גירוש הגר וישמעאל (יאן ויקטורס)
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
יאן ויקטורס  |
| תאריך יצירה |
1650 |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
178.7 ס״מ |
| גובה |
143.5 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
373575 (מוזיאון ישראל) |
| מיקום | המוזיאון לאמנות יפה, בודפשט |
  | |
גירוש הגר וישמעאל הוא ציור מאת האמן ההולנדי יאן ויקטורס, שנוצר בשנת 1650. הציור מציג את הרגע הדרמטי שבו הגר ובנה ישמעאל מגורשים מבית אברהם, בהתאם לתיאור בספר בראשית, פרק כ"א. ויקטורס, שהיה קלוויניסט אדוק ותלמידו של רמברנדט, הרבה לצייר סצנות מקראיות בעלות מסר רגשי עמוק, תוך שימוש בטכניקות אור-צל אופייניות לאמנות הבארוק ההולנדי. יצירה זו היא דוגמה מובהקת ליכולת האמן להביע רגשות דרך קומפוזיציה, אור וצל, והבעת פנים. היצירה מציגה את הסיפור המקראי מנקודת מבט אמפתית כלפי הגר ובנה, תוך שילוב סמלים דתיים ואלגוריים הרלוונטיים לתקופתו. היצירה נמצאת ברשות מוזיאון ישראל.
תיאור הציור
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרכז היצירה ניצב אברהם, המתואר בדמות אצילית ולבוש בבגדים מפוארים עם סממנים אוריינטליים, כגון טורבן וגלימת פרווה, המעניקים לו מראה מכובד. הגר, הלבושה בבדים פשוטים אך מוארת באור רך, נראית במצב של תחינה ופליאה, כאשר ידיה פוכרות בתנועת ייאוש והשלמה. ישמעאל, המלווה את אמו, מתואר כילד צעיר הלבוש כצייד, עם אשפת חיצים על גבו – רמז לעתידו כקשת במדבר. שרה עומדת בסמוך לדלת הולנדית אופיינית, כשהחלק העליון שלה פתוח. היא ניצבת בצל, מבטה נוקשה ויד אחת מונחת על לִבה בתנוחה החלטית, בעוד ידה השנייה מצביעה על כיוון היציאה. תיאור זה מדגיש את דמותה כסמכות המובילה את הגירוש.
קומפוזיציה ואמצעים אמנותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויקטורס יצר תחושת אינטימיות חזקה באמצעות קלוז-אפ דרמטי ודחיסת הדמויות למישור הקדמי של הציור. הוא ויתר על רקע נרחב והשתמש באור להדגשת הדמויות המרכזיות, כאשר הגר וישמעאל מוארים, ואילו שרה נותרת מוצלת, מה שמדגיש את הדיכוטומיה ביניהן.
אחד האלמנטים המרכזיים ביצירה הוא האינטראקציה בין הידיים: ידה של שרה מכוונת את הגר החוצה, בעוד ידו של ישמעאל מושטת אל אביו, כמבקשת חיבור אחרון. ידו המורמת של אברהם בתנוחת ברכה יוצרת מעגל סמלי של פרידה והגנה על בנו. השימוש בהילה של אור סביב ראשו של ישמעאל מרמז על הברכה האלוהית המובטחת לו.
משמעות ופרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות שהסיפור המקראי אינו מציין במפורש שאברהם בירך את ישמעאל לפני גירושו, ויקטורס בחר להוסיף אלמנט זה, מה שמעניק לסצנה ממד של חסד אבהי. אהדתו של הצייר נתונה בבירור להגר ולבנה, כאשר הדמויות המוארות שלהן משדרות כאב ואצילות, בניגוד לקשיחותה של שרה המוצגת בצללים.
סגנון והשפעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור נושא את חותם השפעתו של רמברנדט, בעיקר בשימוש במשחקי אור וצל להדגשת רגשות הדמויות. כמו כן, ניתן להבחין בהשפעת מורהו של רמברנדט, פייטר לאסטמן, בתיאור ההבעות הדרמטיות ובפרשנות האישית של הסיפור המקראי.
הקשרים תרבותיים והיסטוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ייתכן שליצירה זו, כמו לציורים הולנדיים נוספים מאותה תקופה, יש משמעות אלגורית רחבה. חוקרים מציעים כי סיפור הגר וישמעאל שימש גם כמטפורה לשחרור דתי ופוליטי – בין אם כסמל ליציאתה של הולנד מעול ספרד הקתולית לאחר הסכם וסטפליה (1648), ובין אם כהזדהות עם גורלם של יהודים אנוסים ששבו ליהדות.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעל מאלי, אמנות כפרשנות: פרשת השבוע בראי האמנות, 2017, ידיעות אחרונות
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התמונה, באתר מוזיאון ישראל