
נטייה ‏28″ ‏02′ ‏38°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 11.7-
מרחק[2] 2,430,000 שנות אור
745,033.11 פארסק
קוטר 2,810[1] שנות אור
מסה ‎8.7×107‎‏[3] M
הסחה לאדום 375.8-[1] ק"מ/שנייה

גלקסיית אנדרומדה I, היא גלקסיה אליפסואידית ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים אנדרומדה במרחק של כ-2.4 מיליון שנות אור ממערכת השמש והיא גלקסיית לוויין של גלקסיית אנדרומדה (M31).

לגלקסיה בהירות נראית מדרגה 12.7 והיא התגלתה בשנת 1972, יחד עם גלקסיית אנדרומדה II וגלקסיית אנדרומדה III על ידי סידני ון דר ברג, שחיפש גלקסיות לווייניות של גלקסיית אנדרומדה בתמונות שצולמו על ידי טלסקופ שמידט במצפה הכוכבים פאלומר בשנים 1970‏-1971.[4]

הגלקסיה נמצאת כ-3.2 מעלות מדרום למרכז גלקסיית אנדרומדה וכ-2.8 מעלות ממערב לכוכב μ (מו) באנדרומדה.
גודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא כ-4 דקות קשת שממרחקה שקול לקוטר של כ-2,800 שנות אור. מסתה מוערכת בכ-‎8.7×107מסות שמש, כרבע אלפית ממסת שביל החלב, אך מסת הכוכבים הנראים שבה היא רק כ-‎3.9×106‎ מסות שמש,[5] ונראה שהיא מורכבת ברובה מחומר אפל שטיבו אינו ידוע. עוצמת ההארה הכוללת שלה היא פי 4.5 מיליון מעוצמת ההארה של השמש והמתכתיות של כוכבי הגלקסיה היא כ-3.5% בלבד מהמתכתיות של השמש,[3] כך שכוכבי הגלקסיה הם זקנים יחסית לכוכבים של שביל החלב או של גלקסיית אנדרומדה. הגלקסיה מקיפה את מרכזה של גלקסיית אנדרומדה במרחק שנע בין 190,000 שנות אור ובין 240,000 שנות אור בזמן הקפה של 1.6 מיליארד שנים.[6] בשנת 2000 התגלה צביר כדורי יחיד שמקיף את הגלקסיה. לצביר בהירות מדרגה 21, שממרחקו שקול לעוצמת הארה של בערך פי 2,000 מעוצמת ההארה של השמש, ורדיוס זוויתי של כ-3 שניות קשת שממרחקו שקול לרדיוס של כ-35 שנות אור.[7]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלקסיית אנדרומדה I בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 SIMBAD: Andromeda I
  2. ^ A. W. McConnachie: The Observed Properties of Dwarf Galaxies in and around the Local Group, The Astronomical Journal, Vol. 144, Iss. 1, article id. 4, p. 9 (2012)
  3. ^ 1 2 J. S. Kalirai, R. L. Beaton, M. C. Geha, K. M. Gilbert, P. Guhathakurta, E. N. Kirby, S. R. Majewski, J. C. Ostheimer, R. J. Patterson & J. Wolf: The SPLASH Survey: Internal Kinematics, Chemical Abundances, and Masses of the Andromeda I, II, III, VII, X, and XIV Dwarf Spheroidal Galaxies, The Astrophysical Journal, Vol. 711, Iss. 2, p. 685 (2010)
  4. ^ S. van den Bergh: Search for Faint Companions to M31, Astrophysical Journal, vol. 171, p. L31 (1972)
  5. ^ A. W. McConnachie: The Observed Properties of Dwarf Galaxies in and around the Local Group, The Astronomical Journal, Vol. 144, Iss. 1, article id. 4, p. 23 (2012)
  6. ^ L. L. Watkins, N. W. Evans & G. van de Ven: A census of orbital properties of the M31 satellites, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 430, Iss. 2, p. 9 (2013)
  7. ^ N. Caldwell, J. Strader, D. J. Sand, A. C. Seth & B. Willman: The faint globular cluster in the dwarf galaxy Andromeda I, Publications of the Astronomical Society of Australia, Vol. 34, id. e039, p. 2 (2017)