גיפור
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
גִּפּוּר או ווּלְקָנִיזַצְיָה (Vulcanization) הוא תהליך של יצירת תרכובת של גומי עם גפרית תוך כדי חימום גבוה, מה שמקנה לגומי קושי, גמישות ועמידות.[1]
השיטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגופרית היא יסוד שבקליפה החיצונית של האטום שלו חסרים שני אלקטרונים כדי להגיע למצב של שמונה אלקטרונים ולכן יש רווח אנרגטי גבוה ביצירת שני קשרים קוולנטיים. בגלל נוכחותם של האלקטרונים שבאורביטלים הבלתי קושרים הזווית בין הקשרים היא בסביבות 107.7 מעלות.
בנוכחות פולימרים כדוגמת הגומי יוצר אטום הגופרית קשרים קוולנטיים בודדים, כל אחד מהם עם שרשרת אחרת של הפולימר או עם חלק אחר של השרשרת. הקשרים נוצרים בין אטום גופרית לאטום פחמן, במקום קשרי הפחמן-מימן או קשרים אחרים לאורך השרשרת הפחמנית. קשרי גפרית אלו מחזיקים את שרשרות הפולימר יחד, ומונעים את הפרדותן.
החום חשוב בתהליך הגיפור מכיוון שבטמפרטורה נמוכה קשה לנתק את הקשרים הסבוכים שבין שרשרות הפולימר לבין עצמן או שכנותיהן. החום מספק אנרגיית שפעול לניתוק הקשר.
גיפור גומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1834 החל צ'ארלס גודייר לערוך ניסויים בגומי, על מנת לעשותו עמיד לכל מזג אוויר. הוא ניסה לשפר את תכונותיו של החומר על ידי ערבובו עם חומרים אחרים. נתניאל הייוורד (אנ') גילה כי גומי המעורב בגופרית אינו דביק. גודייר שכר את הייוורד כדי שימשיך לעבוד על תגליתו וישכלל אותה, וגם רכש את זכויותיו. לאחר שגודייר שיפר את ההמצאה, הוא רשם עליה פטנט בשנת 1839. גודייר ניסה לערבב בצורות שונות גומי חם עם גופרית, לאחר ניסיונות רבים הוא גילה דרך לייצר גומי שהוא קשה, חזק וגמיש. לשיטה המשוכללת ביותר הוא קרא "וולקניזציה" (גיפור) על שמו של אל הנפחות וולקן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיפור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Hendrickson, James; Cram, Donald; Hammond, George, Organic Chemistry, McGraw-Hill, p. 977-979, 1970
