לדלג לתוכן

גלישת גלים באולימפיאדת פריז (2024)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גלישת גלים התקיימה כענף אולימפי באולימפיאדת פריז (2024) בפעם השנייה בתולדות המשחקים האולימפיים. התחרויות התקיימו בסמוך לטהיטי, אי המהווה חלק מפולינזיה הצרפתית ומרוחק 17,705 ק"מ מפריז[1]. בתחרויות לקחו חלק 48 ספורטאים: 24 גברים ו-24 נשים.

אתר התחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הגלישה מתקיימות בתהופו, טהיטי, חלק מפולינזיה הצרפתית שנמצא בדרום האוקיינוס השקט. ההחלטה לקיים את התחרויות באזור זה התקבלה בשל הגלים המאסיביים באזור, המתאימים לתחרות גלישה. טהיטי נמצאת במרחק של 15,705 ק"מ מפריז - שיא חדש למרחק הפיזי הגדול בין העיר המארחת ובין אתר התחרויות. השיא הקודם היה שייך לאולימפיאדת מלבורן בשנת 1956 בה התקיימו תחרויות הרכיבה על סוסים בסטוקהולם, שוודיה[2].

המשתתפים בתחרויות הגלישה יהיו היחידים שלא ישהו בכפר האולימפי ובמקום זאת ישוכנו על גבי אונייה שעגנה מול טהיטי ככפר האולימפי הצף הראשון. לראשונה בתולדות התחרויות צופים יוכלו להיות נוכחים באתר התחרות.

דירוג מקדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לדירוג לקראת גלישת גלים באולימפיאדת טוקיו נקבעה מגבלה של 2 ספורטאים מכל מגדר לכל מדינה. עם זאת מספר המתחרים הכולל הוגדל ב-4 לכל מגדר, ובמקרים מסוימים למדינות התאפשר לשלוח 3 נציגים מכל מגדר[3]. סך הכל השתתפו בתחרויות 48 ספורטאים מ-21 מדינות שונות, ביניהן ישראל[4].

לוח הזמנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוח זמנים[5]
אירוע↓ / תאריך → 27 ביולי 28 ביולי 29 ביולי 30–31 ביולי 1 באוגוסט 2 באוגוסט 3-4 באוגוסט 5 באוגוסט
גברים סיבוב ראשון סיבוב שני סיבוב שלישי נדחה ¼ גמר נדחה ½ גמר גמר
נשים סיבוב ראשון סיבוב שני סיבוב שלישי ¼ גמר ½ גמר גמר

התחרויות החלו ב-27 ביולי והיו אמורות להימשך חמישה ימים רצופים. סערה וגלי ענק גרמו לביטול המקצה השלישי של הנשים. בהמשך נדחו המקצים עוד 3 פעמים[6][7].

טבלת המדליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טבלת המדליות בגלישת גלים[8] לפי שיטת "זהב תחילה"
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
סך הכל 4 מדינות2226
1צרפתצרפת צרפת (המארחת)1012
2ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית1001
3ברזילברזיל ברזיל0112
4אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה0101


תחרות
גברים קאולי ואאסט
צרפתצרפת צרפת
ג'ק רובינסון
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
גבריאל מדינה
ברזילברזיל ברזיל
נשים קרולין מארקס
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
טטיאנה ווסטון-ווב
ברזילברזיל ברזיל
יוהנה דפאי
צרפתצרפת צרפת

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]