לדלג לתוכן

גלילה רון־פדר-עמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף גלילה רון פדר-עמית)
גלילה רון־פדר–עמית
לידה 12 באוקטובר 1949 (בת 75)
י"ט בתשרי ה'תש"י
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר הריאלי העברי בחיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג משולם עמית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גלילה רון־פדר–עמית (נולדה בי"ט בתשרי ה'תש"י, 12 באוקטובר 1949[1]) היא סופרת ישראלית. פרסמה כ-400 ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער, וכמה מהם למבוגרים. יקירת ירושלים לשנת 2022.

סדרה של ספרי גלילה רון־פדר–עמית (מנהרת הזמן) מסודרים על מדף בחנות ספרים.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלילה רון־פדר–עמית נולדה בשם גלילה רון בשנת 1949 בחיפה, וגדלה בשכונת אחוזה[2]. אביה, משה, היה מנהל בנק, ואמה, מזל (גליקה), הייתה מורה. גלילה בת זקונים, ולה שתי אחיות גדולות. החלה לכתוב מגיל תשע. למדה בבית הספר הריאלי והייתה חניכה בשבט כרמל של תנועת הצופים.

את שירותה הצבאי עשתה בנח"ל.

היא בוגרת האוניברסיטה העברית בספרות עברית ובמקרא, והפכה לסופרת ילדים ומבוגרים[2][3].

בילדותה ובנערותה, כפי שהעידה על עצמה, כתבה כ-700 מחברות, שלא יצאו לאור. בנערותה, כשנחשפה לסיפורם של ז'בוטינסקי ומחתרות האצ"ל והלח"י, כתבה במשך ארבע שנים ספור אהבה על נערה המאוהבת באיש אצ"ל. בתום כתיבת הספר, וכדי לפרסמו, יצרה קשר עם מנחם בגין, ששימש שר בממשלת ישראל באותם ימים[4]. הספר אמנם לא יצא לאור, אך ההיכרות האישית וארוכת השנים עם בגין הובילה אותה לכתיבת רומן היסטורי עליו[5]. בנוסף, עיסוקה במחתרות הפורשות, אצ"ל ולח"י, הביא לקרבה רבה בינה לבין מנחם בגין, שעודד אותה בכתיבתה עד יומו האחרון[2].

כתיבה לילדים ולנוער

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1972 התפרסם ספרה הראשון "ילדי השכונה במחתרת"[6].

הסדרה שהקנתה לה את מקומה כאחת היוצרות הפופולריות היא סדרת "ילדים אלמונים", שיצאה במהלך שנות השבעים, בין השנים 1972–1977, בהוצאת הספרים "מלוא"[7].

"אל עצמי"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 פורסם בהמשכים בשבועון "הארץ שלנו" הסיפור "אל עצמי". גיבור הסיפור הוא ציון כהן מבית שאן, ילד מבית הרוס שאביו עבריין ואמו מכורה לסמים, הנשלח למשפחה אומנת בחיפה. בראיונות שנתנה גלילה לד"ר שי רודין, חוקר ספריה ומחבר המונוגרפיה "אל עצמה: עיונים ביצירתה של גלילה רון־פדר–עמית", היא מגלה שציון כהן, גיבור הספר, נולד בגלל היחס המתנשא של החברה האשכנזית-בורגנית, חברה שממנה היא עצמה באה. באמצעות ציון היא הצביעה על הליקויים והצביעות של הקבוצה האליטיסטית הזו. ציון היה מבחינתה מעין חלום, חלום על ילד מרקע קשה, שלמרות כל המכשולים מגיע לפסגתו של מגדל השן של הבורגנות האשכנזית ובסופו של דבר נהיה טייס[8].

בנוסף, חשפה גלילה רון־פדר–עמית את מקורות ההשפעה שלה: "טום סוייר" של מארק טוויין, וספרו של ויליאם פוקנר, "הבלתי מנוצחים", שבו סבתא תוקפנית שנוהגת בעגלה רתומה לסוסים צועקת על כולם. ממנו שאבה את ההשראה לסבתא הנחושה לקדם את נכדה. יעקב אשמן עורך "הארץ שלנו", שליווה את הכתיבה, העיר הערות ונתן עצות. הספר, שזכה להצלחה רבה והיה מעין רוח גבית לילדים שבאו משכבות חלשות, הוקדש לזכרו של יעקב אשמן. בעקבות מכתבים רבים שהתקבלו מקוראי "הארץ שלנו" שביקשו להמשיך ללוות את ציון, נוספו עוד תשעה ספרים, ונוצרה הסדרה "סיפורו של נער עזוב", שלא שחזרה את הצלחת הספר הראשון, שתורגם לתשע שפות. "אל עצמי" הופק כסרט קולנוע, "אל עצמי", באורך מלא[9], וכן כהצגה בתיאטרון לילדים ולנוער, ושודר בהמשכים ברדיו.

כמו כן, יצאו גם ספרים מקבילים לסדרת הספרים המדברת על ציון - סדרת ספרים מנקודת מבטה של בתיה, בת זוגו לאורך השנים, וניר, הבן הביולוגי של משפחת האומנה שבה ציון התגורר.

"עירית"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בסדרה "עירית", ששודרה ברדיו וזכתה להצלחה, יש לגלילה רון פדר עמית אמירה: כדי שילד שבא מרקע קשה יצליח בחייו הבוגרים, לא נדרש להוציא אותו מהבית. תמיכה של מדריכים, או מורים, או בוגרים קרובים וחיוביים יכולה להביא לאותן תוצאות.

במקביל לשתי הסדרות האלה החלו לראות אור ספרים שעל פי ד"ר רודין, שייכים לסוגת "ספרות בעיה", המאפיינת את כתיבתה של גלילה רון פדר עמית: "מסטול" – על הידרדרותו של נער לסמים; "מקפיצים טקילה" – על אלימות בעקבות אלכוהול; "למרות כל האכזבות" – על התאבדות בני נוער; סדרת "להתבגר", ועוד. הספרים האלה היו לרבי-מכר וזכו למקומות ראשונים במצעדי הספרים בבתי הספר.

כתיבה על אישים ודמויות מפתח בהיסטוריה הציונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך, כתבה על אישים ודמויות מפתח בהיסטוריה הציונית, כגון: זאב ז'בוטינסקי – "באור ובסתר"; מנחם בגין – "בעוז ובהדר"[10]; ביאליק – "אומרים אהבה יש"; א.ד. גורדון – "העורג"; יצחק נבון – "לעלות אל העם"; "המורד" על אברהם שטרן (יאיר); "משה דיין"; "לא בובה על חוט" – סיפור חייה של רחל ינאית בן-צבי; "פלדה רכה" – סיפורה של גולדה מאיר.

כתיבה על יחסים בין יהודים לערבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא נוסף העולה בספריה נוגע ליחסים בין יהודים לערבים, שעומדים במרכזם של הספרים "נאדיה"[2] ו"ילדי קו התפר", שאף הם תורגמו לשפות אחרות.

סדרות פופולריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרות פופולריות שלה שהיו לרבות-מכר הן "ג'ינג'י", "מנהרת הזמן", "משימה עולמית" ו"סיירת המדע".

כתיבת תסריטים והפקת יצירות המבוססות על ספריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחדים מספריה עובדו לסדרות טלוויזיה, סרטים והצגות.

סרטי הקולנוע "בחינת בגרות", "נאדיה" ו"אל עצמי"[9] מבוססים על ספרים שכתבה.

בשנת 1987 עובדה הסדרה "ג'ינג'י" למחזה בכיכובו של דב נבון[11].

היא כתבה גם את התסריטים לסדרות הטלוויזיה "ג'ינג'י"[12], "הסודות של כנרת"[13], "משפחה וחצי"[14], "להתבגר", "ד.נ. גליל מערבי",[15], עוד משפחה וחצי[16], ו"שולחן לשישה".

כתיבה למבוגרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך דרכה החלה לכתוב גם למבוגרים, ופרסמה ספרים כגון "יש אישה אחרת", "רצח בצמרת המשטרה" ו"אמא של תרמילאי".

בשנת 2006 כתבה את ספרה "חיפושים", על גיבורה של סדרת טלוויזיה פופולרית בשם רננה, המחליטה בגיל חמישים לעזוב משפחה, מאהב וקריירה ולנסוע למרכז מדיטציה בבורמה כדי לנסות ולהבין מדוע חרף כל הישגיה אין לה שום תחושת סיפוק[17].

ב-2020 יצא ספרה האוטוביוגרפי, "היא - סיפור חיי"[18].

עבודה עיתונאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייתה העורכת הראשונה של הירחון "פשוש" ועורכת השבועון "ראש צעיר".

בנוסף, היא גם כתבה בעיתון "אותיות וילדים"

פעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת התשיעית הוצבה במקום ה-111 ברשימת ד"ש לכנסת. בשנים האחרונות תורמת לפעילות 'השומר החדש'.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 נישאה לאבי פדר, קצין משטרה, ושינתה את שמה לגלילה רון־פדר[2], ולהם שלושה ילדים מתוכם שניים מאומצים. בין השנים 1972 –1978 הייתה אם אומנת לעשרה ילדים, בהם הזמר והיוצר מיכה ביטון[19].

לאחר גירושיה מאבי פדר, נישאה בשנית לניצב משולם עמית והייתה נשואה לו עד מותו ב-3 ביולי 2024.

מתגוררת בשכונת בית הכרם בירושלים.

סגנון כתיבתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רון־פדר–עמית מעידה על עצמה שכתיבתה מתרחשת כאשר היא עוברת שינוי אישיותי, המאפשר לה להיכנס לדמויות שלה, להזדהות עמן ולחוש את תחושותיהן, לעיתים עד כדי טשטוש ההבדל בינה לבינן[20].

רון־פדר–עמית נעזרה בפופולריות שלה כדי לעסוק בנושאים שהיוו טאבו, כגון שימוש בסמים או מין בגיל ההתבגרות. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה "ספרות בעיה": ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעיתים קרובות מתוך גישה חינוכית, המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. הספר "בחינת בגרות", לדוגמה, עוסק בשני תלמידי תיכון המתמודדים עם היריון לא מתוכנן; הספר נכתב תוך התייעצות עם הגינקולוג ד"ר עמירם אדוני, ומכיל מידע רב אודות שימוש באמצעי מניעה. בספרה "מסטול" תיארה נער בן טובים המידרדר לסמים לאחר שחווה אהבה נכזבת[21].

ספריה נחקרים גם באקדמיה, נלמדים בבתי הספר, ונקראים על ידי קוראים רבים, גם בני הדור השני[21].

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רון־פדר-עמית זכתה בפרסים רבים ובהוקרה, בהם:

ספריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לילדים ולנוער

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למבוגרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שי רודין, אל עצמה: עיונים ביצירתה של גלילה רון-פדר-עמית, הוצאת מודן, 2018. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: גלילה רון־פדר-עמית
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גלילה רון־פדר-עמית

מידע ביוגרפי:

מאמרים מקוונים:

כתבות:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גלילה רון-פדר-עמית, באתר library.osu.edu
  2. ^ 1 2 3 4 5 תום שגב, הנוער על פי גלילה רון־פדר, כותרת ראשית, 19 ביוני 1985
  3. ^ 1 2 צילום: עופר חן, "אל עצמה", באתר www.israelhayom.co.il, ‏5 באוקטובר 2017
  4. ^ גלילה רון־פדר־עמית, גלילה רון־פדר־עמית כותבת למנחם בגין: הראשון שהתייחס אליי כסופרת, באתר Xnet‏, 7 באפריל 2020
  5. ^ ענת לב-אדלר, "אני לא סופרת קאנונית ואף פעם לא רציתי להיות כזאת", ידיעות אחרונות 7/5/2021 7 לילות, עמ' 14
  6. ^ ספרים חדשים - עיון ראשון, מעריב, 10 במרץ 1972
    מאיר בראלי, בני אצ"ל, דבר, 11 בספטמבר 1972
  7. ^ אוריאל אופק, ילדים אלמונים, דבר, 30 במרץ 1973
  8. ^ אל עצמי: היום שבו ציון חדר ללבבות, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית
  9. ^ 1 2 אל עצמי, מעריב, 1 ביולי 1988
  10. ^ יחיעם ויץ, "בעוז ובהדר, סיפורו של מנחם בגין" מאת גלילה רון-פדר עמית | בגין שבדמיון, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2010
  11. ^ אחוות ג'ינג'ים, חדשות, 9 באפריל 1987
  12. ^ הדרמה "ג'ינג'י" קיבלה פרס בבולגריה, באתר גלובס, 4 בנובמבר 1996
  13. ^ אביבה קרול, ‏מקום ראשון ל"הסודות של כנרת", באתר גלובס, 23 במרץ 2000
  14. ^ ניר קיפניס, ‏רק אל עצמי לספר ידעתי, באתר גלובס, 15 בינואר 2001
  15. ^ גיורא יהלום, ‏יותר מדי גלילה, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2000
  16. ^ רותה קופפר, גרסה חדשה לסדרה משפחה וחצי, באתר הארץ, 14 בינואר 2009
  17. ^ הארץ, ספרים חדשים - עיון - מקור, באתר הארץ, 10 באפריל 2006
  18. ^ אתר למנויים בלבד שני ליטמן, בגיל 70, אחרי 400 ספרים, גלילה רון פדר עמית מספרת על הסוד של חייה, באתר הארץ, 8 בינואר 2020
  19. ^ גלילה רון פדר: התפכחתי מהאשלייה, חדשות, 17 באוגוסט 1990
  20. ^ עלית קרפ, "סיפור חייה: הסופרת שלא נחה לרגע באוטוביוגרפיה חדשה", באתר מקור ראשון, ‏23 באפריל 2020
  21. ^ 1 2 ד"ר שי רודין, לא מקובלת: הקאנון של גלילה רון פדר עמית, באתר ynet, 1 בפברואר 2015
  22. ^ גואל פינטו, פסטיבל קולנוע לילדים ולנוער בחולון, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2001
  23. ^ אוראל תמרי, גלילה רון-פדר ואלי ויזל - בין מדליקי המשואות ביום העצמאות, באתר הארץ, 3 במרץ 2008
  24. ^ גילי איזיקוביץ, גלילה רון־פדר ויונה טפר בין זוכי פרס דבורה עומר לספרות ילדים ונוער, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2015
  25. ^ הארץ, גלילה רון פדר עמית ודרור בורשטיין בין זוכי פרס היצירה לסופרים ומשוררים, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2017
  26. ^ ימי רוט, ‏פרס מפעל חיים לגלילה רון פדר: "חשוב לי שהגיבור של ספריי ידבר בשפה עכשווית", באתר מעריב אונליין, 6 בפברואר 2018
  27. ^ יקירי ויקירות ירושלים 2022: בין מקבלי האות השופטת מרים נאור, הסופרת גלילה רון פדר והקבלן חיים זקן, באתר כל העיר, 22 בינואר 2022
  28. ^ יעל ארד, גלילה רון פדר עמית, חווה אלברשטיין, בעלת טחינה אל-ארז ועוד מספר נשים מובילות ומשפיעות יקבלו הערב תואר "דוקטור לשם כבוד" באוניברסיטת בר אילן, באתר אייס, 22 במאי 2022
  29. ^ רן בוקר, פרס אקו"ם למפעל חיים יוענק לסופרת גלילה רון-פדר-עמית, באתר ynet, 19 במרץ 2023
  30. ^ יחיעם פדן, שורשים, שואה ונעורים, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2003
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גלילה_רון־פדר-עמית&oldid=40141165"