גידו וסטרוולה
לידה |
27 בדצמבר 1961 באד הונף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה | ||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
18 במרץ 2016 (בגיל 54) קלן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה | ||||||||||||||||||
מדינה | גרמניה | ||||||||||||||||||
מקום קבורה | בית הקברות מלאטן (2 באפריל 2016) | ||||||||||||||||||
השכלה |
| ||||||||||||||||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית החופשית | ||||||||||||||||||
בן או בת זוג |
Michael Mronz (17 בספטמבר 2010–?) Michael Mronz (2003–?) | ||||||||||||||||||
www | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||||||||||||
חתימה | |||||||||||||||||||
גידוֹ וֶסטֶרוֶולֶה (בגרמנית: ⓘⒾ; 27 בדצמבר 1961 – 18 במרץ 2016) היה פוליטיקאי גרמני. כיהן בשנים 2009–2013 כשר החוץ בממשלתה השנייה של אנגלה מרקל. בשנים 2009–2011 כיהן גם כסגן קנצלרית גרמניה. בשנים 2001–2011 היה יושב ראש המפלגה הדמוקרטית החופשית בגרמניה. היה להומוסקסואל הגלוי הראשון שכיהן בתפקידים בכירים אלה.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]וסטרוולה נולד בבאד הונף שבמדינת נורדריין-וסטפאליה. הוא למד עד שנת 1991 משפטים באוניברסיטת בון, וב-1994 השלים דוקטורט במשפטים באוניברסיטה הפתוחה של האגן עם עבודה על "חוקי המפלגות והארגונים הפוליטיים של בני נוער".
הצטרף למפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP) ב-1980, ונמנה עם מקימי המשמרת הצעירה של המפלגה, 'הליברלים הצעירים'. הוא חבר המועצה המרכזית של המפלגה מאז 1988, וב-1994 מונה למזכ"ל המפלגה. וסטרוולה נבחר לבונדסטאג (הפרלמנט הגרמני) ב-1996 וירש את וולפגאנג גרהרט בראשות המפלגה בשנת 2002. במסגרת זו כיהן בתפקיד יו"ר האופוזיציה בבונדסטאג. כחודש אחרי הצלחתה של המפלגה בבחירות 2009 (14.9%), הקימה הקנצלרית אנגלה מרקל קואליציה עם ה-FDP; במסגרת ההסכם הקואליציוני מונה גידו וסטרוולה לשר החוץ של גרמניה ולסגן הקנצלרית.[1]
בחודש מאי 2001 נבחר כמנהיג מפלגתה- FDP, משרה שהחזיק בה עד אפריל 2011, אז הודיע שהוא מעדיף להתרכז בתפקידו כשר החוץ. כיהן כשר החוץ הגרמני בממשלתה השנייה של אנגלה מרקל (28 באוקטובר 2009 – 17 בדצמבר 2013). במהלך הקדנציה פרש מתפקידו כיו"ר המפלגה הליברלית עקב הפסדים משמעותיים של מפלגתו בבחירות המקומיות בגרמניה ולאור רצונו להתמקד בתפקידו כשר החוץ. בשל הנסיבות, פרש גם מתפקידו כסגן קנצלרית גרמניה, והעביר זאת למחליפו, פיליפ רסלר, עד לאחרונה שר הבריאות וכיום שר הכלכלה.
ב-1 בפברואר 2012 במוזיאון יד ושם בירושלים חתמו בשם ממשלת גרמניה, גידו וסטרוולה ובשם ממשלת ישראל שר החינוך גדעון סער, על סיוע כספי למוסד ההנצחה בסך מיליון יורו בשנה (כ-5 מיליון שקל) לתקופה של עשר שנים.[2]
ב-20 ביוני 2014 דווח כי ווסטוולה לקה בלוקמיה חריפה וב-18 במרץ 2016 נפטר מהמחלה בבית חולים בקלן.[3] הובא לקבורה בבית הקברות "מלאטן" של העיר קלן, אחרי טקסים דתיים קתוליים ואוונגליים.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]וסטרוולה הוא הומוסקסואל מוצהר. הוא יצא מהארון ב-20 ביולי 2004, במסיבת יום הולדתה ה-50 של אנגלה מרקל, אליה הופיע עם בן זוגו (החל משנת 1988) מיכאל מרונץ.[4] ב-17 בספטמבר 2010 נישא לבן זוגו בבון. מרונץ ניהל את מרוצי הסוסים באאכן ואירועי ספורט אחרים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של גידו וסטרוולה (בגרמנית)
- גידו וסטרוולה, ברשת החברתית פייסבוק
- גידו וסטרוולה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- בגיל 54: מת שר החוץ הראשון שיצא מהארון, באתר ynet, 18 במרץ 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שר החוץ החדש של גרמניה: מנהיג הליברלים גידו וסטרוולה, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2009
- ^ דליה מזורי, לראשונה: גרמניה תורמת כסף ל"יד ושם", באתר nrg, 1 בפברואר 2012
- ^ Guido Westerwelle ist tot. די צייט, 18 במרץ 2016.
- ^ ניר מגל, גרמניה: מבית "האח הגדול" לצמרת השלטון, באתר ynet, 28 בספטמבר 2009