לדלג לתוכן

גלינה פנצ'נקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלינה פנצ'נקו
לידה 1922 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בדצמבר 2010 (בגיל 88 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסידת אומות העולם
פרסים והוקרה חסידת אומות העולם (10 בדצמבר 2001) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם גלינה פנצ'נקו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גלינה פנצ'נקו (Galina Panchenko‏; 1922 – 29 בדצמבר 2010) הייתה אוקראינית שפעלה עם משפחתה להצלת יהודים בשואה, הוכרה כחסידת אומות העולם וקשרה גורלה עם מדינת ישראל.

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלינה חיה עם הוריה מיכאיל ומרינה פנצ'נקו ושתי אחיותיה בכפר קריבאיה רוּדה שבמחוז פולטבה, אוקראינה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גויס האב מיכאיל לצבא האדום ומאוחר יותר נפל בקרב. גלינה בת ה-19, אימה ואחיותיה פולינה בת ה–13 ויקטרינה בת ה–11 נשארו לבדן.[1]

משפחתה של גלינה הייתה מיודדת בכפר עם משפחת קצ'אן. משפחה זו כללה חמש נפשות, האב האוקראיני אלכסיי, האם היהודיה פיאודוסיה ושלושת ילדיהם פאבל בן השבע, נינה בת השנה וחצי ותינוקת.[2]

עם פרוץ המלחמה, לאחר שאמם ואחותם התינוקת נורו בידי הנאצים, נינה ופאבל הופקדו על ידי אביהם אלכסיי אצל משפחתה של גלינה. לאחר מכן הצטרף אלכסיי לפרטיזנים ומשפחת פנצ'נקו לא שמעה ממנו עד סוף המלחמה.[3] למרות כל הסיכונים גלינה ומשפחתה הסתירו את פאבל ונינה. בעקבות הלשנת השכנים לגסטפו על כך שמשפחת פנצ'נקו מסתירה יהודים בביתם, הגיעו מספר פעמים לבדוק את התלונות אך הילדים הוסתרו היטב ולא נמצאו.[2]

גלינה ומשפחתה שיכנו את פאבל ונינה בחדר נסתר וסיפקו להם מזון. בשני המקרים בהם נערך חיפוש אחר יהודים, גלינה, אמה ואחיותיה דאגו להעביר את פאבל ונינה למרתף הבית. משפחת פנצ'נקו הסתירה את פאבל ונינה עד השחרור.[4]

לאחר המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נינה ופאבל ניצלו וזכו להתאחד עם אביהם. הם שבו להתגורר בכפר קריבאיה רוּדה.

יקטרינה, אחותה של גלינה, עלתה לארץ ב-1995 בעקבות בתה שהתחתנה עם יהודי. בשנת 2004 גלינה עלתה לישראל והצטרפה לאחותה בירוחם. בשנת 2010 גלינה נסעה לאוקראינה על מנת לבקר את משפחתה. במהלך ביקורה נפטרה והיא בת 88. היא נקברה בבית העלמין נובו איגרנסקי באזור איגרן שבאוקראינה.[3]

הכרה והנצחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 בינואר 2002 הוכרה ילנה על ידי יד ושם כחסידת אומות העולם, בטקס שנערך לכבודה נחקק שמה בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם.

שמה של גלינה פנצ'נקו בקיר הכבוד לחסידי אומות העולם, יד ושם ירושלים

במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורה של גלינה. קברה אותר בבית העלמין נובו איגרנסקי באזור איגרן שבאוקראינה.[5]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • תיק חסידת אומות העולם גלינה פנצ'נקו מס' 9559, ארכיון יד ושם.
  • פינצ'בסקי גרשון, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יד ושם, 2023-עמוד 192

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גרשון פינצ'בסקי, חסד אחרון: סיפורם של חסדי אומות העולם בישראל, ירושלים, יד ושם: יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, 2023, עמ' 192
  2. ^ 1 2 יד ושם רשת הזיכרון לשואה ולגבורה, גלינה פַּנְצֶ'נְקוֹ | Galina Panchenko, באתר יד ושם, ‏2024
  3. ^ 1 2 Jewish Confederation of Ukraine, Righteous Among the Nations. Ukraine, Ukraine: Our Format, 2021, עמ' 271
  4. ^ vchan/ יקטרינה פנצ’נקו-מוב’צאן ז”ל גלינה פנצ’נקו, באתר עצו"מ - עבודות צדקה ומשפט, ‏2024
  5. ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021