גי דליל
לידה |
19 בינואר 1966 (בן 58) קוויבק סיטי, קנדה |
---|---|
תקופת הפעילות | 1996–2024 (כ־28 שנים) |
תחום יצירה | קומיקס, הנפשה |
יצירות ידועות | Shenzhen, יומני בורמה, Louis au ski, Pyongyang, ירושלים: יומנים מעיר הקודש |
פרסים והוקרה | פרס שוסטר לקומיקסאי הטוב ביותר (2017) |
www | |
גי דליל (נכתב גם דה-ליל; בצרפתית-קנדית: Guy Deslile; נולד ב-19 בינואר 1966) הוא קריקטוריסט ואנימטור מקוויבק סיטי, הידוע בעיקר בזכות הרומנים הגרפיים שלו בהם הוא תיעד את מסעותיו לשנג'ן (2000), פיונגיאנג (2003), מיאנמר (2007) וירושלים (2011).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דליל למד אנימציה במכללת שרידן באוקוויל, עיר קטנה במחוז אונטריו, קנדה. לאחר סיום לימודיו עבד באולפן האנימציה "CinéGroupe" במונטריאול, ולאחר מכן באולפנים שונים בקנדה, גרמניה, צרפת, סין וקוריאה הצפונית. את חוויותיו כמפקח באולפני אנימציה באסיה הוא העלה על הכתב בשני רומנים גרפיים, "שנג'ן" (2000) ו"פיונגיאנג: מסע בצפון קוריאה" (2003). שני הספרים יצאו לאור בצרפתית בהוצאת חברת הקומיקס "L'Association" ותורגמו לשפות רבות, בהן אנגלית, גרמנית, איטלקית, פולנית, צ'כית, ספרדית, פורטוגזית ופינית.
הספר "פיונגיאנג: מסע בצפון קוריאה" נבחר על ידי המגזין "רולינג סטון" כאחד הרומנים הגרפיים הטובים ביותר.[1] תוכננה גם הפקת סרט על בסיס הספר, בכיכובו של סטיב קארל, אך היא בוטלה בדצמבר 2014 בעקבות מתקפת ההאקרים על סרטי סוני.
דליל השתתף בכנס "בין האישי לפוליטי: קומיקס וקריקטורה מכאן" שנערך בבצלאל בשנת 2008[2], והוצגו בו איוריו מקוריאה הצפונית.[3]
דליל נשוי לנאדז', הפעילה בארגון "רופאים ללא גבולות", ונסע עמה במסגרת עבודתה למיאנמר. את חוויותיו במיאנמר הוא העלה על הכתב ברומן הגרפי "יומני בורמה" (2007).
בשנת 2009 דליל שהה עם אשתו ושני ילדיו במשך שנה בשכונת בית חנינא שבמזרח ירושלים, ואת חוויותיו הוא העלה על הכתב ברומן הגרפי "ירושלים: יומנים מעיר הקודש" (2011). בין השאר מתאר דליל בספר את הרגשתו בתקופת מבצע עופרת יצוקה, וכן מפגשים רבים עם ישראלים ועם פלסטינים. גם ספר זה תורגם לשפות רבות. הספר היה לרב-מכר בצרפת, וזכה בפרס "אלבום השנה" בפסטיבל הקומיקס באנגולם בשנת 2012.
באוקטובר 2014 השתתף ב"פסטיבל הקומיקס הפלסטיני הראשון" בבית לחם.[4]
דליל מתגורר כיום במונפלייה, צרפת.
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספריו, שיצאו לאור בצרפתית:
- Réflexion (1996)
- Aline et les autres (1999)
- Shenzhen (2000)
- Inspecteur Moroni 1 : Premiers pas (2001)
- Albert et les autres (2001)
- Inspecteur Moroni 2 : Avec ou sans sucre (2002)
- Comment ne rien faire (2002)
- Pyongyang (2003)
- Inspecteur Moroni 3 : Le Syndrome de Stockholm (2004)
- Louis au ski (2005)
- L'Association en Inde (2007)
- Chroniques birmanes (2007)
- Louis à la plage (2008)
- La maison close (2010)
- Chroniques de Jérusalem (2011); ערך מורחב – ירושלים: יומנים מעיר הקודש
- Le guide du mauvais père tome 1 (2013)
- Le guide du mauvais père tome 2 (2014)
- Le guide du mauvais père tome 3 (2015)
תרגומי ספריו לאנגלית:
- Pyongyang: A Journey in North Korea (2005)
- Shenzhen: A Travelogue from China (2006)
- Aline and the Others (2006)
- Albert and the Others (2008)
- Burma Chronicles (2008)
- Jerusalem: Chronicles from the Holy City (2012)
- A User's Guide to Neglectful Parenting (2013)
- Even More Bad Parenting Advice (2014)
- The Owner's Manual to Terrible Parenting (2015)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של גי דליל (בצרפתית)
- גי דליל, ברשת החברתית פייסבוק
- גי דליל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- גי דליל, ברשת החברתית אינסטגרם
- גי דליל, הבלוג הרשמי
- גי דליל, ברשת החברתית Goodreads
- איורים וקטעים מהספר "יומני ירושלים", באתר האינטרנט של גי דליל
- גי דה-ליל: "פיונגיאנג", תחת עינו הפקוחה של האח הגדול; ג'ורג' אורוול בארצו של קים ג'ונג-איל, באתר בצלאל, דצמבר 2008 (ארכיון)
- דליה קרפל, אמן הקומיקס הקנדי גי דליל מתעד את רשמיו מהשכונה המזרח-ירושלמית בית חנינא, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2008
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Drawn Out: The 50 Best Non-Superhero Graphic Novels, באתר הרולינג סטון, 5 במאי 2014 (באנגלית).
- ^ ynet, כנס מיוחד לקומיקס וקריקטורה בישראל, באתר ynet, 14 בדצמבר 2008.
- ^ "בין האישי לפוליטי: קומיקס וקריקטורה", באתר בצלאל, דצמבר 2008 (ארכיון).
- ^ Palestine Comics, מתוך הבלוג של גי דליל (בצרפתית).