עין גנים (אתר מקראי)

עֵין גַּנִּים הוא אתר מקראי מתקופת התנחלות השבטים שבו הייתה עיר הלויים עין גנים בנחלת שבט יששכר (ספר יהושע י"ט, כא / כ"א, כט).

מיקום

במהלך השנים הוסב שם העיר ל"גינת".^{[דרוש מקור]}

החוקר יואל אליצור סבור כי ייתכן כי שם העיר היה "בית הגן" ומזהה את מיקומה בעיר ג'נין.

חוקרי ארץ ישראל הקדומה ר' אשתורי הפרחי וישעיהו פרס זיהו את מיקומה של עין גנים עם מיקומה של ג'נין בת ימינו.^{[דרוש מקור]}

בשתי הפעמים, בספר יהושע, העיר הוזכרה בצמוד לעיר רֶמֶת, או ירמות, אשר גם מיקומה אינו ידוע.

היסטוריה

בספר יהודית מוזכרת "גיני" (יהודית ג', י') כיישוב יהודי אשר סמוך אליו חנה מחנה הוליפרנס. יוסף בן מתתיהו מזכיר בספרו "מלחמת היהודים" (ספר ג', ג', ד') את גנים כיישוב הממוקם בצפון השומרון. כמו כן, ידוע כי יהודים התגוררו בעיר בימי הביניים ועסקו במסחר וברפואה.

בשנת 1922 התגוררו בעיר על פי מפקד האוכלוסין הבריטי, שבעה יהודים אשר מרביתם שרתו במשטרת ג'נין, ובשנת 1931 התגוררו בעיר 4 יהודים בלבד.

בשנת 1943 הכינה מפקדת ההגנה בראשות משה סנה תוכנית התיישבות, אשר הציעה להקים בסביבות ג'נין כעשרה יישובים חדשים, וזאת במטרה להקיף את העיר ביישוב יהודי. במסגרת ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון הוקמו שלושה יישובים, גנים, כדים והיאחזות נח"ל גינת, שמזכירים בשמם את היישוב העברי הקדום. היישובים פונו מתושביהם ונהרסו ב-24 באוגוסט 2005 בתוכנית ההתנתקות.

קישורים חיצוניים

• עין גנים - ההיסטוריה היהודית בג'נין, באתר "צל הרים". ספר מקוון על ההתיישבות בעיר ומלחמות צה"ל בה, לזכר שמואל עקיבא ווייס שנפל במבצע חומת מגן בג'נין, ולזכר כל חללי-צה"ל בג'נין.
• יואל אליצור, עין גנים, בית הגן וג'נין, על אתר ב, מכללת יעקב הרצוג, תשנ"ו, עמ' 77-80 (מידע בקטלוג רמב"י)
• אחיקם הימלפרב, ג'נין ג'נין - העבר הנסתר של העיר שמלאה בטרוריסטים, באתר עכשיו 14, 11 באפריל 2022